סכסוך בין מפיץ ישראלי ליצרן תורכי של משקאות- יידון בישראל 

במצבים בהם מתעורר סכסוך בין עוסק ישראלי (יבואן או יצואן) לבין ספק או לקוח זר, מטבע הדברים, כל צד מעוניין לנהל את ההליך המשפטי במדינתו ולא במדינה של הצד השני לעסקה. הכרעה בשאלה היכן תתקיים ההתדיינות בדרך כלל קובעת גם את הדין שיחול, ואת השפה שבה יתנהל ההליך, וגם חוסכת לצד שבמדינתו מתנהל ההליך, הוצאות רבות.

בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בבקשה של מפיץ ישראלי לקיים את ההתדיינות מול יצרן תורכי של משקאות, במדינת ישראל.

בית המשפט, בשלב מקדמי זה ובטרם נשמעה עמדת היצרן התורכי, קיבל את הבקשה והורה לשלוח את כתב התביעה לחו"ל ולצרף את היצרן התורכי להתדיינות.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת בלו משקאות ישראל בע"מ ("המפיץ") עוסקת בייבוא, שיווק והפצה של משקאות. המפיץ פנה לבית המשפט בבקשה לקבלת סעד ארעי נגד חברה תורכית העוסקת בייצור וייצוא משקאות קלים ("היצרן"). הסעד שהתבקש הוא לאסור על היצרן לבצע שיווק והפצה של משקאות בתחומי מדינת ישראל עם חברות כלשהן מלבד המפיץ.

המפיץ טען כי היצרן הפר הסכם שהיה ביניהם ולפיו המפיץ מונה להיות המפיץ הבלעדי של היצרן בארץ. מנגד, מן המסמכים עלה כי היצרן טוען כי המפיץ הינו משווק נוסף בישראל ולא משווק בלעדי.

היות והיצרן נמצא מחוץ למדינת ישראל, במצב כזה יש צורך בקבלת אישור בית המשפט לשליחת התביעה לחו"ל לצורך יצירת סמכות שיפוט על נתבע זר.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט חזר על ההלכה כי בכדי שתובע יוכל למסור לנתבע זר את כתב התביעה ולמעשה להחיל עליו את הסמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל, עליו להוכיח את שלושת אלו:

א.   עילת המצאה- על המבקש את ההיתר להוכיח כי מקטע מסוים של התביעה קשור למדינת ישראל (כגון חוזה שנכרת בישראל, חוזה שהופר בישראל וכו'), וזאת בהתאם לאחת מעילות ההמצאה המצויות בתקנה 500 לסדר הדין האזרחי.

ב.    יש להוכיח כי התביעה מעוררת שאלה רצינית שיש לדון בה.

ג.     נאותות הפורום- יש להוכיח כי בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות לדון בתובענה, ולא בית משפט זר.

באשר לעילת ההמצאה קבע בית המשפט כי בשלב מקדמי זה יש לקבל את טענת המפיץ כי מדובר בהפרת הסכם בתחום המדינה, וזאת משום שההסכם אמור היה להתבצע בתחומי המדינה, מקום מושבו של המפיץ.

בית המשפט קבע כי התביעה עונה גם על הפרמטר השני- שאלה רצינית יש לדון בה, שכן לא ניתן לשלול בשלב מקדמי זה את טענות המפיץ.

באשר לשאלת הפורום הנאות, הרי שהיא מוכרעת על בסיס מבחן "מירב הזיקות" קרי בית המשפט בוחן לאיזו מדינה קשור הסכסוך, על סמך מספר פרמטרים כגון מקום מושבם של הצדדים, מקום הראיות, ועוד. במקרה הזה, ציין בית המשפט כי להסכם ההפצה יש זיקה לישראל, המפיץ שוכן בישראל והחוזה אמור היה להתבצע בתחומי מדינת ישראל, ולכן בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנאות.

לאור התקיימותם של כל שלושת התנאים , קיבל בית המשפט את בקשת המפיץ והתיר לשלוח את כתב התביעה ליצרן בתורכיה ולצרפו כנתבע להליך. 

[ה"פ (מחוזי חי') 40963-04-15 בלו משקאות ישראל בע"מ נ' Cakirmelikoglu Mineral Water and Beverages Enterprises lts and trade ואח', החלטה מיום 29/4/2015, בפני השופטת ר.למלשטריך-לטר. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].