חלוקת גראס רפואי בבתי מרקחת אינה לגאליזאציה לשימוש בגראס ומריחואנה 

הלגאליזאציה לשימוש בסמים היא אחת מהטענות הכי מושמעות על ידי בני נוער וצעירים ,המשתמשים בגראס בדיון עם הוריהם. הטענה כאילו מתקרב הזמן בו תהיה לגאליזאציה לשימוש בסמים אלו בישראל, הינה מטעה ולדעתי גם טועה.

השימוש בסמי צמחי הגראס, תופס תאוצה בשכבות רבות בציבור. זה הוא נתון מצער וכואב. הנוער והצעירים במדינתנו , חווים שימוש זה כשחרור מטרדות היום יום, כ"תרופה" צימחית שהטבע הוריש לנו, כעשב בריאות, כחומר המסייע להירדם וכדומה. טענות מטענות שונות המבלבלות את דור ההורים ובני המשפחה שלא מכירים את תגובות הצעיר לסם, ואת אלו שאינם מכירים בנזקי השימוש של הגראס ובתוצאות הלוואי הקשות שלו. אז נכון יאמרו רבים באוכלוסיה, "הגראס רק עושה טוב", "הוא מקל באלפי סימפטומים", "הוא תרופה הנמכרת אפילו בבתי מרקחת", או ש"במדינות מסויימות בעולם הגראס כבר אינו נחשב כסם פסיכואקטיבי מסוכן".

אבל, וכאן קיים אבל גדול, ואני כותב על כך ממרום 23 שנים של עבודה עם מכורים לסמים, לאלכוהול, לסמי הפיצוציות, הנייס גיי ואחרים. אדם המעשן גראס על בסיס יום יומי, נראה למומחה לשימוש בסמים, כאדם תלוש, כאדם מעופף, כאדם שממקסם רק אחוז קטן מיכולותיו. אני אומר לכם שפגשתי מאות מעשני גראס, הם אינם ממצים אחוז גבוה מהיכולות שלהם, הם הרבה פחות מוטיבציונים ממה שיכלו להיות. מעשני גראס על בסיס קבוע, אדישים ברמה גבוהה למתרחש סביבם, לבני משפחתם, לתהליכים חשובים בעבודתם, בפניותם לילדיהם הצעירים והפעוטים.

מעשני הגראס יבקרו כל אדם שיעלה טענות כנגד עישונם זה, זו כבר לחימה המשלבת לחץ חברתי. "תראו כולם מעשנים", או "כל חברי מעשנים, אני לא מכיר אחד שלא מעשן", "לי זה עושה טוב ואתם סתם בעלי דעות מיושנות" ועוד ועוד טענות המקשות על שיקול הדעת של ההורים ובני המשפחה "ההדיוטות".

אבל לא כך הם פני הדברים. המעשן הקבוע צפי לפתח סכיזופרניה באחוז מן המקרים. כלומר המחלה הנפשית הזאת יכולה לפרוץ בקרב 1% מהאוכלוסיה המעשנת. אבל נתון זה איננו נתון סרק, 1% ממאה זה מצד אחד אדם אחד ממאה מעשני גראס, ומצד אחר, 10 אנשים מ-1000, 100 אנשים מ- עשרת אלפים, ו-1000 אנשים ממאה אלף. זניח ? בואו נחשוב על 80,000 איש מאוכלוסיית מדינת ישראל. זה הוא כבר מספר שאינו זניח כלל.

משפחה שבנה נפגע משימוש בסמים, מקבלת בן חולה בסכיזופרניה, אדם שמצבו יחמיר לכל אורך שנות חיו, אדם שלעולם לא יהיה האדם היצירתי או הפרודוקטיבי, שעליו הם חלמו. אדם שסביר להניח שלא יקים משפחה בחיו ולא יביא את צאצאי דור ההמשך להוריו.

האמינו לי כאיש שחי את השטח הזה עשרות שנים, הסטטיסטיקה מתגמדת לצד סבלה של משפחה אחת שבנה פיתח סכיזופרניה כתוצאה לשימוש בגראס על נגזרותיו.

רק השבוע הגיע אלי בחור כבן עשרים שהוריו מצאו אותו אבוד בחוף הים של תל אביב. צעיר זה סיפר לי בקליניקה שהוא מרגיש שמעגל מחשבותיו הפנימיים מתחבר למחשבותיהם של כל הסובבים אותו. נזעקתי להתריע בפני הוריו, שבנם נמצא כבר "רגל אחת" בגלישה לפסיכוזה, ושטוב יעשו אם יקחו אותו מידית לאבחון פסכיאטרי.

נקודה נוספת. אנחנו מדינה במצב מלחמה. טוב ? רע ? זה הוא מצבנו לעוד שנים ארוכות. ואני לא מאמין, ואני מקווה שקובעי המדיניות החברתית, פוליטית, ציבורית - לא מאמינים, שבמדינה הנמצאת במצב הדומה למצבנו, יתאפשר עישון גראס ללא בקרה ובעידוד המדינה. כאמור אני אישית לא מאמין בכך.

מה לעשות? אל תשארו  לבד בוויכוח סרק מול ילדכם. אל תיפלו בידיעתו המופלגת בתחומי יצור הסם ומרכיביו. אל תיפלו בניסיונותיו לשכנע אתכם ולהטעות אותכם. מדינת ישראל לא תאפשר לגאליזאציה של סמים וטוב שכך. וייעוץ מקצועי מאיש מקצוע יכול להדריכם לפעולה כנגד תגובת ההרס של ילדכם כלפי עצמו וכלפיכם אתם.