שעמום ביחסים אינטימיים פרק ב'
במאמר הקודם הרחבנו עד כמה חוסר בקרבה רגשית הוא הגורם המרכזי לשעמום או ריחוק בקרבה אינטימית. ככל שמגבירים את הקרבה הרגשית מתפתח רצון לחזור לקרבה אינטימית.
הפעם ארצה להרחיב בכיוון קצת שונה. שוב דרך סיפור מחדר הטיפול.
הגיעה אלי אישה בטענה שלא משנה מה היא עושה, עד כמה היא מתאמצת, היא מרגישה שהיא לא מצליחה לספק ולשמח את בעלה בקרבה האינטימית.
הזוג נשוי לא מעט שנים ויש להם ילדים.
התעניינתי האם תמיד היא חשה כך?
לטענתה כן, אך בשנים האחרונות המצב החמיר.
לשאלתי, הבעל לא הכחיש.
התעניינתי ברקע של כל אחד מבני הזוג. האישה באה מרקע מאוד שגרתי. בצעירותה הנושא של קרבה אינטימית לא היה במרכז הווייתה. "כשיגיע הזמן אז אתעניין" אמרה.
אך הבעל, בצעירותו נחשף במידה רבה לעולם התוכן של אותם סרטים ומגזינים לא ראויים – לא צנועים. החשיפה הזו גרמה לו לפתח ציפיות מסוימות מאוד, מעצמו ומאשתו בתחום הקרבה האינטימית.
כל החיים המשותפים הייתה לבעל ציפייה ורצון שהציפיות שלו בתחום יתממשו. כשזה לא קרה הוא חש אכזבה ופספוס.
את התחושות הללו הוא אף פעם לא חשף בפני אשתו.
הוא לא רצה לפגוע בה מחד ומאידך הוא רצה להסתיר את עברו.
לאחר הבירור הזה התבהר לי מהו מקור הקושי של האישה והזוג.
נעשה הפסקה לרגע מסיפור הזוג ונפתח סוגריים אל אחד מהקשיים שפוקדים את עולמנו.
אחד הקשיים בעולם רווי במדיה ויזואלית, היא שאין בה טפח שאינו חשוף לעיני כולם - זוהי האשליה.
אינטימיות במובן העמוק של המילה היא מציאות ששייכת לפרט לא לכולם. כאשר חושפים מציאות כה אישית לעיני כולם, יוצרים אשליה שאצל כולם קרבה באה לידי ביטוי כמו באותה המדיה - זוהי אשליה.
בהגדרה זה לא יכול להיות.
יתרה מזאת, בעולם הדמיון כאשר יש אפשרות טכנית ליצור אפקטים מאפקטים שונים. לא רק שחושפים את מה שכה אישי, אלא אף יוצרים בצורה מלאכותית מציאות שאינה קיימת.
כשהאדם נחשף לאשליה הזו ובונה על פיה ציפייה, הוא מנותק מעצמו מתחושותיו ובוודאי מבן זוגו.
אינטימיות זהו הקשר העמוק ביותר עם מישהו.
בכדי להיות כה קרוב צריך להיות קשור למציאות ולא לאשליות.
הקושי הנוסף שהצגתי במאמר הקודם. הקושי כשחסרה הקרבה הרגשית. הקרבה הרגשית חסרה כשאין כנות ובמיוחד כשיש ביקורת או אכזבה סמויה, אז נוצר מצב שלא רק שחסרה כנות, אלא נוספת עטיפה של הצגה בין בני הזוג.
במצב כזה וודאי אין קרבה רגשית.
נחזור לזוג שלנו.
במצב שנוצר בין בני הזוג נפתח חלון הזדמנויות שבו בני הזוג יכלו לשתף האחד את השני בתחושות שלהם בלא להסתתר ובלא לפחד.
כבר בשיתוף הזה נוצרה קרבה כי הקושי האישי הפך להיות הקושי של שניהם – קושי זוגי, הם לא נמצאים כל אחד מהעבר השני.
יתרה מזאת כשהדברים נאמרו בכנות כל אחד יכל להתבונן בתוך עצמו ולראות איפה הוא נמצא ביחס לקושי.
הגבר הבין שהציפייה הדמיונית - האשליה מזיקה לו מאוד. הוא קיבל על עצמו להתחיל וללמוד איך להתבונן בעצמו לא במה שסרט זה או אחר מכתיב לו, וכך לראות מהם צפיותיו.
הזוג כזוג, והאישה והגבר כל אחד בפני עצמו למדו איך להציף ממקום נכון קושי וביקורת גם כלפי נושאים רגישים בלא לפחד מהתוצאות.
הזוג למד להתמודד ולא לברוח האחד מהשני - גם בזוגיות האינטימית.
כתוצאה מתהליך זה קרה דבר מדהים!
הקרבה הריגשית והביטחון שנבע מהכנות בין בני הזוג אפשרו להם לשוב ולנסות התנסויות של קרבה אינטימית.
