בחירה ישירה של יו''ר ארגון צוות 

רקע
לאחרונה שוב אנו עדים לוויכוח בנושא, מה טוב יותר ?האם לבחירות יו"ר ארגון על ידי אסיפת הנבחרים כפי שנהוג עד היום, או שמא, שכל "העם" כלומר כל החברים בארגון יבחרו ישירות את היו"ר או המנהיג לארגון.
לאור פרסום חברים בפייסבוק הקוראים לשנות את שיטת הבחירות כל שהיו"ר ייבחר על ידי כל החברי וגם התבקשתי על ידי מספר חברים לתת את דעתי על סוגיה זו מתוקף תפקידי בעבר בהנהלת הארגון, אשמח להביא בפניכם את דעתי ודעותיי בנושא זה.
ובכן, אני בדעה שאין לשנות את שיטת הבחירה, כלומר להמשיך ולקיים את הבחירה על ידי אסיפת הנבחרים ואסביר זאת בהמשך.

היסטוריה
בעבר הרחוק הוותיקים וודאי זוכרים, כי יו"ר הארגון נבחר ע"י ההנהלה של הארגון , או ע"י הוועד הנהל כפי שנקראת היום. נבחרו בשיטה זו, ותמונותיהם מקשטות את קיר ההנהלה בצוות ,האחרונים בינהם היו האלוף מנדי ותא"ל צבי שור והם היו יו"ר טובים.
לאחר מכן, זכות הבחירה עברה למועצת האגודה או כיום אסיפת הנבחרים ובשיטה זו נבחרו האלופים משה נתיב ז"ל הזכור לטוב, האלוף רן גורן וכן דר' ברוך לוי, שהוא בימים אלה משמש כיו"ר הארגון.
מאז, בכל פעם העלו חברים הצעות בדבר בחירה ישירה של היו"ר על ידי כל ה"עם" כאילו היה צורך לשפר את מצב המועמדים ולהיות הדמוקרטיה במיטבה והצעות אלו נפלו כשם שהועלו..
הוויכוח מתנהל למרות שהתקיים לאחרונה דיון ואישור באסיפת הנבחרים של צוות והתקבלה החלטה . כך עדכן אותי יו"ר ועדת הבחירות, שמוליק מויאל כי
"הגוף הבוחר" גדל בכ 200 חברים והוא מורכב מכלל הנבחרים למוסדות העיקריים של הארגון: חברי המועצות המחוזיות וכל חברי הנהלות הסניפים
שייבחרו בבחירות כלליות בכל סניף וסניף. מכאן, "שהגוף הבוחר" – הוא מוסד המייצג את מרבית החברים שישתתפו בבחירות ויצביעו עבור הנציגים שהם מבקשים שייבחרו למלא תפקידים, הן בסניפים והן במחוזות.
אך בכל זאת, אני קורא בפייס בוק של צוות דרישות והצעות של חברים כולל מועמדים לתפקיד יו"ר הארגון, ממשיכים לשכנע אותנו למה טוב שיבחר על ידי ה"עם".

הנחות יסוד
לכאורה זה נשמע טוב, הולכים ל"עם" על מנת שיבחר לנו מנהיג ,מה יותר טוב וחגיגי מזה ,שיא הדמוקרטיה, אך בדרך שוכחים כמה דברים, את העובדה
הראשונה, שרק פחות משליש משתתפים בהצבעה כלומר ,לא כל ה"עם" בוחר אפילו לא מחציתו בקושי רבע ממנו.
עצם העברת הסמכות לבחירה ל"עם". עשויה להביא לזילות המערכת השלטונית שנבחרה על ידי נציגי העם לייצגה.
הכרות עם המועמד-. העם בכללותו לא מכיר את המועמד ובוחר על פי ידיעתו ושמועות, הוא לא עבד אתו ולא מכיר את סגולותיו ויתרונותיו וכן לא את חסרונותיו., לעומת הגוף הבוחר כיום ,שהוא אסיפת הנבחרים שחבריו פעילים במוסדות הארגון ומכירים אחד את משנהו וקשה לסובב או לרמות אותם.
אם היו"ר שנבחר על ידי העם, לא ימצא חן בעיני הוועד המנהל או אסיפת הנבחרים בגלל סיבות שונות כמו: אי מילוי החלטות ,או חוסר שליטה ויצירת אי עבודה הרמוניה בעשייה , אז תמיד הוא יוכל להשיב "בואו ונלך לעם שיחליט הוא הרי בחר בי.\ ורק הוא יכוך לשנות זאת" ואז באמת צריך ללכת לעם ולעשות משאל לגבי השארות או אי השארות היו"ר בתפקיד ולקיים בחירות נוספות ,דבר שתמיד משתק את פעילות הארגון לפרק זמן וחוזר חלילה. הדבר נכון גם אם היו"ר מתפטר .צריך ללכת שוב לעם ולבחור יו"ר חדש ושוב בלגן.
חסרון נוסף ,בחירה על ידי העם ,מאפשרים למוסדות הנבחרים להתנער מחובותיהם, כיון שהציבור כלומר העם הינו הפוסק האחרון.
כלל ידוע הוא ,שרק מי שמכיר את המועמד במקרה זה הגוף הבוחר, יכול להשפיע נכון על טיב הבחירה כי אם ייבחר על ידי ה"עם" שלא מכירו אישית, מרחב הטעות בבחירה יגדל.

חסרונות נוספים לבחירה הישירה
במידה וירצה חבר צוות נוסף להיבחר ליו"ר הארגון והוא לא אלוף מוכר לרובם, יקשה עליו להתמודד עם האלוף המוכר והמפורסם. כבר בתנאי פתיחה לא שוויוניים, אם לא ישקיע מזמנו וממונו לקידומו.
להווה ידוע, שלהיבחר לתפקיד יו"ר הארגון על ידי חבר לא מוכר לרב רובו של העם ,זה עולה כסף רב כדי לממן פרסום ולשלוח אלפי מכתבים כפניות אישיות לחברי צוות (כ 36.000 חברים. מי שאין ביכולתו, לא יוכל להתמודד עם אלוף מוכר, דבר שינציח את אי השוויון בבחירות. הדבר שונה כאשר אסיפת הנבחרים היא הגוף הבוחר.
יש חסרון נוסף למועמד שהוא אלוף, שהוא יכול לגייס חברים מהמגזר החיילי שלו,כמון:חיל השריון, חיל הרגלים והצנחנים,זרוע האוויר והים , כי הוא בא מהם.
בעבר הרחוק התקיים חוק הבחירה הישירה לראש הממשלה, החוק בוטל, ראוי לבחון מדוע הוא בוטל וללמוד את הלקחים מכך.
לסיום ,במקרה והבחירות הישירות יהיו בידי ה"עם" ,בטוחני שתתחיל התופעה של קבלני קולות בתשלום או בלעדי זאת כי, קשה מאד להיבחר ע"י העם ללא זאת., תופעה של כל הדעות מכערת כל תהליך בחירות.
לסכום, אין לשנות את הבחירה הישירה ולהעביר אותה לכלל החברים
בברכה