מכשיר הפוליגרף המודרני אמנם הומצא רק בשנות ה- 20 של המאה הקודמת, אולם שנים רבות לפני כן "העסק התחיל להתגלגל"...
בשנים 900-600 לפני הספירה, במסורת ההינדית, היתה רשות לשקר על מנת להציל חיים או רכוש.
הנושא של שקר ושל חיפוש השקר והאמת הוא אוניברסלי. רואים זאת משחר ההיסטוריה בכל העולם ובכל התרבויות.
אוסקר ויילד, נהג ללעוג לאלו שלא יודעים לשקר ולא שיקרו מעולם.
במרים נתגלו פפירוסים משנת 900 לפנה"ס לערך, בהם רואים הוראות כיצד לגלות מישהו שרוצה להרעיל אותך: הוא אינו עונה לשאלות, נותן תשובות מתחמקות, עונה ללא היגיון, משפשף את הבוהן ברצפה, ממולל את קצות השיער באצבעותיו ומנסה בכל דרך לצאת מהבית.
עם הזמן הניסיונות לאבחן שקר נהיו יותר מדעיים.
בימי הביניים למשל דיברו על אבחון נשים הבוגדות בבן זוגן על ידי מישוש הדופק בעת אמירת שמו של המאהב.
בוקאצ'יו, סופר מאותה תקופה, דיבר אף הוא על אבחון בגידה על ידי מישוש דופק. אף אחד, אגב, לא הציע לבדוק באותו אופן את הגברים...
הראשון שפיתח אמצעי לבדיקת דופק היה גלילאו, במאה ה- 16. הוא פיתח מטוטלת המחוברת לגלגל ומתואמת עם הדופק של הנבדק.
במקביל, במשך אלפי שנים, ניסו גם הסינים לפתח מכשיר למדידת דופק.
בשנת 1728, חוקר בשם לנצ'יסי, מצביע על האפשרות שאמוציות נוצרות בעקבות פעילות מנטלית של העצבים, פעילות חזקה או חלשה של הלב ושינויים פיזיים בגוף. זו הפעם הראשונה שקשרו בין אמוציות ושינויים פיזיולוגיים בגוף.
בשנת 1733, איש כנסיה אנגלי בשם האלס מדד לחץ דם של כלבים וסוסים על ידי הכנסת צינורות ובדיקת גובה הדם היורד ועולה.
בשנת 1828, פואזינול, באירופה, השתמש ברעיון דומה רק עם צינורות כספית. במאה ה-19 חוקרים שכללו זאת ופיתחו שרוול גומי.
בשנת 1820 מאון היל כתב מאמר על כך שצריך לפתח מדדים לאבחון מתחזים לחולי נפש.
בשנת 1890 גלטון מדבר לראשונה על מבחני אסוציאציה.
בתחילת המאה ה-20, לומברוזו ומוסו עורכים מחקרים בנושא: כיצד פחד וחרדה משפיעים על הלב והנשימה. הם הראשונים שמדברים על הנושאים האלה בהקשר אחד לשני.
מוסו ערך מחקר על בחור צעיר שהיה לו חתך במוח והצליח להבחין בשינויים שחלים במוח בעת פחד. זוהי עבודת החלוץ באבחון של שקרים.
המכשיר של לומברוזו היה הידרו- ספידמוגרף. מכניסים את היד למים ורואים שינוי בלחץ הדם.
הוא ערך במכשיר זה בדיקה לחשוד בשוד ומצא כי הוא דובר אמת.
בשנת 1902 נרצחה ילדה ועגלון נחשד במעשה. לומברוזו בדק את האיש בבדיקה אנתרופוליגית ומצא כי הוא דובר אמת. כדי להביא הוכחה חותכת יותר, הוא בדק אותו גם במכשיר ושוב העגלון נמצא דובר אמת.
בנוסי, איטלקי שפעל באוסטריה, התייחס גם לערוץ הנשימה. הוא בנה מפוחים שבודקים שינויים בנשימה.
מונסטברג- המשיך לפתח שיטה למדידת לחץ דם.
בשנת 1914 בנוסי דיבר על היחס בין השאיפה לנשיפה.
בארצות הברית, בתחילת המאה ה-20, מרסטון היה הראשון שאבחן שקר. הוא מדד לחץ דם לחשוד בכל שאלה ובחן את השינויים.
אחריו הגיע לרסון, פסיכולוג אף הוא, אשר בנה מכשיר פוליגרף הכולל מדידת לחץ דם ודופק (מכשיר עם מחט רושמת).
בשנת 1923 היה מקרה רצח בו הואשם אדם בשם פריי. מרסטון ערך לו בדיקות פוליגרף והוציא אותו דובר אמת.
הראיה הוצגה בבית משפט וקבעו כי אין לזה ביסוס מדעי והראייה לא התקבלה.
הבא בתור היה קילר, אשר שכלל את מכשיר הפוליגרף של לרסון והמציא את המכשיר הקיים כיום, המשלב בדיקת לחץ דם דופק ונשימה.
עומר גונן
מכון בדיקות פוליגרף קו האמת
http://www.kavhaemet.co.il