באחד הפרקים בסדרה של לואי סי קיי הקומיקאי האמריקאי, הוא מדבר על השינוי שחל בקשר בין ילדים להורים. כשאנחנו קטנים, הוא אומר, ההורים הם הדמויות האהובות והנערצות ביותר בחיינו. מגיל ההתבגרות אנחנו רק רוצים שישתקו ויפסיקו להביך אותנו.
כמעט כל הורה למתבגר חווה משבר, כשמתברר לו יום בהיר אחד שהוא הפך מדמות משמעותית, קרובה, אהובה ואפילו נערצת, למבוגר הזה שלא מבין כלום, שהיחס אליו נע בין סלחנות מתנשאת להתעלמות, זעם, מרדנות ולעיתים אף מה שנראה או נשמע כמו שנאה.
המתבגר שלכם, שהופך עכשיו לאדם בוגר ועצמאי יותר, עסוק כל כולו במשימה אדירה – גילוי והגדרה עצמית. ממש כמו עובר, שכדי להיוולד עליו לפרוץ אל העולם ולחתוך את חבל הטבור, גם הילד שלכם חייב עכשיו להתנתק מכם, לגלות מי הוא ולפתח את אישיותו העצמאית והבוגרת. קחו בחשבון שזהו תהליך קשה ומפחיד עבורו, ששואב ממנו את כל המשאבים שלו, ולא פלא שכמעט בכל התחומים האחרים התפקוד שלו יורד עכשיו.
בוודאי שמתם לב למה שמכנים "טיפש-עשרה" – הילדים בגיל הזה הופכים כאילו אטומים וחסרי רגישות, לא שמים לב לבני הבית, ומרוכזים רק בעצמם ובחבריהם. הם מבטיחים לסדר את החדר, או להוריד את הזבל, אבל שוכחים שוב ושוב, מסתגרים בחדר שלהם עם המחשב, המוסיקה והשיחות האינסופיות בואטסאפ, או מבלים רוב הזמן מחוץ לבית עם חברים.
כיום החוקרים יודעים להסביר, שבנוסף לשינויים החיצוניים (אברי הגוף שגדלים ומשתנים, פצעונים, שערות ערווה, מחזור ועוד), מתקיים בגיל הזה שינוי מבני משמעותי מאד במוח, שנקרא "גיזום" – כן, ממש כמו גנן שגוזם מהצמח ענפים מיותרים, כדי לאפשר לו צמיחה טובה ובריאה יותר. במהלך הגיזום המוח נפטר מכישורים וידע מיותר שנצברו בו עד לשלב זה בהתפתחות. בפועל מתקיימת הפחתה במסת החומר האפור במוח.
התהליך הזה נמשך מספר שנים ואת ההשפעה שלו אנחנו רואים גם בתפקוד הקוגניטיבי והרגשי של המתבגרים שלנו. הוא משפיע למשל בין היתר, על היכולת שלהם לפרש סיטואציות רגשיות. הורים רבים מתלוננים שהמתבגרים שלהם מגיבים באופן קיצוני לאמירות שלהם, או טוענים שהוריהם צועקים עליהם בשעה שמתקיימת שיחה שקטה ורגועה. עיבוד המידע הרגשי מתבצע באזור במוח שנקרא האמיגדלה ובו גם מתרחש החלק האחרון והמורכב בתהליך הגיזום. לכן לא פלא שהויסות הרגשי מעורער כל כך בגיל הזה.
הגילוי המרתק הזה בתהליכי ההתפתחות של המוח, מסייע להבין במעט את השינוי העצום שעובר על ילדים המתבגרים שלנו – פיזי, מנטלי ורגשי, ואת ההתמודדות האדירה שהוא דורש מהם.
אז איך מתמודדים עם השינוי הקיצוני הזה והקשיים שהוא מביא?
ראשית חשוב להבין ולהפנים שמה שהמתבגר שלכם עובר הוא לא רק טבעי ונורמאלי, אלא גם הכרחי ונחוץ להתפתחותו.
ושנית, זכרו כל הזמן שגם כשהוא בועט מילולית ואולי גם פיזית, הוא עדיין זקוק לכם כהורים אוהבים, חמים וגם חזקים, שמנהלים עבורו את האספקטים המרכזיים בחייו. לכן, חשוב לשמר את המסגרת היציבה בבית, להמשיך לשמור על הגבולות והכללים בבית, ועם זאת, להמשיך ולייצר תקשורת קרובה וקשובה למתבגר שלכם. לוו אותו בעולם המשתנה שלו, למדו על חבריו, המוסיקה שהוא אוהב, המשחקים שהוא משחק ואוהב, שאלו שאלות מתוך עניין והקשיבו לו בלי לשפוט ולחנך כל שתוכלו, כי רק כך תתקיים תקשורת איכותית ואמיתית ביניכם, שתאפשר לכם להישאר גורם משמעותי ותומך עבורו.
סיון ון דר פלאס - יועצת, מנחת הורים, מרצה ומנחה סדנאות להורות נינוחה ומספקת בהורה דרך
