התמכרות - שלילת התחושה וספירלה רוחנית מתדרדרת 

ידוע שסמים מקהים את החושים הפיזיים כמו טעם, ריח, מראה, צליל, טמפרטורה ומגע. אבל
סמים גם שוללים מהאדם את תחושותיו הרגשיות, לרבות התרגשות, תקווה, שמחה וכו,. אלה
הן תחושות פנימיות וחיצוניות שהאדם זקוק להן כדי לשרוד.
אם לאדם יש כאב ברגל הוא לוקח משכך כאבים, הסם עוזר לו לפתור את הבעיה הזאת בכך
שהוא מנתק אותו מהכאב. הסם לא באמת מטפל בגורם לכאב; הוא פשוט גורם לאדם להפסיק
להרגיש אותו. ואכן, הסמים חוסמים, במידה כזאת או אחרת, את כל הכאב. למרות שאף אחד
לא נהנה לחוש כאב, זוהי דרכו של הגוף לומר לנו שישנה בעיה שאנו צריכים לטפל בה. לכאב
ישנו ערך הישרדותי. סמים גם קוטעים באופן זמני את קו התקשורת החיוני הזה. כאב קטן שלא
מייחסים אותו לשום דבר או מחלה שלא בודקים אותה יכולים להתפתח לבעיה הרבה יותר
גדולה ויותר חמורה, כי הסם מונע מהאדם לגלות אותה וכך לטפל בבעיה כשהיא הייתה כנראה עדיין קטנה.

סמים גם מונעים את יכולתו של האדם לחוות את העולם הסובב אותו. התגובות לסביבה עלולות
להיות איטיות יותר או להיעצר בגלל ההשפעה המקהה של הסם. לדוגמה, אנשים תחת השפעת
סמים או אלכוהול שיושבים מאחורי ההגה מהווים סכנה אמיתית, משום שהם לא מסוגלים
לראות מה קורה מולם ולהגיב מספיק מהר כדי להימנע מתאונה. מיליונים מתו בגלל עובדה מחרידה זו.

המשתמש בסמים . עמוק בפנים הוא עדיין מקובע על הבעיות המקוריות שלו.
הוא נאבק בהשפעות של החסרים התזונתיים שלו ובתשוקות הבלתי פוסקות שלו לסמים. לרוע
המזל, הוא נתקל כעת גם בבעיות נוספות שהוא חייב להתמודד איתן איכשהו.
משתמש הסמים שלנו השתמש בסמים על מנת להקהות את כאבו, ומבלי לדעת זאת, הוא
למעשה פגע בעצמו בכך שהוא לא הרגיש את הבעיות הגופניות שלו ולא טיפל בהן. השיניים
שלו נרקבו מאוד, וכשהשפעת הסם פגה הוא חש כאב עז. ייתכן שיש לו מחלה או דלקת כלשהי
שהוא מזניח כתוצאה מהשימוש בסם, וכעת היא חוזרת במלא עוצמתה כאשר הוא פיכח.
מבחינה חיצונית הוא נעשה מגושם. הוא טועה ולא מצליח להבחין בדברים בסביבה שלו באותה
מהירות כמו בעבר. הדבר יכול להוביל לתחושות שהוא לא מספיק טוב, לחוסר ביטחון עצמי
ולבלבול של ממש.
כעת אחרים חייבים לטפל בו והדבר גורם לו להרגיש מושפל, מה שמוביל לאובדן נוסף של
ביטחון ולחוסר אמונה בעצמו.
בדרך כזאת או אחרת האדם יגלה שהנסיבות החדשות האלה יהיו אפילו יותר מהממות מאשר
בעבר. בהיותו חסר תקווה למצוא את הדרך החוצה מהמצב הנוכחי שלו, הוא יחזור לאותו פתרון
ישן שהוא ניסה לגרום לו לעבוד במשך שנים. הוא חוזר להשתמש בסמים ואלכוהול.

אשמה, בושה ותרעומת הולכים יד ביד עם התמכרות לסמים ואלכוהול. כל האנשים שמשתמשים
לרעה בסמים ואלכוהול למשך תקופת זמן נראים באמת אומללים. למרות הניסיונות להסתיר
את רגשות הכישלון והכאב שלהם, רוב המכורים יגיעו לנקודה שבה הם יהפכו להיות כנים
בקשר לתחושה שלהם כלפי החיים שלהם. התחושה הזאת תהיה אומללות.
ובכן, איך זה קורה? אנחנו מתחילים עם בחור שהוא טוב ביסודו. יש לו שאיפות ומטרות לחיים.
הוא מנסה לעשות את הדבר הנכון. לאחר מכן הוא מבצע סדרה של מעשים מזיקים בכך שהוא
משתמש בסמים ומחליט החלטות שגויות כמו לשקר, לרמות, לגנוב, לפגוע במשפחה ובחברים,
להתבטל בעבודה, ומגוון שלם של הפרות אחרות נגד עצמו ונגד אחרים.
בכל פעם שהמכור מבצע מעשה מזיק או מעשה לא ישר, הוא מתעד זיכרון של הרגע שבו
המעשה נעשה.
כל זיכרון מכיל מידע כמו מי היה מעורב, הזמן שבו המעשה קרה, המקום שבו הוא קרה, ומה
הייתה התוצאה הסופית של המעשה הלא ישר. המכור יודע שהמעשים המזיקים האלה הם
שגויים, ומכיוון שהוא טוב ביסודו, הוא ירגיש רע או אשם לאחר שהוא ביצוע המעשה הלא ישר
הזה.
זיכרונות האשמה מצטברים. בעתיד, כשהוא יראה את האנשים, המקומות והדברים שהוא פגע
בהם, הוא ייזכר בהתנסויות האלה והוא ירגיש פעם נוספת את האשמה והבושה הקשורות אליהן.

עם הזמן, להפרות יש «אפקט של כדור שלג », והן גורמות למכור לבצע עוד ועוד מעשים מזיקים
ובתדירות יותר ויותר גבוהה. אנשים כמו בני משפחה, עמיתים לעבודה, חברים וכו‹ הסובבים
אותו, אשר המעשים המזיקים האלה מבוצעים נגדם, הופכים להיות «טריגר » שמזכיר למכור
את המעשה הלא ישר שהוא ביצע. זה מה שגורם למכור להרגיש אשמה, בושה ואנטגוניזם. בני
משפחה או חברים לא חייבים בהכרח לומר משהו לאדם המכור. עצם זה שהוא רואה את מי
שהוא ביצע נגדו מעשים יכול להוות טריגר לאשמה הקשורה לכך שהוא עשה זאת! אשמה היא
רגש לא נעים ולכן היא יכולה לגרום למכור להשתמש ביותר סמים על מנת להקל, באופן זמני,
על התחושות הלא רצויות האלה.

ככל שההפרות יצטברו, המכור יתחיל לסגת יותר ויותר מהחברים ומבני המשפחה שלו. בסופו
של דבר הוא יבודד את עצמו מהמשפחה ו/או יהפוך לאנטגוניסטי כלפי האנשים שהוא אוהב.
זכרו, האישיות הבסיסית של המכור היא טובה. הסיבה שהוא מגיע למצב שבו הוא נסוג מאהוביו
היא הרצון שלו לרסן את עצמו מביצוע נזק נוסף והסבת אומללות לאנשים שאכפת לו מהם.
עם הזמן, המטען הזה של אשמה ודיכאון נעשה יותר ויותר כבד, עד שהוא מגיע לשלב שבו הזמן
היחיד שבו הוא מרגיש בכלל ,,טוב,, הוא כשהוא משתמש בסמים.
גורלו של מכור שחוזר לסורו הוא שחייו ימשיכו להיעשות מסובכים יותר ויותר. חברנו הצעיר
מסתובב עם החברים שלו שמשתמשים בסמים ומסכים לקבל את סגנון החיים של השימוש
בסמים. יש לו יותר ויותר כישלונות בחיים והוא גורם כעת יותר ויותר נזק למשפחתו ולאנשים
שאוהבים אותו.

הוא עשוי לבגוד באשתו כשהוא מסומם, להיעצר עקב הפרת החוק, להודיע בעבודה לעתים
קרובות מדי שהוא חולה בגלל שהוא שרוי בהנגאובר, והוא עלול אפילו למכור סמים כדי לממן
את ההרגל שלו.
עכשיו זה הרבה יותר קשה עבורו להחליט שהוא מפסיק להשתמש בסמים, כי החיים שלו
הפכו למשהו שממש קשה להתמודד איתו והם מלאים בכל-כך הרבה בעיות. ועדיין, טבעה של
ההתמכרות היא ששוב יקרה משהו בחייו והדבר הזה יאלץ אותו, לרגע קצר אחד, לראות עד
כמה החיים שלו השתבשו עקב השימוש בסמים. הוא יחליט שוב, ,,אני הולך להפסיק להשתמש".