משפחות רבות נוטות ליחס פרשנות מוטעית לתסמיני התנהגות ונפש הנראים בבן משפחתם. לעיתים תסמינים אלו יכולים להצביע על משבר דיכאוני, מאני, בו בזמן שאיש מקצוע המומחה בתחום ההתמכרויות ישייך את אותן תסמינים, מהר מאוד, לשימוש נסתר בסמים. הבה ונבדוק מספר תסמינים אלו:
1. שעות שינה החורגות מהנורמה המוכרת בבן המשפחה:
יקיצה מוקדמת, או לחלופין הרדמות מאוחרת, הינם תהליכי כניסה לשינה המאפיינים קשיי הירדמות. בתהליכי הרדמות ושינה לא סדירים אנחנו יכולים לחשוש, ובצדק, כי בן משפחתנו סובל מבעיה נפשית ולפעמים מתגובה דיכאונית. ברור לקורא כי ישנה חשיבות רבת משקל לתדירות הישנות התופעה. אירוע חד פעמי, מן הסתם, לא יעורר אצלנו שאלות עמוקות. אולם במידה ונראה שינוי מתמשך בבעיות הירדמות ושינה, אנו עלולים בטעות ליחסם לתחושות אפקטיביות של דיכאון ואו חרדה.
אלא מה.
תגובות דומות יכולות להצביע גם על שימוש לרעה בסמים פסיכו אקטיביים שונים. כאשר קשיי הירדמות יכולים להצביע על שימוש בסמים ממריצים כסמי הקוקאין והנייס גי, ואילו שינה ממושכת וארוכה מהנורמה, יכולים להצביע על שימוש באלכוהול, הרואין, וכדורי הרגעה למיניהם.
2. התקפי זעם או קושי בוויסות רגשי:
הופעת רגזנות יוצאת דופן אצל הקרובים לנו. תופעה המתמידה ונמשכת ולעיתים רבות אינה הולמת את הנסיבות, עלולה גם היא להעיד על הימצאותו של דיכאון סמוי. באותה הקבלה, תופעות אלו יכולות להצביע על שימוש נסתר בסמים.
כמובן שאין לפרש מדברי אלו כי כל התקפי הזעם למיניהם בהכרח מצביע על אנשים הסובלים מדיכאון, או משימוש בסמים, וברור כי מדובר במספר רב של משתנים המשפיעים על רגזנותו של אדם- אולם הופעתו של שינוי מהותי ברמת הסבלנות שלנו ושינוי קיצוני ביכולת שלנו להכיל את תנאי המציאות המשתנים עלולים בהחלט לרמז על קיומו של דיכאון, או שימוש נסתר בסמים.
וכאמור, תגובות רגשיות לא מווסתות, יכולות להצביע גם על שימוש בסמים ממריצים או להבדיל במחסור בשימוש בסם אצל אדם המכור כבר לסמים, קרי ה"קריז". (תגובה רגשית ופיזיולוגית למחסור בסם אצל אדם מכור (ע.פ.) ). לדוגמא, אדם שמשתמש בנייס גי, חווה תגובות פיזיולוגיות ממריצות המביאות פעמים רבות את התנהגותו להתבטא כתגובת זעם לא נשלטת. בו בזמן אדם הצורך הרואין, המוצא עצמו ללא סם זה, הקשה להשגה, יחווה תחושות קריז אותם ישאף לנטרל ולהכחיד, מהר ככל שיוכל.
3. תחושה של אדישות, אפאטיה, חוסר הנאה וחוסר עתיד.
האדם החווה תחושות של דיכאון, נוטה ל"השתבלל" בתוך עולמו הפנימי והצר, להמנע מקשרי חברה וקשרים בין אישים מוכרים אחרים, הוא פעמים רבות צפון בחדרו, ממעט לצאת ולפגוש בני משפחה קרובים, או חברים. ממעט לאכול או שמרבה באכילת דברי מתיקה ושתית קולה. אדם זה יביט בצמצום על תהליכי היום יום שלו, ולא ישמע מחשב תוכניות ארוכות טווח ועתיד. פעמים רבות ישערו בני משפחתו כי אדם זה סובל מאפקט דיכאוני, והשערה זו יכולה להיות נכונה. כשהמשבר הדיכאוני הינו סימפתום למצוקה נפשית קשה. ומנגד תופעות "השתבללות", התרחקות וניתוק מחיי היום יום המשפחתיים, יכולים להצביע גם על תסמיני שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול.
לתופעות אלו אפשר גם להוסיף את תגובות הירידה בחשק המיני או התגברותו הפתאומית, בחריגה מחיי המין המוכרים לנו בבן הזוג. בהזנחת הופעתנו ולבושנו, ירידה משמעותית במשקל, במראה עיניים אדומות או בוהקות ועוד תופעות ותופעות שונות
למשפחות אציע, בדקו בעירנות ובתשומת לב את השינוי המתמשך הנראה בבן משפחתכם. הרשו לעצמכם להניח כי התסמינים הנראים לכם, הינם תסמינים תגובתיים למצבי נפש קיצוניים. חלקם אכן יוגדרו כתופעות דיכאון ותגובות נפש אחרות. חלקם האחר, טוב יהיה שיבדק גם על ידי איש מקצוע המבין בהתמכרויות לסמים.
עמיר פירני MSW פל 0544946034
