האדם, ברמה התת מודעית - כולל מידע רגשי, מחשבתי, תחושתי, דמיוני ותנועתי. המידע הזה הוא משהו שתוצאה של שיחה רוחנית של הוריו, מיזוג של דיאלוג בניהם. המידע התת מודעי הינו דיאלוג רגשי, והשפה בו - בלתי מובנת לרוב. לכן, לא פשוט להבין מה אומר האדם ברמה התת מודעית, כי כל מה שיש זה רגש, אבל מה המשמעות המילולית? השפה של התת מודע היא שפה חדשה, שבנויה ממילים שבורות בד"כ וכך, המילים לא מובנות ע"י אנשים זרים. הורים, או בני משפחה - מבינים את השפה התת מודעית יותר אבל גם הם - לא מבינים לגמרי מה האדם בעצם אומר. תהליך של פיענוח התת מודע, והבנתו ברמה המילולית, תוך כדי תרגום המילים המקוריות, שלא תקניות, לשפה התקנית, נקרא פיענוח תודעתי. לשם כך, נדרש כוח רב, ואת המשימה הזאת יכולות לקחת בד"כ רק קבוצות של אנשים. הפיענוח מתרחש במידה מסויימת גם באופן טבעי, תוך כדי כך שהאם מתקשר עם העולם. כל עוד האדם לא פוענח, הוא מתפקד מתוקף סוד, ולא ידועים כוונותיו האמיתיות בחיים. אחרי שהאדם מפוענח - ברור מי הוא ומה הוא, מי הוא כאדם ואת מה הוא מייצג. על מנת שבני אדם לא יחיו באשלייה וכן יתפענחו, על מנת לקדם את מטרתם האמיתית בחיים, יש שעוסקים בפיענוח אנשים. אומנם, הסוד של האנשים יכול להיות שהם פועלים מתוקף נוכלות, ופיענוח - יפגום ביכולתם להמשיך לחיות כך. לכן, פיענוח הוא גם מסוכן. לאנשי האמת - פיענוח גורם לחשיפתם לעולם ולמתנגדים הפונציאליים, שפועלים מתוקף מזימות סתר ועלולים לפגוע בהם. העולם נע בכיוון אמת, ופיענוח מתקדם לאיטו. מדענים, חותרים לפיענוח תודעתי של הסטודנטים שלהם ועצמם - מפוענחים ע"י עמיתיהם. הנוכלים - נתפסים ונפגעים בחיים. ככל שיותר גדול הקהל שמתקשר עם האדם, כך מתחזקת היכולת לפענח של מהותו האמיתית. לכן, סופרים יתפענחו בד"כ בצורה ניכרת. אדם שמפוענח - חי אמת, ואמת - זה קשר תת מודעי עם אנשים, שמשפיעים ומושפעים מהאדם. כל תנועה, מחשבה, רגש, תחושה או דמיון יכולים להיות נשמעים ע"י מישהו, שיכול להגיב על זה ואז - האדם מאבד את החופש שלו. אדם שחי סוד, שלא פוענח הוא הרבה יותר חופשי לחשוב מה שהוא רוצה ולפעול כרצונו בעולם. התת מודע הוא כמו מפתח עם קפיץ, שבעקבות לחץ - מתפענח לפי מילים, צלילים, משמעויות ורגש.
לאוניד אסיפוב 2015