המשך "תלמודו בידו"... 

בע"ה

המשך התשע"ג  ל...

לתלמודו בידו.

 

שלום וברכה !

כ"ב סימנים לפי סדר ה א', ב'.

א'.

ובכן לאחר שנבצר ממני להמשיך ולעדכן את הכרך הראשון של "תלמודו בידו" (שסבל ממשקל עודף), נאלצתי להמציא המשך זה. וטוב שכך.

היום ה' בכסלו התשע"ג .

בחוץ מנשבות רוחות מלחמה, אני יודע למה (?). האם לא בניתי סוכה כשרה אז אין שלום? אבל בכל זאת התאמצתי קצת לבנות, לשבת ולאכול, אז מקווה שה' ירחם.

חשבתי בזמנו לכתוב ספר נוסף שכל כולו טוב, מחשבות טובות, כאשר לראשי תפילין רבנו תם. אך עדיין לא השגתי מימון וגם חשבתי לבאר היטב את סוגיית המעשר, שכן על פי ההלכה זכר למצוות מעשר ומצווה דאורייתא – עניי ביתך קודמים, אזי רבנן ביטלו את דעתן ואמרו שדעת תורה חזקה יותר מקביעה שלהם, אך ביעקוב בפ' ויצא ה' הוא נשבע לעשר אם ייתן לו ה' לחם לאכול ובגד ללבוש. מעשה אבות סימן לבנים.

אבל אין חכם כבעל ניסיון, והנה בכל פעם שביטלתי מעשר או לא שילמתי בזמן נכוויתי, לכן אני בגדר אנוס למצווה זו. ואם תאמר "עשה לך רב והסתלק מן הספק", הרי הוא אמר לי שלכל היותר ארשום בצד את חובותיי לקב"ה (כספי המעשר) וכאשר יהיה אחזיר.

ואם לא יהיה באפשרותי להחזיר? אצטרך לבוא בגלגול חוזר?

 לא רוצה ...

"מי שמקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר".

מה בנוגע להסכם זבולון ויששכר שעשו ביניהם שותפות: רש"י – זבולון יוצא לפרקמטיה שבים, משתכר ונותן לתוך פיו של יששכר – שמלמדו תורה. שני בני לאה.

 

ב'.

מילתא בדיחותה:

אל"ף בי"ת חינוך ילדים זו דוגמה אישית של ההורים, לכן כל פעם שאשתי מבקשת ממני להרדים את הילדים אני מיד הולך לישון.

השלמות: תפקידים נוספים מהחיים שמדמים את ה': שופט, מציל ומחנך גדול שמראה כאילו נפגע, אך בפנימיות אינו נפגע לעולם.

אחדות ה' מתבטאת בעולם בין היתר בחושך, אז אין ריבוי פרטים אלא הכול אחדות פשוטה: "יוצר אור ובורא חושך". האור מעולם היצירה והחושך מעולם הבריאה. כשמשאלותיו של אדם מעידות עליו כי הוא רוצה להידמות לה': חכם ספירת החכמה, נבון ספירת הבינה, גיבור – גבורה, חיי נצח – בריאות, יופי תפארת, כבוד הוד – מלכות.

למרות שאי אפשר להיות הבורא בעצמו, משאלת לב כמוסה כן רוצה והדרך הידועה להתחבר עם עצמותו ומהותו היא על ידי קיום מצוותיו ולימוד תורתו-חוכמתו.

ולפחות להיות המתווך השליח שבין הבורא לאדם – המשיך אך מה לעשות שמשרה זו כבר תפוסה – בחב"ד  זה הרבי.

אז מה נשאר לנו האנשים הפשוטים? את הלב והראש לקחת ועלינו להיות שמחים במה שיש.

 

ג'.

השאלה מאיזה מקום אתה מגיב? איזה מלאך שולט בך – יצר הטוב או הרע? מהלב או מהראש? אם אתה עסוק בעצמך לתת לעצמך ערך או לשמח את עצמך ביחס לזולת, זו הרגשת ישות שאינה מועילה אלא גורמת לעצב. ואם תנסה לבלבל אותה תצא מקלל, אך אם תבטל אותה על ידי ויתור, סובלנות וענווה תגיע למטרה ולא תפסיד כלום. תהיה בשמחה אמיתית. ירידה לצורך עלייה.

האדמו"ר הזקן אמר בחלק תניא ליום ד' ו-ה' כסלו שלעולם האצילות אין בחינת כלי ואחר כך אמר שעולם האצילות הוא כלי ל...

העניין הוא אם זה ירד מפנימיות או מחיצוניות לשאר העולמות.

הרבי הרש"ב מתאר בהמשך תרעב (מלשון רעב וצמא לדבר ה')

ששורש עשר הספירות הוא מעשר הספירות הגנוזות. מכאן ניתן להסיק שמכיוון שמדובר פה באין סוף ב"ה, ישנן בוודאי עוד עשר ספירות גנוזות ביותר ועוד עשר שגנוזות עד מאוד ,וכך עד אין תכלית.

זוהי רק השערה פרטית ויכול להיות שלא כך.

אך כל זה קשור לפרשת "ויצא", שיצא יעקוב מבאר שבע לחרן לבירור הניצוצות האבודים, ואף שבדורנו נגמרה כבר עבודת הבירורים ורק צריך להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו, התורה הגנוזה רוצה לצאת. יהי רצון שהימים הבאים עלינו לטובה בחודש הגאולה יביאו איתם את הגאולה האמיתית והשלמה.

 

ד'.

בגמרא פרק הכונס הצאן אל הדיר הוא ממסכת בבא קמא נ'.

"אל תירא עבדי יעקוב", כך מנחם ה' את יעקוב שנשאר לבדו. פחד על ביטול מצוות כיבוד הורים, התעכב שש שנים בגלל הצאן או שמה "קטונתי מכל החסדים".

ה' איתנו, ה' אוהב אותנו, כל מה שעושה זה רק מאהבתו הגדולה אלינו. עוד תיראה.

המלאכים נבראים על ידי המעשים. "ויקרא אליו מלאך מן השמים".

בעקבות ניסיון העקדה, והבטיח "יהיה זרעך ככוכבי השמים..."

מנהג ירושלים שהבנים לא ישתתפו בהלוויה של האב, כי אז גם הבנים שנולדו מעוונות אחרים באים והם מייסרים את הנפטר. מאידך יש עניין גדול לעילוי נשמת הנפטר באמירת הקדיש של הבן על הקבר וגם מצוות לוויה. אז אולי יהיה אפשר שלא ישתתף בלוויה, אך יבוא בסוף להגיד קדיש לאחר סתימת הגולל.

ועכשיו למשהו יותר משמח והוא שבסוף יהיה טוב.

יש אנשים שלא קוראים ספר בגלל הכותרת או בגלל מה שכתוב בפנים, אבל בגלל מי שכתב ומה כתב על הרבי זה תמוהה אם הגדיר את הרבי שליט"א – שיזכה לחיים טובים וארוכים. מדובר שהרבי חי ואולי זה בזיון הנפטר לכן אמור זיע"א – זכותו תגן עלינו אמן, אבל הוא חי וקיים והכריז על עצמו שהוא משיח ומשיח על פי הרמב"ם לא מת. מכל מקום, זה שהכינוי הזה מוסכם לחי וזה לנפטר גורם למחלוקת מיותרת והפסדי מידע גדולים. הרי על פניו המילים עצמן אינן מעידות אם הוא חי או לאו. גם על הנפטר אפשר להגיד שיזכה לחיים טובים וארוכים – בתחיית המתים לעולם שכולו ארוך. לעומת זאת זכותו של הצדיק החי גם יכולה להגן עלינו אמן. כאשר נפתור סוף-סוף סוגיה זו נוכל להסביר לעם מדוע כל אחד יכול להכריז יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד מבלי לחשוש שהוא מתכוון למישהו מיוחד, בפנימיות הוא יודע זאת מזמן. לכן גם לא יבוש ללבוש כיפת "יחי" כדי לקבל את פני מי שלא יהיה המשיח. זה לא כתוב על הכיפה בכותרת "יחי". זה שמוסכם על כולם שזה הסלוגן של חב"דניק משיחיסט זה כמו להגיד לברסלב: תסביר לי בבקשה מה מייצגת האמרה נ נח נמן מאומן. סתם קביעת עובדה או משהו פנימי עמוק יסודי בחסידות.

 

ה'.

אבל מה שיותר מעניין הוא מה ראו חז"ל לעקור מצווה דאורייתא לטובת חשש טלטול דרבנן בתקיעת השופר של ר"ה. על כך בהמשך (תרס"ו).

לגדל ירקות – נעל, גדר, פרץ, חיות (כשרות) וילדים. לשמור על הניקיון והסדר, לשמוע שיעורים, ללמוד דברים חדשים (לפי ההלכה). מחר יש לה יומולדת, נצא לאכול פלאפל.

הרבי אומר שאין דרכו של יהודי לאכול לזולתו היפך הברכה. ומה על שונאינו ואויבינו הקמים עלינו?

תשובת החסיד מברסלב הייתה: אצל המלך אין דבר כזה להיות בעצבות, גם כאשר בנו נכשל הוא שמח, כי רואה שבנו אינו ראוי להיות מלך. וכאשר הקשיתי: הלוא נאמר "בכל צרתם לו (לה' ) צר". איזה  אב זה שאינו מצטער כשרואה את בנו נכשל?

הוא ודאי יודע שיקום ויעמוד בניסיון.

 

ו'.

נצא לטיול בטבע, ננשום אוויר צח ונתענג על השקיעה. אם אנשים עוד לא צועקים ברחוב מ-ש-י-ח, סימן שצריך להוסיף ב'שטיגעאן' או שהם ... כי אם היו חכמים היו קוראים ללא הרף עד שיבוא, אבל לא נאבד תקווה כי בסוף הרי יהיה טוב לא?

נחזור ליום טוב של ראש השנה תרס"ו. מה ראו חז"ל לעקור חומרה דרבנן של טלטול חפץ מראשות לראשות בשבת כדיל לבטל מצוות תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת?

כלל נקוט בידינו שספק ברכות להקל, כלומר, אם מסתפק, אם קרא קריאת שמע, יחזור ויקרא, אך אם מסתפק, אם בירך על מצווה – לא יחזור ויברך משום חשש לברכה לבטלה.

ואז ממשיך הרבי הרש"ב לתאר את חשיבות מצוות שופר שהיא קול צעקה פשוט, שמושך פנימיות ועצמות מאור אין סוף והיא מצווה כללית וכולי. הוא ממשיך במאמר עד עמוד תקמז = 547 של כתב קטן וצפוף, גדוש ומלא בתוכן רוחני נעלה. למשל, בקול שופר קיבלו ישראל את התורה והמצוות. אחר כך באו אדמו"רים נוספים וביארו את המאמר והוסיפו משלהם.

 

ז'.

איך בכלל הגעתי לספר הזה? את הספר הזה למדו בישיבה "דעת" ברחובות בלימוד חסידות בוקר בזמן שהייתי שם לפני חמש שנים. הספר השני שבו רציתי להתמקד הוא המשך תרע"ב שנכתב במנעטאן (לא במנהטן) באיזה גורד שחקים , ועל כן הוא כל כך גבוה ונשגב. אולם באירופה או ברוסיה לפני 101 שנה, ב-,1912, הרבי אמר שהיה לומד בו ואמר שיש בו נפלאות והוא גם המשך למאמר חסידות הכי ארוך.

כך גם אני יושב בקומה העליונה במפעל ומעיין בעניינים ברומו של עולם ומוחי משוטט לעבר הנצח.

לוגם כוס תה וממשיך. נשארו עוד 295 דפים עד לסוף.

עכשיו הייתי רוצה לעשות אתנחתא קלה מן החסידות ולעסוק קצת בזהר. אחזתי בפרשת יתרו ולמדתי על אופי של אנשים לפי תווי הפנים וכף היד. לא בטוח שהבנתי במדויק, אבל יש בזה משהו מן האמת. עיין שם בסביבות דף תל"ב. רמזים אלו אולי נמסרו למשה בפ' יתרו שנאמר "ואתה תחזה אנשי חייל יראי אלוקים וגו"  כדי למצוא מי שישפוט את העם ויוקל הנטל מעל משה רבינו ע"ה.

 

ח'.

ועכשיו לקיצור שולחן ערוך: מי שבדקה את עצמה ונמצאה נקייה יום אחד ואחר כך פעם שנייה בדקה ביום השמיני, צריכה לבדוק את עצמה עוד שישה ימים, שנאמר וספרה לה שבעה ימים נקיים. לכן על אף שבדיעבד בטוח שהיא טהורה, היא מוחזקת כנידה ואסורה לבעלה לביאה. אך מי שבדקה יותר מפעם אחת במהלך שבוע, ימי הליבון, ובשביעי בדקה ונמצאה טהורה, טובלת ומותרת  בדיעבד, על אף שיכול להיות שבבדיקות מעבדה הייתה טמאה, כי ביום החמישי למשל חזרה לדמם ואחר כך זה נפסק. גם אם רב פוסק על מראה דם שהוא אינו של נידה ומעבדה מוכיחה שהוא כן של נידה, האישה טהורה לפי פסק הרב גם במקרה ההפוך. וכך גם תינוק שנולד לאם גויה מאם ואב יהודים צריך גיור לחומרה. ..

ז' כסלו, יום הולדת שמח לרבנית רחל אשר חצתה היום את גבול הש...ים. מה אגיד ואדבר לאמור, ובמזמור ל"א כתוב נגרזתי והלא נרגזתי היה לו למימר אלא מבטא דרך הפיכת רוגז על ידי החלפת האותיות. ויש כאן סימן לענווה, לשון נקייה. ועני אני ואביון, ישימו עליי עקב בושתם האומרים לי האח האח ישישו וישמחו .. אלוקי אל תאחר.. די-די, אל תאמר בסוף יהיה טוב, כבר עכשיו טוב.

 

ט'.

וכל הסתירות לכאורה מתבררות, כי אלו ואלו דברי אלוקים חיים. הנה גם ביום יום של התניא שוב  האדמה"ז כאילו סותר עצמו מני וביי. כאשר קראתי בפעם השישית ספר זה הבחנתי למה דברים לא נקלטו טוב בפעם הראשונה. לדוגמה: בהתחלה אומר שמחשבה, דיבור ומעשה גבוהים בשורשם מנר"ן שבאדם, כי הן מס"ג ואחר כך אומר שהדיבור מדברי חכמה עילאית אינו מוליד, לכן דיבור ומחשבה הם רק לבושים למהות הנפש. כמו שאמר: האצילות היא לא בחינת כלי. למה? לאלוקות והינה יכולה להכיל אין סוף, כי היא עולם שמוגבל אחרי הכול. אבל היא כן בחינת כלי, למ"ד כלים באצילות שמהן נעשו הנשמה ומהותה. מוסבר שהוא והכלים זה אחד הכלים של האצילות, נעשו נשמה בעשייה [ומזו"ן כלים דאצילות נבררו ונעשו חפצי קדושה כמו קלף ואתרוג לאחר העלאת מים נוקבין מגיעים עד ס”ג שבא"ק]. וכך על ידי התלבשות מהות הנשמה במהות הכלי נהיה בחינת אלוקות ממש. וזה תופס לגבי המצוות המתבטאות בפעולות גשמיות (תניא – קונטרס אחרון).

 

י'.

ויצא יעקוב ... מסמל את ירידת הנשמה מכור מחצבתה וירידה על מנת לברר את הניצוצות של הקדושה שנתפזרו בעולם. כך גם בחיי מרגיש כאילו עזבוני ונשארתי לבדי ועכשיו צריך להסתדר בשטח כמעט ללא עזרה. עם הוצאות שהולכות ותופחות העומס נהיה רב. למרות שמתחשלים יש מחיר לעייפות. אמנם יעקוב לא ישן כל 20 שנה שהיה בחו"ל, חוץ מהפעם שחלם על מלאכים. וזאת ועוד שכבר בדורנו נסתיימה עבודת הבירורים. והכול מוכן לקבל פני משיח צדקנו.

לשבת עם תפילין דרבינו תם להתחבר למוחין דאבא ולכתוב דא"ח. מה ההבדל בין זיווג זו"נ לאו"א ולמה יש כל כך הרבה אנשים שאוחזים או שאינם יכולים להיפרד מ"יניקה לאחוריים" ?

זיווג זוכרא ונוקבא נחות מזיווג אבא ואמא ברמת הקשר, אך הוא כללי יותר  והסיבה לשאלה השנייה היא כי הם בוחרים בדרך הקלה (תענוג נמוך, יצרים שפלים וכולי).

אך נאמר "את אחורי תראה ופני לא יראו". בעולם הזה כן, אך לא בעולם הבא שנאמר "מלך ביופיו תחזינה".

זבל יש הרבה ובחינם, אך מזון מלכות הוא יקר ומועט.

צריך שיהיה סדר לפי היום והפרשה, פרוש חומש תהילים תניא וזהר והלכה .

כ'.

*משחק "מלחמה" שבו מופיעים שמות ה'.

נחזור להמשך תרס"ו: אפשר לומר ולסכם שקול השופר הפשוט יש בו כדי לעורר לתשובה, עניין ריבוי הפרטים הקשורים לאלוקות והמשכת לעולם מתבטא באחדות ה' דווקא. ועוד והוא העיקר: הקשר בין הזיווג ליניקה הוא הרצון להתאחד עם ה', אך רק על פי כללי התורה – הלכה היא הדרך הנכונה, דרך האמת אל האור האמיתי ולא תאמר לחושך אור .

מה ההבדל שבמקרא כתוב באר שבע, שנאמר בקמץ בימי אברהם ובימי יצחק שבע מנוקד בסגול אחד על שם השבועה ואחר על שם שבעת הבארות ושבועה, ויעקוב ביקש להיפרע מאותה שבועה שלא יהיה להם חלק ואחיזה בארץ כלל, וכידוע על שבע הכבשות שנתן אברהם לאבימלך נתמהמהו בני ישראל שבע דורות מלהיכנס לארץ. לכן יצא לבאר שבע ומשם לחרן. נושאי הפרשה: מלאכים, תפילה, מלחמה ושלום.

ביעקוב היו כלולות כל נשמות ישראל, שכן היה אב לכל השבטים.וא ידע ברוח קודשו שיצאו ממנו נביאים ומשיח שיגאל את העולם. הוא ידע את המטרה וידע שה' יהיה בעזרו ואף ביקש את הבטחתו. על דרך הרמז הכול גנוז בתורה וכאן בית המקדש במקום בו הוא לן.

 

ל'.

"אנוכי" הוא שם שמעיד על רוממות והתנשאות (אני + כ' – כתר), שנאמר "אנוכי ה' אלוקיך  וגומר". אז איך דוד המלך אמר: "אנוכי תולעת ולא איש", רמז על כך שבעיני ה' הדבר הנמוך ביותר חשוב כמו הגדול ביותר ואולי אף מבחינה מסוימת יותר. כמו שאברהם אמר: "אנוכי עפר ואפר", ומשה ואהרון אמרו "ונחנו מה". חוץ מזה דוד הרי היה מלך, ומלך אמור להיות מורם מעם.

אומר האדמו"ר הרש"ב: "דווקא עיי עיון ודקדוק בתורה מגיעים להעלם העצמי". כי על ידי התרכזות במשהו חיצוני לך, אך משקף אמת פנימית כמו התורה רגש העצמיות (ביחס לזולת ) – יצר הרע נופל. "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה, תבלין". כמו שאומר ה"פרקי אבות ו' על כל הלומד תורה שנהנין ממנו עצה ותושייה", וכי עצה ותושייה יכולים ליהנות? אלא רוצה למימר [לומר] שהם קיימים בזכותו של הת"ח – תלמיד חכם. ומגיע לעדן ולחיי עולם הבא למרות שלכל ישראל יש חלק – בגלל מצוות מעשיות, אך האור החוזר של עסק העיון והדקדוק בפלפול התורה הם שעשויים אצל הבורא, ואם תאמר שהרי התורה היא חוכמתו ועצמותו [וגם עוצמתו] ואיך תהיה גם שעשועים, אה גופה קשיה [זה עצמו קושיה] שהיא אור חוזר, היא שעשועו.

 

 

מ'.

משל למה הדבר דומה: לאב שלימד בנו תורה, והוא מוסר דרשה עם חידושי תורה שדייק מלשון האב על ידי הידע שצבר וניסח מחדש באופן שונה כמו מנסרה השוברת את קרן האור לשלל גוונים.

ומביא כבוד קדושת אדמו"ר. דוגמה מצור החלמיש אשר על ידי הכאה בו יוצא הניצוץ.

ועכשיו סתם סיפור שקרה לפני הרבה זמן (אתמול אחה"צ).

אתם הרי יודעים שהרבה זמן אני מנסה להתקבל לעבודת שמירה בלילה ולא מצליח למצוא מאום. זה הרי יהיה קלאסי בשבילי ובשבילכם, כך אוכל לכתוב אבל אליה וקוץ בה, הרי אמורים גם לשמור ולהיות ערניים, שכתוב ביעקוב:

 "בכל כוחי עבדתי את אביכן...”

מכל מקום ירדתי מזה ומדי פעם אני מדסקס את הנושא עם אנשי האבטחה. מה אני לא מספיק קרבי? הרי שרתי ביחידה מובחרת. אמין ? אני נאמן כשרות

וגוד סייק. ירא שמים? כן, אבל מה עם שבת? זה לא. ואיזה אופי אסרטיבי יש לשומר, מפגן כוח, שליטה ואחריות.

נ'.

כבר אי אפשר לדעת מתי זה רציני ומתי מסתלבט. מה יוצא להם מכל הליצנות הזאת בכלל?

דבר ראשון אמרת שתכתוב רק חיובי, דברים טובים.

דבר שני, איך אתה מדבר על בנות ישראל, אתה עוד מתכוון לפרסם את זה?

מי אמר שהן יהודיות? הן נראות כמו גויות.

אבל נניח לזה. נגיד שהן תינוקות שנשבו. מישהו צריך לחלץ אותן.

תגיד משהיא או משהן,  אתה תתרכז בגברים. זאת אומרת בספרים.

טוב, אז אספר לכם על ספר נחמד שקראתי בעיון לאחרונה והוא מדריך למטייל בארה"ב וקנדה של חברת חץ משנות ה-90.

נאמר שם שבאי מנהטן שבניו-יורק כל דירה בתוך אלפי הדירות וגורדי השחקים עולה לפחות מיליון דולר. האי כולו נקנה על ידי ההולנדים משבט מנהוטו האינדיאנים תמורת... 24 דולר וכמה כפתורים. אך לאכול את הלב, מה יהיה עם עסקי הנדל"ן? חוץ מזה מה יש לראות בארה"ב?

נופים, תרבת, בתים, מטריקס אחד גדול. יש שם גם יהודים, יש שם רבי.

לא התכוונתי לספרים שקוראים  בנוחיות. תן משהו מהחסידות.

ס'.

שמתי לב שהאדמו"רים כמעט אף פעם לא משתמשים במילה אני. תכף תגיד כי הם היו מפוצצים בכסף. למה להעליב? הנה האדמו"ר הזקן חי בעוני מרוד ואף על פי כן תמך ברוסיה נגד נפולאון, שהבטיח שגשוג גשמי ליהודים. וגם אדם עשיר, מנופח באגו ידגיש יותר את האני שלו. ואילו הם היו בביטול כלפי ה' והכלל. כמו אותה גברת ששאלתני באוטובוס טרמפ ביום גשום מאיפה אני? אמרתי בחוצפה 100 שקל, אז נתנה לי חצי  מחמאה: ראיתם פעם דתי שלא רוצה כסף?

לפחות הדתיים רוצים כסף על מנת לעבוד את ה'...

אבל היום בבוקר מישהו דחף לי 40 ש"ח, כי הקפצתי אותו ספישל בחמש בבוקר, בדיוק חזרתי מהמקווה לאחר ניקיון הת"ת. מה שעשיתי שם בשעתיים כאן בחמש דקות לא ייאמן! איזו תפילה! ולחשוב שפעם אחת להניח תפילין שווה יותר מכל חיי העולם הזה, כן, כן יותר ממיליון דולר. אך כדי להרגיש את זה צריך לזכך את עצמך ואז תוכל לרקוד 70 שנה על חשבון מצווה אחת... מה אתה מתאונן כל כך על מר גורלך, הנה ה' סידר לך עבודה נוחה. אתה לא רץ אחרי בורים [דגים שקופצים] בבוץ ומלכלך את הזקן בבוץ. מדי פעם אתה מרים איזו משקולת (קרטון שנ'), 5-6 ק"ג. זה חשוב לבריאות, יש לך משקל צמוד(שניצלים) כיד המלך ואוכל בחדר אוכל (נזכרתי במשנה: "3 שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר כי כל השולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום" (אבות ג'). מה פשר דימויי הזוועה האלה? לגרום להרגשת גועל? כי גם עם השולחן עמוס לעייפה קיא וצואה, אפשר לשים עליו קערת סלט ופלטת חמוצים. זאת אומרת שיש מקום, אך מחמת הריח והמראה אין מקום להכניס לבטן. המזגן בחינם וגם נשאר לך זמן להגות בתורה ואתה עוד מתלונן. מה הלחץ? היום בערב יש התוועדות חגיגית בצפת לכבוד י' כסלו ואפילו אינך צריך לשלם על הדלק (לא שיש לי כסף מיותר) אם אשתי תשחרר ו...

איי תידי יהא הא אהה *2

אה אהא אהאה אה הא... ואולי אתקבל להיות ב"ה... 

זהו, נראה לי שסיימנו היום לפני הזמן ויש קצת זמן לנוח. תודה לא-ל.

 

ע'.

"גדול יום ירידת הגשמים מיום תחיית המתים". ואכן ירד הלילה גשם, למרות שלא נסעתי לצפת כי הייתי צמוד לילדים. לפחות קמתי בזמן לת"ת וזכיתי לחידוש ברזי התורה: במשנה ב' דפ' אבות כתוב: "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם"

מה זה יבור? יעבור או ישבור או אולי הכוונה לברור.

"והוי זהיר במצווה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות, והוי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה". רגע איך? יש כאן יותר מדי נעלמים. גם הכתוב עצמו אומר שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות  ואיך תחשב מה יותר טוב? על זאת אמרו: "שווה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים מכל חיי עולם הבא ושווה שעה אחת מחיי עולם הבא יותר מכל התענוגים הגשמיים שיש בעולם הזה".

פ'.

מעבודת המשוטחים נמצאו למדים שיש לבחון כל דבר ביחס אישי ואם צריך לתקן מיד, במקום. לסדר ישר פלס, בסיס טוב מונע קריסה בגובה. עם הכותרת כלפי חוץ, שידעו מי אתה, וישר שיהיה תאריך = לחיות עם הזמן. לעטוף בשני כריכות הגנה כנגד מקיף רחוק וסובב. שהאור הפנימי יהיה מסודר, אז הקליפה לא עושה צרות.

סליחה: אותיות ס'- סגורה מרמז על המקום שנפגע. ל'- יציאה למעלה, פנימה לחפש מקום שלם ולא נודע שלא ניפגע. י' – הנקודה השלמה . ח' – המשכה כלפי מטה. ה' – התקדמות הלאה בדרך חדשה.

אומרים שהמלחמה הסתיימה ומה למדנו, מה הסקנו?

 צדיק צ'=צד, צודק ומדייק בשלמות (י') במאה אחוז (ק)' לקרב...

 

 

 

צ'.

אבות פ' א, ז' נתאי הארבלי אומר: "התרחק משכן רע, אל תתחבר לרשע ואל תתייאש מן הפורענות". נתאי נשמע כמו שם מודרני, כמו יניר או לינויה שהם אולי חיבור של כמה שמות. מה הייתה המחלוקת בין ההורים? איך לקרוא לילד נתן או איתי, יניב או ניר, לי או נוי או נויה. לבסוף הוחלט על שם שיתקבל על כל הצדדים.

 באבות ה' י"א: "ארבע מידות בדעות: נוח לכעוס נוח לרצות יצא הפסדו בשכרו. קשה לכעוס קשה לרצות יצא שכרו בהפסדו."

מה טעם השוני  הגמול בין שני המקרים?

מי שנוח לו לכעוס מפסיד, אבל אם הוא גם נוח לרצות – לסלוח, אז זה מקזז את ההפסד שמיהר הכעס, לכן יצא הפסדו בשכרו. ומי שקשה לו לכעוס על זה, כבר יש לו שכר אך הוא מפסידו, כי כאשר כעס הוא אינו ממהר לסלוח ובכך מפסיד שכרו, לכן יצא שכרו בהפסדו.

מי שאומר שהקב"ה ותרן, יותרו מעיו, ככתוב: ה' מאריך אפו וגווין דילי – סבלן, מאריך או ממתין, אולי יחזור בתשובה, אך לבסוף גובה את שלו – גאווין דילי (באנגלית בעיכוב, באיחור).

 מה יותר טוב גוד לבוד לגוד אסיק פסיקתא?

זה this is a very  good question

ק'. י"ב כסלו תשע"ג

אבא יסד ברתא.

בעוד מספר ימים בע"ה אניח יום-יום תפילין דר"ת. אני כבר מרגיש יותר אבא (מוחין דאבא). ב"דבר מלכות" של השבוע עסקו בהלכות איסור ביאה ובמסכת סוטה ונשאלת הקושיה למה דם הקושי (נקרא כך מחמת שקשו ירכיה לפני ובעת צירי הלידה], מטמא, הרי הוא אינו מחמת נידה, שהוא תוצאה של סוג של מוות כמו העובר והביצית של נידה והמוות מטמא. אך אם מחמת מכה ירד לה דם, אינה טמאה וכאן יש סוג של מכה – נפתח רחמה ויצא מן המקור והתורה פסקה שכל דם היוצא מן המקור מטמא.

על כן מצאתי פסוק בתהילים: "שם תשבר אניות תרשיש אחזתם ציר כיולדה". כלומר, אניות תרשיש מבחינה רוחנית הן לא דבר טוב. (זהר)

לאחר שמשקים את הסוטה מוציאים אותה מהעזרה כדי שלא תפרוס נידתה ולא מפני שהולכת למות. וגם יש לבאר באר היטב מה סוג העונש המוזר הזה שקבעה התורה. נרמז לצבוט בטן ולנפיל [ולנפול] ירך על ידי המים המאררים מנחת בכפיפה מצרית (היא סלסלת נצרי כף תמר, על שהתכופפה למצרים והשתעבדה ליצרים]. פניה מוריקות ועיניה בולטות ומלאות גידין כל אלה רומזים הם על חטאה, שפיטת הבועל על ידי ירך ורציית ילד, על כן נענשה בבטנה. וכמו שכתוב בפרשה "בא גד על כן תקרא שמו גד". פניה נעשו גידין ועיניה בולטות, כי זנה על "שדה" אחר. כמו כן נענש מי שחטא עמה, למרות שאינו שותה מן המים המאררים. הם פועלים עליו בדרך ניסית, בעקיפין, כמובא בגמרא.

אבל נשאלת השאלה מהו היחס של התורה לסוטה? היא עברה על אזהרת בעלה ונסתרה עם פלוני, היא אשת איש ואסורה על כל אדם מלבד בעלה. יש לה יצר הרע או פיתוי זה או אחר, אבל התורה אומרת: אל תעשה לרעך מה ששנוא עליך. רעך הוא בעלך, הוא הכי קרוב אלייך. התורה אינה ממליצה לבעל להזהיר את אשתו, לא להיסתר [להסתתר] כי זה תהליך לא חיובי. אולי אפשר לנהוג אחרת, לא בקנאות, אולי להיעזר ביועץ.

מעולם הנסתר הסוטה, הוא משל לעם ישראל שזנה אחרי אלוקים אחרים ועל כן יצא לגלות והבעל הוא הקב"ה. אבל בעל צדיק לא יחזיק בביתו אישה כזאת שנחשדת בהסתרות וממילא יגרשה. ועוד יש להקשות מדוע מלווים אותה הכוהנים למקדש? שלא תתייחד עם בעלה בדרך.

ומה הקשר לדם הקושי של היולדת? "שהרי עם קשי עורף הוא וסלחת לעוניו ונחלתו".

תאר לעצמך את רגשותיה של הסוטה בזמן שהמים המאררים מאררים לה את הצורה. היא ודאי מתחרטת על מעשיה, אך זה כבר מאוחר מדי, כי שם ה' כבר נמחק מן הקלף. אז יוצא מזה שה' הוא חוזר בתשובה, עיין ערך השואה וגלות, שהתחרט כביכול, שפעל בצורה כה נוראה למרות האזהרות שנתן מן בתורה.

וזהו שנאמר "ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי". ואף דוד המלך היה מלכלך ידיו בדם נידה על מנת להתיר נשים לבעליהן.

כי כל דם היוצא מן המקור מטמא, כי מה שיש בו צד של טהרה יש בו יכולת להפוך לטומאה, אבל הקב"ה רחמיו על כל מעשיו ונתן סיכוי לתקן על ידי הוספת אור במה שהחסיר... במקרה של הסוטה, אם יש לה זכויות היא אינה מתה מיד אלא לאחר שנתיים או שלוש, אך לבסוף מתה כדרך הסוטות, שהרי אם לא תמות תוציא שם רע על הטהורות. ויש להבחין במשל על דרך הפרט והכלל.

ר'.

"אם תשכבון בין שפתיים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ."; "גער חיית קנה עדת אבירים בעגלי עמים מתרפס ברצי כסף ביזר עמים קרבות יחפצו". משני פסוקים אלו (ס"ח) ניתן ללמוד על היחס בין כסף, להתענג על ה' של ישראל, לעומת העמים הגויים שרצים אחרי הכסף ומגיעים לידי קרב במקום קירבה.

אדם יכול להפוך למלאך ממש כאשר הוא נהיה שליח ה' למצווה. הוא אלוקות ממש, כי עושה רק רצון בוראו, כגון מה שנאמר עבד מלך. מלך ושלוחו של האדון כמותו – כל מה שקנה העבד קנה האדון. האדם הוא למעלה מן המלאך, כי יש לו יכולת להתקדם ,להיות יותר טוב ממה שהוא היום.

אבות ב' ז' הלל אמר ..."מרבה נשים מרבה כשפים, מרבה שפחות מרבה זימה.." וכי נשים הן מכשפות? ושפחות פרוצות תחשבנה?

"דע מה תשיב לאפיקורס..."  מה ?

"ומי הוא בעל הבית שישלם לך שכר פעולתך..." מתי ?

"רבי טרפון אמר  היום קצר... והשכר הרבה..." (?) 25 שקל לשעה...

"אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה..." (מתי?)

"נאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך ודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא" (נו.. עד מתי ?) ...כל זאת ועוד אומרים בתפילה "נותן שכר טוב ליראיו", היינו בהווה.

וביאור העניין הוא מה שמובא בתחילת המשנה: "כל המרבה שיחה עם האשה סופו יורש גהנום..",  כי הן לקחו תשעה קבין של דיבור בעולם מתוך עשרה, ומרוב שיחה יוצא לשון הרע והדיבור פועל בכוח כמו כישוף... ואלך שבי אחריה ...

"לא מצאתי לגוף טוב משתיקה", "מרוב דברים מביא חטא". ורוב שפחות שלא תתורו אחרי עיניכם... ומה שהעין רואה הלב חומד ומכאן ועוד הוצאה כספית מיותרת הדרך קצרה... ולגבי השכר, מרוב הבטחות לא רואים את היער, כי  כנראה שרומז לזה שהכול כבר כאן ומוכן להתגלות ברגע שנהיה ראויים ומוכנים לכך בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן ואמן.

 

 

 

 

 

 

ת'.

למה פתח הפרקי אבות ואמר: "...ועשו סיג לתורה". מה היא לא מושלמת, נעלית למה צריך סייג? ויהיה מי שיאמר תורה אמת ולהיות דתי זה נחמד, הכול טוב ויפה, אבל נתנו דרך לעשות סייג, היינו, אפשר גם בדרך אחרת, חילוני למשל .

דרך אגב, תודה לאמצעי התקשורת שדווחו על המלחמה והזהירו את העורף וסוף-סוף יצא מהם משהו חיובי לאחר כל ההשמצות נגד הציבור הדתי וגם ח"ח ללוחמים, שהרי רובם חילונים. למרות שבסופו של דבר לא נכנסו לרצועה, ה' יעזור ולא יהיו יותר טילים נגד הארץ. כפי שנאמר "וחרב לא תעבור בארצך". “אתם תחרישון וה' ילחם לכם".

למה זבה אסורה בביאה וזב מותר, ואם הבעל זב והאישה זבה, למה אז אסור להם להתייחד, הם ממילא זבים, טמאים?

מה יש עניין להוסיף טומאה על טומאה, למשל טומאת שרץ על גבי טומאת נידה, קרי על טומאת מת, ומה אז?

  

 "סוף דבר את האלוקים תירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם".

ש.ב.

מה הקשר בין החטא ועונשו במקרים הבאים?

על פי פ' אבות ה' פס' ח':" שבעה מני פורענויות באין לעולם על שבעה גופי עברה:"

מקצתן  מעשרין...-> רעב של מהומה.." [איפה מתחיל הציטוט? צריך גרשיים]

לא מעשרין ..-> רעב של בצורת בא לעולם.

לא נטלו חלה -> רעב של כליה בא לעולם.

לא מסרו עונש מיתה לבית דין, על פירות שביעית [שנת שמיטה] – > דבר בא.

עינוי, עיוות דין, הוראה שלא כהלכה בתורה – > חרב באה לעולם.

שבועת שווא, חילול ה' – > חיה רעה באה לעולם.

ע' זרה, גילוי ע' ושפיחות ד' ושלא עשו שמיטת הארץ –> גלות.

נוטריקון של נוטריון.

אל תקריא "אבן מאסו הבונים" אלא "אבן מאסו הבנים".

ת"ח מרבים שלום בעולם שנאמר: "רב שלום בניך אלא רב שלום בוניך".

לבן הארמי – רמאי.

בעל החלומות הלזה – הזה + הלז לץ.

בנייני פועל בחיריק וצרה, פועל בקובוץ – מה המשמעות של המילה פיעל ופועל?

פיעל זה כמו פיסל ופוסל, אבל בנוגע לפועל עצמו: פ.ע.ל.

האם קיימת מילה כזאת בעברית?

אם תשאל אותי, אני יותר מפחד מלא להתעורר לעבודה מאשר לנקות שם בשתיים לפנות בוקר, מה זה סנטראל פארק?

יש  מצווה ושלוחיה אינם ניזוקים, חוץ מזה יש ביטוח ותחנת משטרה ליד, וגם יש לי אור ומקל ביד, וגם חייבים להתפרנס איכשהו. נכון, לפעמים שומעים קולות של תנים בסביבה ואיזה חתול מושך בזבל, אה, לפעמים נופל מגב או מהכיסא עצמו. אז מה זה אומר שיש חיים לאחר המוות.

עובדים מהר ואין זמן מיותר למחשבות, מזמזמים איזה ניגון ותוך שעתיים מתחפפים.

"אין העולם מתקיים אלא מהבל פיהם של תינוקות של בית רבן".

אין לי זכות גדולה מזאת, מלנקות ולהיות עפר לרגליהם.

כ' כסלו תשע"ג. מה חידש בעל התניא בדרך ארוכה שהיא קצרה? אומנם להכין את העוגה על ידי מתכון יותר ארוך וקשה, אבל בסוף יש לך עוגה. לעומת קבלת הארת הנשמה מקרבה לצדיק, שזו אינה תכלית ירידת הנשמה לעולם, ולכן תצטרך לחזור עד שתתקן את הנפש הבהמית. הקליפות והס"א יאירו את סביבתך והעולם, שזוהי כוונת הבורא שבחר בגוף הגשמי על תאוותיו לשעבד את היצר הרע לעבודתו יתברך.

כ"ה בכסלו חנוכה שמח

כשם שיש מצווה לומר דבר הנשמע, יש מצווה לא לומר דבר שאינו נשמע.

ואל תאמר דבר שאינו נשמע שסופו להישמע. מאי נפשך?

אם הגיע לגיל חינוך, בר מצווה, עליו לדעת את המצוות שלא ייכשל בם – שאין אדם עומד על דברי תורה אלא אם נכשל בם.

חינוך לנער על פי דרכו. ודע לשמור סוד. כרגע אסור לגלותו. בבוא היום הוא יתגלה מאליו. הלל אומר אל תפרוש מהציבור – למי שמאס בדרך הרבים, אם אינם אנשי תורה. הרמב"ם כן אומר לפרוש, שלא להתחבר לרשע ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, אלא תאמין במה שה' נתן לך ועם זה תפעל... ואל תאמר לכשאפנה אשנה ... ואל תאמר שהשאול מפלט ל .  במקום שאין איש השתדל להיות איש. ושוב יום אחד לפני מיטתך.

דוד המלך ע"ה אמר אנוכי תולעת ולא איש, אנוכי עני ואביון.

אנוכי עפר ואפר אמר אברהם אבינו ע"ה, והרי למדנו שהשם אנוכי מראה על רוממות הבורא: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.." אנוכי = אני + כ (כתר). אך העניין הוא כאשר אתה ניצב מול הבורא, גם עם שם המרומם אתה כאין וכאפס לעומתו – היינו, כלא חשוב ממש. אין מורא אלא במקום שבו השלמות מצויה (זהר יתרו על תהילים לד: "יראו את ה' קדשיו כי אין מחסור ליראיו".)... "מה נורא המקום הזה".

פעם היה חסיד גדול (שמעתי מהתוועדות של הרב אופן). קראו לו גרשון בר (דוב), הוא היה תלמיד של רבי הלל מפאריטש, בזמנו של הרבי הצמח צדק והרבי המהר"ש וגם עד לזמן של הרבי הרש"ב. הוא היה אומר קריאת שמע שעל המיטה, לא כמונו חמש דקות, אלא שעות. היה מתבונן בגדלות הבורא, תכלית ירידת נשמתו לעולם ולפני שהיה מפקיד את נשמתו היה עורך חשבון נפש ואומר: "אתה שומע גרשון בר, אם עד היום לא היה אי אי אי אז מחר תהיה אחר".

יש לנו צ'אנס לתקן את עצמנו, את המציאות, כך שמחר יהיה יותר טוב.

כל יום יהיה בעיניך כחדשים – חדשים לבקרים.

ריבון כל העולמים. מלכותך, מלכות כל העולמים, מחדש בטובו בכל רגע מעשה בראשית מהפך יש מאין, אין סוף לטובו שאת נפשו חכמתו ועצמו כתב בתורה שמאחדת את ישראל עמו בדבקות ובאחדות.

בנקודה יסודית של אכפתיות מן הדבר, כך שנהפכת למפתח להצלחה, שהוא כל כולו בעניין ולא יהיה פסול בזרעו לעולם ועד.

ויהי מקץ – קץ למאסר, קץ לגלות. סיכום פרשה חסידי. קץ הימים – סוף הגלות, קץ הימין – תחילת הגאולה.

ארבע מידות ביושבים לפני חכמים ספוג, משפך משמרת ונפה (אבות ה', ט"ו). מה הכי טוב? לא פירש את הכתוב. צא וראה שהדבר תלוי בחכם.

האם השכל מוגבל? תיאורטית לא אבל מעשית כן.

הוא הרי מבין משהו באלוקות, שהרי היא מצווה ולא בשמים היא (דע את ה' אלוקיך). הוא מתבונן ורואה את האין סוף אך לא את כולו – בשמים לעבר האופק במעמקי המחשבה, לכן אין לו תפיסה בכולו אך בחלקו, והוא הרי חלק אלוקה ממעל, ממש תפס חלק מן העצם, תפס את העצם. אילוצי הזמן והשפעות ביולוגיות סביבתיות מקשות, אך מי שמספיק חכם או בעל אינטואיציה ומזל טוב, זוכה להבין את הדברים על בוריים, לגלות את האמת ואף לחיות על פיה עוד בחייו, בעולם הזה.

ועל זאת באתי בבקשה מניכו [מכם] לצעוק בקול ענות חלושה כלשונו הק' של האדמו"ר הזקן.

 עשו כל שביכולתכם על מנת להביא בפועל ממש את משיח צדקנו, כמו שהכריז על כך הרבי בלימוד תורת החסידות באופן שיפוצו מעיינותיך החוצה, ועשו עכשיו מנוי לשבועון העולמי –  "בית משיח" לקירוב הלבבות, לגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.

טלפנו ל-NOW 054-6718528 והזמינו חודשיים ראשונים ללא תשלום ואחר כך רק 54 ש"ח לחודש (עשיתי כבר שבעה מנויים אותם חילקתי בבתי הכנסת והם נחטפים ברגע כהרף עין) .

שהנפש הבהמית שהיא המורגשת (עיקר מהות) באדם תהפוך מרע לטוב על ידי הנפש האלוקית. וזו תכלית ירידת הנשמה לעולם.

אדם להבל דמה נמשל כבהמות נדמו.

רוב מעשיהם תוהו וימי חייהם הבל לפניך. ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכול הבל.

י' בטבת התשע"ג מציין את תחילת החורבן ומזווית אחרת את תחילת הגאולה. צום העשירי ייהפך ליום טוב, מועדים לששון ושמחה. לחיי עולם הבא, כמו שבת שהיא מעין עולם הבא והמצווה לענג ולכבד את השבת במאכלים משובחים, בגדים נאים, כלים נאים וכולי, כפי שידו משגת.

שכרו מפורש בקבלה (שבת קי"ח), שנאמר "אז תתענג על ה'. ומוחלים לא כל עונותיו וניצל מדינו של גיהינום (ג' סעודות).

פ' אבות: הוי קל לראש ונוח לתשחורת, אין הקפדן מלמד, שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם... חינוך לנער על פי דרכו. איזהו החכם הלומד מכל אדם, מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי... איזהו הגיבור הכובש את יצרו, מכובד הוא המכבד את הבריות. עשיר הוא השמח בחלקו. ר' יונתן: כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מעושר. איזוהי אהבה שאינה תלויה בדבר? אהבת דוד ויהונתן. ומה כתיב [כתוב] אחר כך: כל מחלוקת.... כלומר שיהונתן מסיים –  מתחילה מחלוקת,  כשפורצת מהומה – יותם בורח.

רשימת הספרים

תנ"ך /   חז"ל

מוסר

חסידות /   קבלה

פרושים /   מדרשים

תורה / פירוש   רש"י ותרגום אונקלוס.

נביאים.

כתובים.

שישה סדרי   משנה.

גמרא – תלמוד   בבלי.

שולחן ערוך.

קיצור שולחן   ערוך.

משנה תורה   לרמב"ם.

משנה ברורה.

סידורי   תפילה: האר"י אשכנז, מזרחי.

לשלושת רגלים,

סליחות   ויוה"כ

משנת חסידים.

מסילת ישרים.

אורחות   צדיקים.

נפש החיים.

חפץ חיים   –שמירת הלשון.

אוצרות התורה.

הבן איש חי.   הלכות ודעת ותבונה.

ביאורים   מהרמ"ק.

שער   הגלגולים/כוונות

שער רוח   הקודש.

שער הייחודים.

מגלה עמוקות.

שבע מאורות.

מאמרי תנאים.

תניא.

זהר.

פרדס רימונים.

פרי עץ חיים.

תומר דבורה.

ליקוטי שיחות   – הרבי.

ליקוטי תורה.

תורה אור   –האדמו"ר הזקן.

תרס"ו.

המשך   תער"ב.

אור החיים.

חסידות   מבוארת.

אגרת קודש –   מהרבי.

סדר  השתלשלות.

ליקוט ספרי   סת"ם ר'צ כהנא.

פירוש   המהר"ל.

פירוש אברנל.

פירוש   הרמב"ן

תנא דבי   אליהו.

מדרש תנחומה.

ילקוט   שמעוני/ראבני.

מדרש רבה.

ליקוטי   מוהר"ן.

פלא יועץ.

שערי תשובה.

אורות.

ספרי.

 

 

ספר יצירה.

פרקי אבות.

גימטריקון – שמעון נשר.

מילון  אבן שושן.

"קונקורדנציה"..

מילון עברי-  ארמי

הבית היהודי.

איש האמונה.

ספר התודעה.

איש וביתו.

פניני   המועדים ע"פ החיד"א.

ספר החינוך   על תרי"ג מצוות – ר' אהרון הלוי.

ספרות בנושא   ציור ואומנות ופילוסופיה.

 ראש מילין – הרב קוק זצ"ל.

 

אתרים:    

א. הרב מיכאל לייטמן; ב. מאור החסידות; ג. מכון מאיר- הרב דב ביגון;

ד. דעת-הרב יצחק ערד; ה. חב"ד אינפו; ו. שופר – הרב אמנון יצחק;  ז. ערוץ 7; ח. הרב דניאל זר; ט. ערוץ הידברות;  י. ברסלב

הארות :  "כאשר אתה חושב טוב, דברים טובים קורים לך".

"תודיעני אורך חיים, שבע שמחות, את פניך נעמות,

 בימינך נצח".

תודות:

לרבי.  איך אודה לך? מה אתן לך? כסף וזמן אין לי, רק אולי להיות בשמחה, להתרחק מן העצבות והכעס ולאהוב כל אחד ואחד מישראל.

   ברוך ה' שזיכני להוציא לאור חיבור זה.

 תודה לחכמים ודבריהם, לרבנים, לישיבות ותלמידי חכמים.

  תודה לאשתי וילדיי, להוריי, למשפחה התומכת ולחברים.

 תודה למקומות העבודה, עובדים ולמנהלים.

תודה לבעלי החיים, הצמחים, הטבע ולעולם כולו.                                                                                       

זכור לתרום למשפחות נזקקות. בכך תבורך מפי עליון.

  להזמנות "תלמודו בידו"  052-8415299

היכל הניגון צמוד להיכל הקדושה

.1 טידי ימה מה הא *2 ימה ימה ימה הא.

אי ימי אה אה אה ימה הא הי טידי די די הא.*2

2. אה ימה והימה לחי עולמים הא ני ני והני ני לנה הא עולמים ...

3. אי טידי אה יה יה אי טי דיה אה אה אה אה אהה .

אי די די טי די יה ני ני *2 יה יאה אה אה אהה..

.4 אוהו אהה אי די בי דיבי אה אה. אה אה אה דיבוי .

אי אה אה אה ימה ימה אהאהה אה אה אא ...

אי יה ימה אי ימה אי יה.  

אי אי אי אי ימה אההאה איי.

אוי ני ני ני יא האהאהאה ימה ההא

טידי אי  יאי יאי יבה דבה דבה איי. נמה נמה נמה נמה איי.

5. הנשמה יורדת לתוך הגוף אך צועקת ואי לי ואי *2

ירידה זאת לצורך עלייה עד שכל זה היה כדאי.

6,  לו היית ענן , היית י ענן מעונן .

הייתי שט לבית שאן הרחק הרחק מכאן,

הייתי נכנס בעב הענן, בעב הענן.

לו הייתי ענן היית ענן ורדרד.

לו הייתי צפצף הייתי מצפצף צפצופים.

אך מה טוב שיש רבי שיודע מה טוב

ומהלך כנגד רוחו של כל אדם כאילו לב אחד לכולם

ורק טוב יהיה בעולם.

 

לאל ברוך נעימות ותן כבוד למלך אל חי וקיים זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו, כי הוא לבדו מרום וקדוש פועל גבורות, עושה חדשות, בעל מלחמות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהילות, אדון הנפלאות המחדש בכל יום מעשה בראשית כאמור לעושה אורים גדולים. רם ונישא, גדול ונורא, משפיל גאים עד ארץ ומגביה שפלים עד מרום, מוציא אסירים, פודה ענווים, עוזר דלים העונה לעמו ישראל בעת שוועתם אליו תהילות לאל עליון, ברוך הוא ומבורך.

נ.ב.

אלוקי הרוחות נותן נפש לכל חי, איך הלכו גיבורים.

ישראל וניר ע"ה רוח ה' תניחם בגן עדן. אחרי מות קדושים אמור

בחור גדול וחזק, שמח, נדיב וטוב לב (רחב לב), ישר ואמיץ כמעט ואומר מורי ורבי, בתקופה משמעותית של שיני והתבגרות חי בהילוך גבוה והיה ישר ללא פשרות לעבוד איתו, היה כמו לעבוד את ה', מתוך יראה ואהבה. את רגשותיו לא הפנים ונפטר סמוך לפרשת "ויחי", שיקומו לתחיית המתים (יקיצו וירננו), נתן לי כוח לרדוף אחר מטרותיי וראה את הטוב שבי. בזמנו הייתה פריחה בחווה ולמרות הקשיים העבודה בוצעה ביעילות ובמהירות כמו בסיירת.  נפרדנו לפני שהספקתי לומר שלום, הצטערתי לשמוע ולא יכולתי להגיע לנחם והכול נשאר בגדר תעלומה.

אומר החיד"ה: מי שנפטר בחודש טבת – צדיק, והאומר ראינו גשם בכמויות שלא ידענו, כל השבעה ירד כמעט ללא הפסקה, כנראה הראית להם בשמים ברכה מהי. היו לך שאיפות וניסיתי לנתב אותן לתורת חיים. אז עוד לא היו לך את הכלים וממה ששומעים על הציבור הדתי ...

פיזר, נתן לאביונים ולחם עצלות לא אכל.

חייב לך הרבה מעבר למה שביכולתך לתת.

שופטים את האדם דעתו ושלא מדעתו, כי בני ישראל אין כל ברייה יכולה להזיק להם, הרי הם בנים לה'. אז מראים ליהודי מקרה ושואלים מה דינו, כך עושים חשבון איתו (הוא בעצם דן את עצמו). לפיכך יכול אדם לחיות בעבירה, לחשוב שהוא צדיק וביום פקודה ידון עצמו לכף זכות ויצא זכאי לג"ע. ומה על התורה? מה יש מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. אבל זה מעצבן לא? מה, אין צדק. לא אני שאשפוט אחרים לכף חובה, אני מאמין שאפשר לגלות את הנפש האלוקית ואהבה מסותרת [מוסתרת] לה' אצל כל יהודי ומכאן זה יגרום לו לרצות לקיים תורה ומצוות, ובכך לממש את אהבתו לה'. לכן אני חושף ולא על מנת להפוך חוטאים משוגג למזיד. וכבר נאמר "יתמו חטאים מן הארץ...".

תנור גרוף שהוסק בגפת וגבבה מותר לחתות בו הגחלים אצל תבשיל נזיד במזיד מבעוד יום על ידי נוכרי בתבשיל בן דוסתאי שנצטמק יפה. האם מותר לאוכלו במוצ"ש? כל זה היה במקום שאין היד סולדת בו (במעזיבה).

והרי השבת משולה לעולם הבא. ומה עניין "גוי של שבת" שאסרה התורה על מלאכה, גם לגר אשר בביתך? ויש לשלם לו בהבלעה ובקבלנות ברמיזה, ושיהיה לצורך עצמו. אז עד שהגענו לעולם הבא צריך את עזרתו של הגוי שידליק את האור. כל זאת ועוד, יש מלאכות שמותר הלכתית לעשות מערב שבת או מעבר מרשות לרשות על ידי שטח פטור [מערוב], אך בגלל מראית עין אסור (להפעיל מכונה) מערב שבת.

אז אפשר לבצע גזירה שווה לגבי גילוח במכונה, שנראה כאילו עם תער וחבישת פאה שנראית כמו שיער.

הגוי אמור לדעת מהלכות שבת של יהודי.

ותינוק שמקסים את אביו באור סובב גדול, מבוגר שצבר שכל באור פנימי. דווקא התינוק נותן נחת רוח להוריו על כל דבר קטן, לכן מקבל חיבה ואהבה למרות שחסרות חוכמה ובינה. הקדושה היא מוסבת על החכמה. אוויר ארץ ישראל מחכים – היא ארץ הקודש ועם ישראל עם קדוש, עם סגולה. כל אחד ואחת הם יחידי סגולה, אז אפשר להמסיק מכך שאפשר להניח שימושא רבא וראב"ד ולא תתורו אחרי עיניכם... ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקיכם. מה הקשר בין לתור לבין עשיית המצוות? ראיית הציצית מזכירה את תרי"ג המצות (כאשר השכל נודד אחר העין הלב חומד...)

שלוש גלויות. אחת: ישראל ביד גויים; שנייה: ישראל ביד ישראל; השלישית, החמורה מכולן: אדם אצל עצמו (מפי אדמו"ר).

צדיק באמונתו יחיה (חבקוק). כשאדם במדרגת צדיק יכול לחיות באמונתו, הלא היא אמונתו של הקב"ה. ולא כמו שמצטייר מהמשפט שנאמר בסוף שמואל: איש הישר בעיניו יעשה. משום שאז לא היה מלך ושרר מצב אנרכי ומלחמת אחים.

על מצוות המילה נכרתו 13 בריתות, היא התחלת הקשר בין היהודי לה', היא נוגעת בבשר החי ממש ובלעדיה אין לו זכות על הארץ. אסור להיות רגע אחד מיותר ערל. והיא גם כרטיס כניסה לגן עדן.

יש דברים שלא אומרים, יש משפטים שלא כותבין  ואלו הם:

זהו העמוד האחרון והסופי מספר .300 אדבר בקיצור נמרץ על 13 הפתקאות שבידיי ואם לא יהיה מקום לא יהיה מנוס מלהקטין את הפונט אקטין את הפונט או שאמחק את הקוד.

אשרינו ומה טוב חלקנו ומה יפה ירושתנו... הזוהי ירושתנו?

שאנו משכימים ומעריבים ומייחדים שמו ית' "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד": לאהוב, לשים על הלב, לשנן בכל מקום וזמן להניח תפילין – לקשרו אלינו יד וראש – מעשה ומחשבה ולכתבם ולזכור ולקיים את כל המצוות כמובא בפרשת ציצת. המשכת י"ג מידות הרחמים על ידי הזקן והתפילין, כי תישא "והשבת את... ואת אחיהם". רש"י הראהו קשר תפילין – עניין זיכרון. י"ג = י- יהודי .ג'-גוי. שבור עול גויים מעלינו. עם אמונה לא קונים במכולת אבל ללא אמונה לא היית קם כלל מהמיטה. ה' ה' אל רחום ... אחת דיבר ה' שתיים זו שמעתי.

ה' בעליונים ובעולמות התחתונים. אחד הוא אלוקינו שבשמים ובארץ. מיוצר על ידי מידותיו,  פעם דין ופעם רחמים – ולעתים תפארת.

לא יראני אדם וחי – לפני מתן תורה אך לאחריו ובו משה דיבר אל ה' כדבר איש אל רעהו. אם אדם הופך להיות כלי ראוי הקדושה תשרה עליו. מצווה הבאה בעבירה היא דבר פסול ומגונה. כגון לגנוב על מנת לקיים מצווה. אך עבירה לשמה, למרות שאסורה, בדיעבד היא הותרה כמו במקרה של יעל וסיסרא ואסתר ואחשוורוש. טוב למלא מים במוצאי שבת – למרפא כי בארה של מרים נודדת במוצ"ש והיא סגולה. כל שעושה מלאכה קודם שהבדיל אינו רואה סימן ברכה. להסתכל בציפורניים ובשרטוט כפות הידיים לאור הנר בהבדלה, הן סימן לברכה שהציפורניים פרות ורבות לעולם (שבת רח"צ ו').

נטילת ידיים לפני כל תפילה כדי שתתקבל.

צריך לדעת לשים גבול (אבל לא להגביל את הקב"ה). ילדים צריכים גבולות. אבל להידמות לה' הוא בלי גבול. זה רצון טבעי. גם ה' שם גבול לעצמו, צמצם עצמו לגדרי העולם. כפוף לכללים שהוא קבע בדרך כלל.

אין לנו תפיסה על איך היה ומה היה לפני שהיה מקום ויחד איתו נבראה ממד הזמן ולמה ה' נתאווה בכל ליצור יצירה ולרדת לדור בה.

- מותר להדליק נרות שבת בשמן מקרבי דגים (שבת רס"ד ח').

  אין לנו תפיסה איך ה' יודע כל העלמות כידיעת עצמו – שנאמר ברמב"ם שהוא המדע, הוא היודע והוא הידוע.

לדוגמה, יש שתי קבוצות של מאה אלף יהודים בארץ. אחת היא עשירה ואחת הכי ענייה על-פי כל הנלמד לעיל (איך נמשכת הברכה משמירת השבת, תפילה  ובכלל קיום של תורה ומצוות ), באיזו קבוצה לדעתך יש אחוז גבוה יותר של מקיימי תורה ומצוות  בגלוי?

א. לא חשבונותיי חשבונותיכם. יש מקום לזכות אבות. מצוות שבין אדם לחברו,  מסירות נפש ומצות יחידות שנעשו בסתר.

ב. קיום יש יותר כוח, על פניו, לטומאה יניקה מהקליפות, נותנים יניקה לחיצונים ובעיקר יניקה לאחוריים. בוקעת ועולה עוברת מאב לראשון, לשני דרך מגע משא כלים ואוכל נשארת עד לטהרת במי חטאת ואפר פרה אדומה או שבעה ימים או עד הערב, אך מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.

ג. טבע האדם "וישמן ישורון ויבעט" או כאשר יש מחסור פונים לה'.

מצב של צדיק ורע לו רשע וטוב לו היה מאז ומעולם ואשר בע"ה יבוא על תיקונו בגאולה האמיתית והשלמה עם ביאת משיח צדקינו אמן ואמן.

ד. האדם בסתר לבו רוצה להיות אלוקים. באיזשהו שלב בחיים הוא קולט שזה בלתי אפשרי (אולי לגלות רק חלק אלוקה ממעל שבו) ואז הוא מצפה לפחות להיות משיח. הנה הוא כבר בן 39 ועדיין המתים לא קמו לתחייה וזה יוצר אצלו משבר נוסף (משבר גיל הארבעים, שאמרו חז"ל עד ארבעים שנה מהתגלות המשיח מקסימום לתחיית המתים) ומה נשאר לו... שיראו אותו כל אפסי ארץ.

 

כהי גונא

"אזהרתי אתכן בנות ירושלים אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ" שיר השירים. מכאן לומדים שלא להעיר את היהודי לאהוב את ה' אלא שהוא יתעורר מצד עצמו שזה ודאי עדיף שלא יאכל נהמה דכיסופא (לחם חינם) אבל קצת או מעט לעוררו שמא לא יתעורר כלל חלילה למרות שה' הבטיח שיקבצם אחד לאחד בגאולת מיצריים עצמה היצר הרע עצמו יהפוך לטוב .

ועוד נאמר בתהילים נ"א המזמור שהציל את דוד המלך ולימד את העם על השובה הפרטית.  “הרב כבסני מעוני" בסגול אלא קרא בקמץ הרבי יסיע לך לכבס את מלבושיך הצואים ותהפך לעשיר מעוני. (בזהר כתוב שבזמן הגלות העני הוא הצדיק – תיקונים ל"ב.)

תהילים ק"ג :”אנוש כחציר ימיו כן יציץ כציץ השדה כן יציץ" .

ר"ת : אכיכהכ"י. זה מה שנאמר להעי"ל שהכל בטל מפניו.

אביו של הבעל שם טוב ציווה עליו לפני פטירתו כאשר הוא היה בן 5 :”שלא יפחד מאף אחד ויאהב כל יהודי".

כל הפוגע ביהודי אחר כאילו פוגע בבבת עינו של הקב"ה .

תניא סוף פ' י"ב דברים שבין אדם לחברו שעולים מהלב למוח כמו טינה כעס, שנאה קנאה צריך לדחותם בשני ידיים.

דיברתי על כך שלאברהם היה ניסיון העקדה יום אחד ואילו לי חמש שנים כפול שני ילדים ועוד והוא העקר שמדובר על נפשם ולא על גופם הגשמי – למרות שבו בחר ה' מאז מתן תורה.

אבל מה רצון ה' שנחנך את ילדנו בדרך התורה והמצוות זה לא מה שטוב לו באמת או גן טיפולי חילונ- מה זה מצב רפואי כמו פיקוח נפש דוחה שבת?

יישא חן וחסד בעניי אלוקים ואדם. פרוש לראות את האלוקים באדם. במיוחד בין תלמידי חכמים עבודת ה' בביטול (הישות)  לא רק שאני אוהב את ה' כי אז זה אומר שיש מציאות של אני שהיא נפרדת מה' יש מי שאוהב אז אין כאן ביטול במציאות שהיא בעצם רק עצמותו אין עוד מלבד.

זהר תיקון ל' מט"ט רקיע ,  דמות מעלה החיות.

שמות ה' הם זיו , הוד , הארה שיוצאים מעצמת  בכבוד ובעצו שם יש אחדות וכללות כל הספירות האור הממלא והאור הסובב וכל נשמות ישראל בשורשן. - שכבות : מים שמעל השמים , שמי השמים , שמים המים שמתחת לשמים ארץ ימים ומים שמתחת לארץ וליבת הארץ.

ההפרש בין אדם לאלוקיו יותר גדול מהפרש בין דומם לאדם כי האחרונים הם במדרגת נברא ואילו הבורא במדרגת בורא.

ככול שהדבר רחוק מה' כך הוא מגיע משורש גבוה יותר לכן בנפילתו הגיע כ"כ רחוק . ע"מ להתקרב לה' עליו להתבונן בריחוקו מעם ה' כמה שהוא בשפל כך ה' לצידו  "אם אסק שמים שם אתה ואם ארד שאולה הינך" אין זה אומר שלעשות עברה ר"ל ע"מ שאחטא ואשוב – אין מספיקין בידו.

שם ה' – ירושלים העיר אשר נקרא שמך עליה ועל עמך.

איום ונורא שמך – ביום הכיפורים.

תהילים ס"ח  רכב בשמי שמי קדם. עוזו בשחקים. נורא אלוקים. אל נקמות . אין דבר העומד בפני הרצון, לעשות רצון קונו. הרצון העליון. - בחינה של חצוניות הכתר. השפעה , המשכה כהארה קדוש ומובדל בחינת סובב כל עלמין (בשווה) וממלא כל עלמין(שכינה) אור פנימי

כמים , ע"י צמצום ולבושים בדיבור ומחשבה

ויחוד שמו קב"ה ושכינתא  . יחוד כבודו בקריאת שמע ובמצוות אין פרוד בו והוא אחד. ה' הוא האלוקים , מלובש בטבע.

כגון מצוות תפילין שהוא חי הנעשה דומם ועליו נכתבת פרשית          "קריאת שמע" שעניינה יחוד ה' ומסירות נפש ומקשת לכל התורה , התגלות  ה' בגשמיות מצוות מעשיות הן עיקר ותכלית רצון ה' .

חינוך הילדים לשמירה על היגיינת הגוף זה דבר נכון והגיוני אבל למה שהילד ישמע להוריו אם הוא לא מפנים ש "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקוב . “ ובה נאמר בין השאר כבד את אביך ואמך"

ברוך המקדש שמו ברבים. קדושים תהיו – פרושים מן העברה ומן העריות . גם המלאכים כאשר עושים רצונו ית' שמו קרוי עליהם וכאשר אין להן שליחות הם קוראים לה' קדוש קדוש קדוש. תרגם ר' יונתן בן עוזיאל על הפטרת יתרו  - ישעיה ו' בשנת מות עוזיהו וממשיך בימי אחז בן יותם (סמוך לפטירת הרב) שהשרפים קוראים ק' ק' ק'  כלומר קדוש בשמי מרום עליון, קדוש הוא על הארץ  מעשה גבורתו  קדוש לעולם ולעולמי עולמים.

קודש עליון הוא חכמה נקודת רגש הביטול באלוקות. קודש מלשון תוקד אש. קדושה היא אור חוזר של הנבראים אל ה'.

רב המנונא קרא לה'  בעל החוטם על שום שהוא ארך אפיים ריח ניחוח לה' – היא עבודת הקורבנות והתפילה.

אברהם עושה רצון ה' לשם שמים בדרגת היחידה  מייחד אהבתו לה'  ללא נגיעות אישיות, ללא רגשי ישות , בטל לה' וע"י כך נעשית מסירות נפש בדרגה הגבוהה שמעוררת רחמים ומקבל ברכות על בניו ועל הארץ וכו'.

שמותיו הקדושים המופיעים בברכת המזון: הא-ל הזן נותן לחם.. מפרנס, מטיב, משביע רצון.. ועוד... עיין שם.

גילוי עצמותו ומהותו בפרעה דקדושה כל האורות גם אלא הפרועים ללא סדר כמו בעולם התוהו וגם אלו מעולם התיקון לפי סדר ההשתלשלות שהאורות דתוהו יתגלו בכלים דתיקון. שהנשמה האין סופית ובלתי מוגבלת תתגלה דווקא כאן בגוף הגשמי המוגבל. הנתינת כח לכך התחילה מפרשת בא  למשה והועברה לכל אחד מישראל במתן תורה.

טרדות הפרנסה כמו מים רבים מגביהים את התיבה – התפילה ופועלים זיכוך בנפש היהודי שמתגבר ומתעלה ובכך כד אתכפיא סתרא אחרא ומושך לאור הממלא אותו את האור הסובב ומעלה את כל העולמות.    וגורם נחת רוח רבה לאבינו שבשמים.

דע את אלוקי אביך . פרוש ללמוד את ההיסטוריה של עם ישראל ולחיות עם הפרשה שבן תמותה יבין מה זה להיות חי לנצח  , להרגיש אלוקות שגם האין סוף הוא מגבל בכך שהוא חסר  הגבלה לכן השלמות היא לחיות בשני הממדים גם לחוש גאולה וגם להמשיך לפעול ע"פ המצוות והתורה ללכת בדרכי החסידות מנהגה בפרט.

 

כמו שיש מצוה לומר דבר הנשמע כך יש מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע.  מה אני נביא ? איך אדע מה ישמע ומה לא ? אלא מאי חכם עדיף מנביא ואין חכם כבעל ניסיון . עשה לך רב הסתלק מן הספק

אבל אין אדם עומד על דעת רבו עד 40 שנה . אם הרב גדול ממנו ב40 שנה זה ברור אולי אבל אם לא  מה הבעיה שיסביר את דעתו.. אלא שיש דברים שהרב מורה לתלמיד כמו עניינים של חינוך הילדים שאת פרותיהם תראה רק אחרי 40 שנה וזה מה שנאמר  בן 40 לבינה – אם אין בינה אין דעת .

מה שבטוח שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.

זהו נשארתי לבד בבה"כ בין מנחה למעריב רק אני ואתה (ונו אימנו)

שמע (מינה) ר"ת שחרית, מנחה, ערבית . שמע ישראל – ה' אלוקינו  ה' אחד : ולא שני או שלישי ואהבת את ה' אלוקיך – כתוב ולא את אשתך  שהיא אלוקיך  הכל מתאחד באחד שאינו אחד הידוע מהחשבון של השכל האנושי.

תלמודו בידו הוא שתלמודו נהיה בידו לעשותו. פסחים נ'

אחד העיקרים שמונה הרמב"ם הוא שיש שכר לצדיק ועונש לרשע .

וזה לא תמיד ניראה במציאות הגלויה אבל אם אינך מקבלו אין לו חלק ל....

ה' יכול לסלוח ולמחול עד הרבה מאוד יותר מאנוש אולי אפילו קרוב לאין ספור פעמים וכל זה שווה לו שהאדם סוף כל סוף יחזור בתשובה מאהבה ולא מיראה (למרות שסיכוי גבוהה יותר שיחזור בתשובה מיראה אם ה' יעניש אותו) אבל הוא מוכן מסתבר שאפילו 90 אחוז על פניו לא יחזרו בתשובה כלל ויפטרו חילונים ר"ל אלא העניין שה' בוחן כליות ולב ובבדאי דאין יהודי שלא חזר בתשובה (אפילו איזה הרהור).

שנאמר לא הביט עוון ביעקוב נקדים שיש אומרי שהנפש האלוקית לא חוטאת מי שמשכנע את הגוף לחטא זה הנפש הבהמית שהיא בעוצמתה שולטת על לב האדם ומה גם שורשה גבוהה מהנפש האלוקית כמו שמלכי אדום מלכו בארץ לפני מלכי ישראל ועשיו קדם ליעקוב אך כלל נקוט בידנו שהמוח שליט על הלב , אם רוצה האדם בכך והקב"ה

עוזרו ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך בזריזות ובשמחה מתגברים על כל צרה.  ועם האדם עדיין לא למד והפנים והבין כך שגם יכול להסביר לזולת מה שלמד אולי עדיין יש לו גדר של תינוק שנשבה (בידי יצרו) אבל הוא מגיל 20 נידון בידי שמים על העברות ומחויב להלכה לא?

הוכח תוכיח את עמיתך אפילו מאה פעמים ולא תישא עליו חטא

תוודא שזה מתוך אהבה וללא אינטרסים אישיים והוא שווה לך בתורה ומצוות . מצינו סיפור בתנ"ך שערב החורבן עמד אלוקים להתחיל להרוג בישראל בשליחות מלך בבל כמדומני וחשב להתחיל עם 12 אלף הרשעים שבעם אז שאלו המלאך מדוע לא תתחיל בצדיקים אמר לו גלוי וידוע לפני שאם היו מוכיחים אותם לא היה אחד שומע להם אמר לו המלאך לפניך גלוי אך לא לפניהם. עמד והרג את 12 אלף הצדיקים ראשונים  מסקנה שבכל זאת כדי לומר להם את האמת גם במחיר שיהפוך אותם מגדר מזיד לשוגג בביצוע העברה . אין התוכחה שלהם מהווה לימוד בפועל כמו שאדם לומד הלכות מרצונו בעצמו.

מאי טעמה – האמת צריכה להראות וחוץ מזה אולי זה בכל זאת יציל משהו – עשה מצווה אחת הטה את העולם כולו לכף זכות.

יש צדיקים שחיים גאולה – זכו לגאולה פרטית  אך מה עם הגאולה הכללית , ביאת משיח ובניין המקדש . מי יכול לקחת אחריות למצב ?

אני ? ה'?  הסטרא אחרא? העם? המשיח? כל אחד וסיבותיו עמו

כבר המלאכים שואלים עד מתי ? והשופט קבע שהגאולה כבר כאן!

הסיבה הראשנית – נעוץ תחילתה בסופה. סיבת הסיבות הקדמון הראשוני, עילת העילות (המעולל) .

השיעור הניצחי בעניני גאולה ומשיח שיתקיים ללא הפסק עד לביאתו של גואל צדק יעובר בשידור חי ברשת מפי רבנים שונים 24 שעות 7 ימים כמובן ללא חילול שבת כלשהו. ,

רק ה' יכול ליצור יש מאין(כי הוא היש הכי גדול – האמיתי אין לא יכול להוציא מעצמו יש) ורק בנבראים זה מתגלה שהם מכילים פרדוקס :  הם משלבים את הגבול והבלי גבול והם הוכחה לו ית' . פלא הבריאה הוא פלא האינסוף דרך השתלשלות העולמות יש ירידה ברוחניות אבל יצירה הגשמיות זה פלא.

אם רץ לבבך שוב לאחד (נ"א לאחור)  שהאחד זה כאן בפנים.

מעבר לשם ה'  שנאמר .. יתקע בשופר גדול . מי יתקע? לא כתוב מסתמא הכוונה לקב"ה כפי שעצמותו מעבר לבחינת שם כלל ונאמר הבית ומחוץ.  לפני ה' תטהרו. נאמר בפ' ויצא:" יעקוב תקע את אוהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר גלעד". מה טובו אוהלך יעקוב.

ובהודו כתוב "... דבר ציוה לדור ודור אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק" אשר כרת עם אברהם היה לו למימר אלא להוציא ישמעל מהשבועה- ברית. 

שמו של ה' נקרא לפי התגלותו (תפקידו) לדוגמא רפואה -אל נא רפא נא לה

העוונות מפרידים בין היהודי לאביו שבשמים שגם שמו שמים (מ"א "ואתה תשמע שמים”) ובהלל תהילים קי"ג ה' על השמים כבודו".

ה'  מה אדיר שמך בכל הארץ. שכינת עוזו בגבהי מרום. הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך.. לדעת את ה' דרך התבוננות במציאות הבורה  סדר ההשתלשלות ומעשה מרכבה החיות האלוקית . להתקשר למהותו ע"י קיום המצוות ולימוד פרטי ההלכות ודקדוקיהן -הידורם.

 ואלוקים = אל הים  נאמר בתפילה זכור רחמיך ..ופשעי חטאת נעורי אל תזכור.

כחסדך זכר (בקמץ) לי אתה למען טובך ה'.  זכר רומז לחסד ונקבה לדין. תהילים נ' :”אם ראית גנב ותירץ עימו" שרומז על  לרוץ עימו בגנבתו  ולתרץ מעשה הגנבה  והצדקתו. למה חוזה על השאלה מי זה מלך הכבוד  בתהילים כ"ד?  כי בפעם הראשונה הוא עלול לחשוב על עצמו מה שאין כן בפעם השנייה שנפסק ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה.

   

השוואה בהקבלה בין פסוקי התפילה:

כולם אהובים... ברורים... גיבורים, קדושים... עושים באימה.. רצון קונם

וכולם.. בקדושה ובטהרה, בשירה... ומברכים משבחים מפארים  מקדישים    וממליכים...

"אז ישיר משה " תרגם אונקלוס בכן שבח משה. ישיר – מיישר  . “משביח שאון ימים" – משקיט . השירה יוצרת התעלות (כל בעלי השיר עולים בשיר) עליה בעולמות  ע"י השירה נכנסת שלווה המשקיטה את הנפש ומרגיעה . עבודה של שמחה היא שירה.

"מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל". כלומר גר- ה', 10 ספירות ו10 מאמרות בסדר ההשתלשלות לעשות לו דירה בעולם . להוריד ה' לעולם התחתון או שיתעלה' בקדושתו ברקיע השמים מה אתם רוצים ? הוא אין סופי ולא מוגבל בהתפשטותו. תפילה לאל חי  מחד ומאידך עני חשוב כמת וכי יש בשמים מעטפות עם עשרה רובל לצדקה ?. סג