סגנונות התקשרות בקשר רומנטי 

אנחנו יצורים חברתיים.יש לנו צורך להשתייך.הצורך להשתייך מתגבר אם לא מספקים אותו.שאנו מקבלים תמיכה מיחסים קרובים ואינטימיים

אנו נוטים להיות בריאים ומאושרים יותר,זה אף הוכח במחקרים.תחושת רווחה אישית נובעת מסיפוק הצורך להשתייך תוך שמירה על העצמיות הנפרדת.

מה משפיע על בחירת בן זוג לקשר רומנטי? האם האהבה היא אקראית,או שמא אני מכוונן מראש לבחירת בן זוג לפי תהליך החיברות שעברתי?

ראשית קירבה גיאוגרפית היא מנבא חזק של קשרי חברות.(וההיפך "רחוק מהעין,רחוק מהלב"....).נמצא שרוב הזוגות הנשואים או כאלה שבקשר ממושך נפגשו במעגל העבודההלימודיםהמגורים וכיוצ"ב.גורם חשוב יותר ממרחק גיאוגרפי הוא "מרחק תפקודי" הווה אומר באיזו תכיפות נפגשות דרכיהם של אנשים ותכיפות האינטרקציה בינהם.באינטרקציה בני אדם בוחנים את הדימיון בינהם,חשים יותר חיבה בינהם ותופסים עצמם כחלק מיחידה חברתית.זוהי "האדריכלות של חברות".אנו עשויים להתאהב יותר באדם שדומה לנו ומחזיר לנו חיבה , אם נשוחח עימו וניפגש לעיתים קרובות.

"שאינני קרוב לאהובת נפשי אני אוהב את זו שבקרבתי"(הרבורג).בכל העולם דוברי שפות שונות ובני גילים שונים מעדיפים את האותיות של שמם בשפתם ואת האותיות השכיחות בלשונם.זוהי חיבה לדברים שאנו מקשרים לעצמינו.יש בכל אדם "אגואיזם חבוי" אנו אוהבים להרגיש טוב לגבי עצמינו אנו אוהבים מה שאנו מקשרים עם עצמינו ונוטים להטיה לטובת העצמי.זה כמובן כולל את אותיות שמינו,האנשים והמקומות שאנו מקשרים עם עצמינו ולא רק במודע ,גם בתת הכרה.עניין זה משפיע באופן סמוי גם על החלטות גורליות בחיים כולל מקום מגורים,עבודה ובחירת בן זוג. נמצא שאנשים נמשכים למקומות שדומים לשמם.אנשים מעדיפים קריירה שמתקשרת לשמם.נמצא שאפילו חשיפה שאיננו מודעים לה מעוררת בנו חיבה כמו בפרסומת סמויה .

רגש וקוגניציה מופעלים באיזורים שונים במוח.לעיתים קרובות תגובות רגשיות מהירות יותר ממחשבות.רגש מקדים קוגניציה.לאפקט החשיפה יש חשיבות גבוהה בהישרדות.אנחנו "מתוכנתים" להעדיף את המוכר וזה קובע אל מי נתקשר.זה גם הפוך אנשים שאנו מחבבים נראים לנו מוכרים יותר.גם כלפי עצמינו אנו נחבב את עצמינו יותר שנראה כפי שאנו רגילים לראות את עצמינו.כשאין לנו רגשות חזקים כלפי מוצר או אדם מסויים עצם חשיפתו החוזרת ונשנית יכולה להגדיל את היקף המכירות או ההצבעה.(כמו שאומרים:"הסתכלתי עליו כל כך הרבה זמן עד שהוא נראה לי יפה....")

בבחירת בן זוג לנישואים נשים מדווחות שהן מוכנות לוותר על אטרקטיביות חיצונית תמורת ביטחון ריגשי או חומרי. מחקרים מוצאים התאמה גבוהה במידת האטרקטיביות בין בעלים לנשותיהם.ואם אחד מבין הצדדים פחות מושך יהיו בו תכונות מפצות אחרות ,כאשר כל צד מביא משאבים וערכם היחסי של משאבים אילו יוצר התאמה מאוזנת בין השניים.מבחינה אבולוציונית יופי חיצוני משדר יותר בריאות ויכולת פיריון לשם התרבות אצל גברים.

ואילו נשים מחפשות יותר הגנה ,סטטוס גבוה מאשר גבר שרירי (כאשר בתקופת המערות הגבר החזק פיזית יכול היה לצוד יותר מזון ונבחר על פי עכוזו היום הוא הולך לכספומט ומוציא מזומנים....ולא רץ בשדות) .האהבה מייפה את אהובינו." הדשא של השכן אולי ירוק יותר אבל אם הגנן מאושר הוא לא שם לב לכך". ."איש אינו מושלם עד שמתאהבים בו" .

עד גבול מסויים היופי הוא אכן בעניי המתבונן ויש אמת בתפיסה ש "נאה הוא מי שמעשיו נאים" וגם נוסיף שיש אמת בפתגם:"מצא מין את מינו" ובנוסף נמצא שעמדות מנוגדות בין אנשים מפחיתות חיבה."אהבה היא דרכו של הטבע לתת לנו סיבה לחיות".

ע"פ סטרנברג אהבה רומנטית מורכבת מתשוקה ,אינטימיות ומחוייבות.יש כמיהה עזה להתאחד  עם האדם האחר.לתשוקה יש ביטויים פיזיים,עוררות פיזיולוגית- לב הולם,רעד וכיוצ"ב.מבחינה פיזיולוגית פרצוף סובל ופרצוף נהנה דומים התודעה היא המעניקה פרשנות לעוררות האם זה סיטואציה מאיימת או שמחה.אדרנלין מגביר את החיבה שבלב.אהבה מלאת תשוקה היא תופעה ביולוגית ופסיכולוגית.המשחררת דופאמין במרכזי ההנאה שבמוח.יתכן שאחרי הרבה שנים תהיה "אהבת רעים" עם חיבה ומחוייבות ללא תשוקה.דפוסי התמכרות לאהבה דומים להתמכרויות אחרות בתחילה הסם מעניק הנאה רבה אחרי שנוטלים את הסם מספר פעמים מתפתחת סבילות נגדו ואם מפסיקים לקחת את הסם יש תסמיני גמילה – חולשה דיכאון וכו'.ההתפעמות דועכת אם לא שומרים על אש היחסים ושהקשר נהפך למובן מאילו הוא עלול להסתיים.

ההלכה היהודית רואה בנישואין מצווה גדולה .לנורמות החברתיות יש השפעה על שכיחות הנישואין.בכל החברות הנורמות מעודדות נישואין

גם בזוגות חד מיניים רוצים לבסס את הקשר.גם בדפוסי התקשרות אלטרנטיביים.

הנורמות מכתיבות במודע ובתת מודע את בחירת בן הזוג.(אצל החרדים החוקים למציאת בן זוג הרבה יותר קשוחים).לעיתים הבחירה היא יותר רציונלית בה שוקלים יתרונות וחסרונות בגישת חליפין.בשאיפה לזכות בשידוך הטוב ביותר ,ברווח המירבי.כיוון שאנו לא חיים בחלל ריק הבחירה מושפעת מערכים חברתיים ותרבותיים שספגנו בתהליך החיברות והבחירה אינה חופשית לחלוטין.הגורמים הסביבתיים מהווים 50% מההשפעה על האדם השאר גנטי.סביבה שלילית יכולה להרוס אדם אינטליגנט וסביבה חיובית יכולה  לרפא מכאובים נפשיים. זוגיות שהיא הסביבה הקרובה יכולה לבנות את בני הזוג בכל התחומים או ההיפך חלילה.זו יכולה להיות מדכאה או מצמיחה.נמצא שבמעמד נמוך האופי של החיברות והיחסים בכלל יותר מדכא,מעניש ודורש ציות לעומת מעמד גבוה יותר בו החיברות משתף,מסביר ולא מעניש ומחזק על התנהגות רצויה.ילדים שעברו תהליך חיברות מדכא יהיו פחות עצמאיים והישגיים לעומת חיברות משתף.גם פרוייד טען שיש קונפליקט ניצחי בין יצר ההרס,המוות ויצר החיים והאהבה. לאדם קונפליקט מתמיד עם החברה והנטייה של הסביבה היא לשמור את הסדר החברתי והסמכות אחרת תהיה אנרכיה .

האדם לא יכול לתפקד כבן אנוש ללא חיברות כך הוא ממלא תפקידים וכל הזמן נוצרים מצבים חדשים והאדם יודע לבחור דפוסי התנהגות מתאימים ולפרש את תביעות החברה.תהליך החיברות נמשך לאורך כל החיים.בשלבים השונים האדם עובר תפקידים ,מסגרות וערכים  שונים.כאשר אדם רוכש סטטוס חדש או פורש מסטטוס כמו נישואין וגירושין הוא חייב להתאים את עצמו למסגרת החברתית החדשה באמצעות תהליך חיברות נוסף.

בעל ואישה  למשל עוברים תהליך חיברות להיות אב ואם גם במסגרות לא פורמליות,ההורים משמשים לילדיהם סוכני חיברות ודגמי חיקוי ליחסים בין בעל ואישה או לזוגיות בכלל אפילו בלי שהם מודעים לכך.ככל שרמת ההשכלה של בני הזוג עולה כך גוברת הנטייה לחלוקת תפקידים גמישה.נמצא שככל שהאישה משכילה יותר היא תבצע פחות תפקידים ביתיים.ככל שהכנסת הבעל עולה האישה תקבל יותר עזרה בתפקידי הבית כמו ציוד חשמלי משוכלל.ככל שעמדותיה של האישה פחות מסורתיות כך היא מקבלת יותר עזרה בבית.ככל שהאם יותר מממשת את עצמה בעבודה היא פחות במצוקה פסיכולוגית בבית ,פחות מאוכזבת ומתוסכלת.כמו שכבר אמרנו המוסד המשפחתי קיים בכל החברות הידועות לנו.

התקשורת בין גברים לנשים מתפתחת באופן שונה ,הם מדברים בלשון שונה וזה עלול ליצור קשיים בתקשורת.קיימים הבדלים פסיכולוגיים חברתיים,הבדלי תרבות שיחה ואינטרפרטציה שונה בין המינים.לרוב אם האדם אינו מודע לעצמו הוא משכפל בזוגיות ובמשפחה מה שלמד קודם וביחסים עם הילדים גם יש שכפול כך שהילדים מקבלים דרך ההורים שהם סוכני חיברות ראשיים שלהם איפיונים דומים ומשכפלים בעצמם את המעגל,כגון :תוקפנות,תלות,נוקשות וקונפורמיות.

קיימים מספר סגנונות התקשרות בין האם לתינוק שאחר כך אנו משכפלים אותם בזוגיות עצמה.וחוזרים על אותן תחושות שהיכרנו מינקות.ה"סגנון היקשרות בטוח" כאשר האם מספקת את כל צורכי התינוק בזמן והוא לומד לבטוח בעולם הוא ידע בבגרותו למממש אינטימיות בצורה טובה.יהיה לו אמון בסיסי,באהבה יתקרב מבלי לחשוש מתלות יתר,יהנה יותר ממיניות במערכת מחייבת ומשביעת רצון,יותר יכבד את חבריו וחירותם ויהנה יותר ממערכות יחסים מספקות.התקשרות בטוחה מעניקה דימוי עצמי חיובי לעצמו ולזולתו,יותר מעריך עצמו ויכולתו לאהוב ומצפה יותר שיקבלו את אהבתו ויחזירו לו אהבה.לעומתו בסגנון "היקשרות חרד מוטרד" או "אמביוולנטי ,חרד" יש ציפיות חיוביות מאחרים אך תחושה של חוסר ערך עצמי.התינוק יצמד לאימו ולא יהיה בטוח בצעדיו ובמשחקיו,יפגין יותר עויינות,יהיה מבוגר חשדן יותר רכושני וקנאי,יפרד שוב ושוב מאותו אדם.יהיה יותר נרגז ופחות רגוע מה"בטוח".אנשים הרואים את הזולת באופן שלילי מבטאים סגנון "נמנע מוותר" או "נמנע חרד" בשניהם נטייה להימנעות.מבוגרים נמנעים נוטים להימנע מאינטימיות.ה"חרד" מפחד מדחייה והנמנע סומך יותר על עצמו.חוויות ההיקשרות בינקות מעוררות בבגרות ציפיות לגבי טיב מערכת היחסים הבוגרת,בדרך כלל האדם מעביר מה שחווה עם אימו לקשר הזוגי ולקשרים אחרים.במערכת זוגית חייבת להיות הוגנות מסויימת אם כל אחד יחתור  לספק את מאווייו האישיים בלי להתחשב בזולתו מערכת היחסים תקרוס,לכן החברה מחנכת אותנו לתת ולקחת לפי עיקרון ההוגנות של המשיכה הבין אישית,מה שכל אחד  מהשותפים מקבל ממערכת היחסים צריך להיות בפרופורציה למה שהוא משקיע בה.תגמולים הוגנים אינם חייבים בהכרח להיות שווים.ככל שאנשים רואים שבן זוגם או בת זוגם נותנים מעצמם האמון שלהם גדל,העדר התחשבנות הוא סימן היכר של חברות.כך זוגות יכולים גם לרפא זה את זה במערכת היחסים ו"לשבור מעגל" של חרדה או חשדנות,כאשר החרדה מתחלפת באמון.חשיפה עצמית אינטימית היא אחת ההנאות של אהבת רעים ככל שזוגות מגלים יותר על עצמם יחסיהם מספקים ומתמידים יותר.

ביהדות ע"פ הלכות אישיות של הרמב"ם "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו....ואוהבה כגופו ואם יש לו ממון מרבה בטובתה....ולא יטיל עליה אימה יתרה ויהיה דיבורו עימה בנחת ולא בעצב או רוגז....וציוו חכמים על האישה שתהיה מכבדת את בעלה...."

ואני טוענת שכדי שנישבור את מעגל הקסמים של חוסר ביטחון,חשדנות וחוסר אמון כדי שנוכל להמשיך להתקרב אחד לשני ולרפא אחד את השני עלינו לחזק את כוחותינו ולפעמים צריך להכניס אנרגיה חדשה למערכת.יש המון שיטות טיפוליות בהן אפשר להיעזר.ברפלקסולוגיה קואורדינטיבית אנחנו מחברים את האדם מחדש לכוחות הריפוי שבו דרך כפות הרגליים והשוקיים.כך אפשר "להמשיך וללכת...." להמשיך ולנוע בין גלי החיים שסוערים מאד לעיתים במיוחד אצלינו כאן בישראל.