אי סבילות ללקטוז- lactose intolerance 

לקטוז הוא סוכר החלב האחראי לטעמו המתוק של החלב.
הלקטוז מיוצר בשד על ידי האלביאולות, שהן התאים מייצרי החלב בשד.
זהו הסוכר המצוי בכמות הגדולה ביותר בחלבן של נקבות משפחת היונקים, ומתוכן בחלב האנושי יש את הריכוז הגבוה ביותר שלו (ולכן זהו החלב המתוק ביותר מבין חלבי היונקים).

הלקטוז הוא דו סוכר, המורכב מגלוקוז וגלקטוז (שניהם חדי סוכר, מולקולות פשוטות) ולפני ספיגתו בגוף הוא אמור להתפרק ל-2 מרכיביו אלו בעזרת אנזים הלקטאז המופק בדופן המעי הדק (אנזים זה מתחיל להיות מיוצר אצל העובר בגיל 24 שבועות!).

תפקודו בגופנו קשור בתהליך יצירת החלב אצל האם המניקה. כמותו ההולכת וגדלה בחלב האם תורמת להגדלת נפח החלב. בקולוסטרום- החלב הראשוני, הוא מצוי בכמות נמוכה ביותר, ואז כמותו מתחילה לעלות בחלב, מה שגורם למשיכת נוזלים אל הרקמות ולהגדלת נפח החלב בחלב הבשל.
הלקטוז הוא ספק אנרגיה חשוב מאד לגוף, חשיבותו גדולה במיוחד להתפתחותו של מוח התינוק, הוא מגביר את ספיגת הברזל והסידן בגוף והגלקטוז שבו חיוני להתפתחות מערכת העצבים המרכזית.

חשוב להבין שהרכב חלב האם משתנה בין מיני היונקים, כאשר אצל בני האדם כמות הלקטוז היא הגבוהה ביותר:
6.8-7 גרם לקטוז ל-100 גרם חלב אם לעומת 4.8 גרם לקטוז ל-100 גרם חלב פרה.
אחת הסיבות המשוערות לכך היא כי אנחנו נולדים כשמוחנו עוד לא מפותח דיו. המוח אמור להכפיל את גודלו עד גיל שנה ובגיל שנתיים להגיע לכ- 80% מגודלו הסופי.

נקודה למחשבה- מה זה אומר על תינוקות הניזונים בשלב זה של חייהם ע"י תמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות) שאינו מכיל לקטוז כלל?

אי סבילות ללקטוז

זוהי תופעה שמרבים לשמוע עליה בשנים האחרונות וחשוב להבינה בצורה הנכונה.

התופעות המופיעות אצל הסובלים מאי סבילות ללקטוז הן:
? יציאות רכות, נוזליות, מלאות קצף, לעתים ירקרקות
? כאבי בטן, תחושת אי נוחות בעיכול עד כדי גירוי של ממש פנימי או חיצוני
? גזים
? לעתים יציאות מרובות
? תורם לעצבנות יתר ולאי שקט

כאמור, סוכר הלקטוז אמור להיות מפורק בגוף ע"י אנזים הלקטאז. זה מופרש בגוף סביב שנות הינקות ולאחר גיל הגמילה כמותו הולכת ופוחתת והגוף מפסיק לאט לאט לייצרו. זאת מאחר ובעצם כמות החלב המגיעה לגוף אמורה לפחות ואין צורך שהגוף יבזבז את משאביו על ייצור אנזים שאינו דרוש יותר.
שהרי אין אף חיה בטבע שממשיכה לצרוך חלב מעבר לשנות הינקות וודאי וודאי שאין צריכת חלב של חיה אחרת. שכן לכל מין ממשפחת היונקים הרכב חלב שונה לחלוטין ויש התאמה ברורה מאד בין סוג החלב לבין הצרכים ההתפתחותיים של אותו מין.
ההשערה היא כי אצל כ 70% מהמבוגרים בעולם - לאחר גיל גמילה- רמות הלקטאז הן מאד נמוכות, כאשר הנטייה לכך היא גנטית ורווחת במיוחד אצל אנשים ממוצא אסיאתי, אפריקני, אבוריג'יני והיספני. אצל אנשים ממוצא אירופאי יש ייצור גבוה יותר של אנזים הלקטאז, מאחר והם ממשיכים לצרוך כמויות גדולות של חלב ומוצריו בתפריט שלהם. עם זאת, עדיין הרמות נמוכות יותר והולכות ופוחתות עם הגיל. כך שאדם שיכול היה לשתות חלב ללא כל בעיה בגיל צעיר יכול להתחיל להרגיש תופעות של אי סבילות וקשיי עיכול של חלב בגיל מבוגר יותר. כך שמצב של המשך אכילת כמות גדולה של מוצרי חלב יכול להוביל גם הוא לתופעות הקשורות באי סבילות ללקטוז.
נמצא כי אצל תינוקות ואנשים שלא ינקו, אלא הוזנו ע"י תמ"ל, ישנה פעילות לקטאז נמוכה יותר.

ישנם מצבים בהם נגרם נזק למעי הדק עקב מחלה, תגובה דלקתית של המעי או תגובה אלרגית וכך נוצר מצב משני של אי סבילות ללקטוז, מאחר ואנזים הלקטאז מיוצר בדפנות המעי הדק. כאשר מצבים אלה מופיעים אצל תינוקות, הנקה ממושכת מקלה על התופעות ועוזרת להחלמה.
מצב משני זה ניתן להחלמה ולשיקום ע"י הסרת המזונות או הגורמים המגרים את המעיים ומתן זמן מספק למעיים לשקם את עצמם ולהחלים. יש סיכוי טוב שאותו תינוק או אדם יוכל להחשף ללקטוז לאחר מכן ללא תגובת הגירוי.
מצב זה, אגב, עשוי לשמש כר להתפתחות מחלות ניווניות וכרוניות למיניהן מהמצב בו המעי מגורה ומתקשה לבצע את תפקידיו.

חשוב לדעת כי מחסור ממשי באנזים הלקטאז, מצב בו הגוף אינו מייצרו כלל ולכן אינו מסוגל להתמודד עם הלקטוז, הוא נדיר ביותר. זה מצב שיאובחן בד"כ סמוך למועד הלידה, כשהתינוק לא יעלה במשקל ויראה סימנים ברורים של בעיות ספיגה והתייבשות. מצב זה, מן הסתם, ידרוש התערבות רפואית מיידית ודיאטה מתאימה.

הנקה ולקטוז

תינוקות נולדים עם היכולת לעכל את הלקטוז, סוכר החלב בעזרת אנזים הלקטאז המיוצר, כאמור , כבר מגיל 24 שבועות ברחם. כך שאמהות החוששות שילדיהן יגיבו לא טוב ללקטוז, בגלל מקרים משפחתיים של אי סבילות ללקטוז, יכולות להרגע בהבינן שמדובר ביכולת ביולוגית מולדת. מלבד, כמובן, אותו מצב גנטי נדיר שהוזכר לעיל.
ומאידך, ישנם תינוקות שסובלים ממצב של העמסת יתר של לקטוז הנוצרת עקב ייצור יתר של חלב over supply.
זהו מצב שיכול להראות כמו אי סבילות ללקטוז והוא מופיע בד"כ אצל תינוקות שאוכלים כמויות חלב גדולות מאד, עולים המון במשקל ואף עושים זאת מהר מאד.
תינוקות אלה יכולים להראות חסרי מנוחה, יניקתם עשויה להיות מלווה בהרבה אי שקט ורעשים, ברוב המקרים יש להם הרבה חיתולים רטובים ויציאות מרובות בטווח של 24 שעות.
באופן פרדוקסלי האמהות לתינוקות אלה עשויות לחשוב שאין להן מספיק חלב, אם כי אלה בהחלט סימנים לכמויות חלב גדולות מאד.
מה שקורה במצב הזה הוא מעין מעגל קסמים בו כמויות גדולות של חלב נכנסות לקיבת התינוק והוא לא מצליח לעכל את הכמות הזו ולהתמודד עמה. מאחר ולאמא יש הרבה חלב וזרם חזק, הוא מקבל בעיקר את החלב שאינו שומני ואינו מצליח לעכל את כל הלקטוז שיש בחלב. הלקטוז מושך אל המעיים נוזלים ואלה תוססים שם ויוצרים את התגובות במערכת העיכול של הגזים וקשיי העיכול ולעתים אף של גירוי באזור החיתול. לעתים אף יופיע מעט דימום בצואה.
התינוק מתנהג כאילו הוא רעב, מאחר והנקה מרגיעה אותו מעט ומניעה את הגזים במורד מערכת העיכול, אם כי היא אף מביאה אליו עוד חלב העשיר בלקטוז ועני בשומן.
מה אפשר לעשות במצב זה? ניתן למצוא פתרון ע"י שינוי ניהול ההנקה בתמיכה וליווי של יועצת או מדריכת הנקה. ניתן לטפל בעודף ייצור החלב ולנסות להפחיתו תו"כ מעקב והתבוננות על הילד. ברוב המקרים דרושה התערבות למשך זמן קצר ואחריה ניתן לחזור לשגרה רגילה.

לקטאז ותינוקות שנולדו בטרם זמנם (פגים)

פעילות הלקטאז היא סמן להבשלת מערכת העיכול של תינוקות, כך שמידע זה רלוונטי מאד עבור תינוקות שנולדו טרם זמנם, אשר אצלם נמצא כי ככל שתהיה התחלה מוקדמת יותר של הזנה דרך הפה ע"י הנקה כך תגבר הפרשת אנזים הלקטאז.
נמצא שאצל תינוקות שנולדו טרם זמנם ולא הוזנו ע"י חלב אם תהיה התחלת אכילה מאוחרת יותר דרך הפה, כנראה עקב פעילות נמוכה יותר של אנזים הלקטאז. עקב כך שהם יתחילו לאכול מאוחר יותר הם יהיו חשופים ליותר בדיקות והתערבויות רפואיות.

סיכום

כאשר מתעוררות תופעות העשויות להיות מקושרות עם לקטוז בדרך כזו או אחרת, יש לבחון את מצב התינוק או המבוגר באופן מעמיק ושיטתי על מנת לברר מהם הגורמים לכך בתזונתו ובאורח חייו ובכדי לאפשר הצעת פתרון הולם למצב שיאפשר חזרה מהירה, ככל הניתן, למצב של בריאות.
יש לקחת בחשבון את הרקע המשפחתי וההריוני בתהליך הבירור.

רשימת מקורות

Bertron P, Barnard ND, Mills M. (1999) Racial bias in federal nutrition policy, Part I: The public health implications of variations in lactase persistence J Natl Med Assoc 91(3):151-7
Golding J, Emmett PM, Rogers IS. (1997) Gastroenteritis, diarrhoea and breast feeding Early Hum Dev 29;49:S83-103
Christensen JC. (1975) Multiple sclerosis: some epidemiological clues to etiology Acta Neurol Latinoam 21(1-4):66-85 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/797220
Abrams SA et al. (2002) Calcium and zinc absorption from lactose-containing and lactose-free infant formulas
http://www.ajcn.org/cgi/reprint/76/2/442.pdf


http://www.breastfeeding.asn.au/bfinfo/lactose.html

חומר למחשבה

http://www.halav.org/index.html
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=5376
http://www.heartcenter.co.il/siteArticle.asp?aid=105&cid=49
http://www.heartcenter.co.il/siteArticle.asp?aid=379&cid=49