5 טיפים ללידה טבעית 

לא משנה אם את מאלה שרוצות לידה טבעית, או מאלה שלא רוצות להרגיש כלום וללדת עם משככי כאבים. חשוב שכל אישה תדע ברמה הכי בסיסית מה היא יכולה לעשות כדי להקל על עצמה ועל התינוק שלה להיוולד בצורה טבעית ללא התערבויות מיותרות:

1. אל תוותרי על קורס הכנה ללידה- זוגות רבים מתחבטים בשאלה האם כדאי לעבור קורס הכנה ללידה , ולמה צריך אותו בכלל... מחקרים מראים כי זוגות שהשתתפו בקורס הכנה ללידה מקצועי השתמשו פחות במשככי כאבים תרופתיים, וחוו את הלידה כחוויה מעצימה וטובה יותר.
הרבה זוגות שחוו לידות טראומטיות מצטערים לשמוע ולדעת שהלידה שלהם יכלה להסתיים אחרת אם רק ידעו מעט יותר..
לקראת הלידה עולים המון פחדים וחששות: מה יהיה...איפה ללדת...איך יודעים מתי זה מתחיל...איך אני אתמודד עם הכאב... לקחת או לא לקחת אפידורל?...איך בן הזוג שלי יתפקד?...יחתכו אותי?...
הרבה זוגות ובמיוחד אלה המצפים ללידתם הראשונה, לא כ"כ יודעים למה לצפות. נשים היום מגיעות לחדר לידה בפחד ובחרדה ועם מעט ביטחון שהגוף שלהן יודע ללדת.
יש בלידה הרבה סיבוכים וכאב מיותר הנובע בעיקר מפחד, אי וודאות וחוסר ידע. אז אם כבר להגיע לבית חולים כדי ללדת, חשוב שנכיר את הנהלים והאמצעים הרפואיים העומדים בפני הצוות האחראי על ניהול הלידה לפני מועד הלידה.
טיפול והכנה איכותית במהלך ההיריון ימנעו בעיות גדולות בלידה ולאחר מכן, ייתרמו לחוויית לידה חיובית ומעצימה, לתקשורת פנימית חיובית בין האם ותינוקה, ולאמון עמוק יותר של האישה בעצמה, אמון אשר יימשך גם לאחר הלידה.
אני ממליצה על קורס הכנה ללידה פרטי ולא קורס הקשור לממסד רפואי זה או אחר. רק קורס פרטי יכול לתת לכם מידע אובייקטיבי, המונחה על ידי האינטרס האינדיבידואלי.

2. לא למהר לצאת לבית החולים ישר כשמגיעים הצירים- השלב הראשוני של הלידה שנקרא גם השלב הלטנטי- הטרום לידה פעילה הוא השלב בו היולדת המרגישה את הציר הראשון עדיין אינה יודעת אם זה באמת "זה", אך תוך זמן קצר היא תדע בוודאות כי הלידה מתחילה. הצירים (התכווצויות הרחם) אינם סדירים, קצרים ומצב הרוח של היולדת טוב.
שלב זה מאופיין בפעילות רחמית סדירה המלווה בפתיחה ובמחיקה איטית של צוואר הרחם. שלב זה מסתיים בד"כ בפתיחה של 3-5 ס"מ. משך השלב הלטאנטי משתנה מאוד. לכל אישה יש את קצב ההתקדמות שלה במהלך הלידה. עבור נשים מסוימות יכול לקחת השלב הראשון יומיים-שלושה, עם הפסקות בצירים מפעם לפעם, ועבור אחרות שעות מעטות בלבד. בלידה ראשונה השלב הראשון נמשך בממוצע 8-12 שעות.

רוב הנשים מגיעות לחדר הלידה מוקדם מדי. אולי מתוך חשש, או התרגשות, אלא שהשהות בשלב זה בבית החולים וההמתנה ללידה עלולות להיות חוויה מורטת עצבים, שעלולה אף לעכב את הלידה.
לעיתים בשלב זה היולדת תישלח חזרה הביתה. דבר נוסף הוא שבתי חולים מודרניים מעוניינים למנוע מצב בו הלידה כולה תימשך יותר מ-24 שעות, ולעיתים קרובות הם משתמשים בעירוי של פיטוצין כדי לזרז לידות , דבר שעלול לסבך את הלידה הטבעית. לכן בשלב זה, אם אין ירידת מים או דימום, ואם האישה מרגישה את תנועות התינוק, כדאי לשקול להישאר בבית ולנסות לעבור חלק מן הלידה באווירה נעימה וביתית.
מתי כן לצאת לבית חולים?- בד"כ מומלץ לגשת לבית החולים כאשר הצירים מופיעים בתדירות של 5 דקות וכל ציר נמשך כ 40 עד 45 שניות. זה הזמן לקרוא לבן הזוג או למי שילווה את היולדת בלידה לבוא אליה הביתה. בבית קל יותר להתחיל בתהליך המאפשר להתחבר עם הרצונות והצרכים האישיים. שימוש במגע, מוסיקה, קולות, אורות, שמנים, מים, מדיטציה או דמיון מודרך- עשויים לסייע ליולדת להיות קשובה לעצמה ולתהליך המתרחש בגופה. התיק לבית החולים כבר אמור להיות מוכן בשלב זה כדי שהיולדת תוכל לצאת בכל רגע. יש לוודא שהכול ארוז ומוכן.

3. תנועתיות בלידה- המטרה העיקרית בלידה היא כמובן להביא לעולם תינוק בריא ואמא בריאה. אחת הדרכים להגיע למטרה זו היא לייעל את תהליך הלידה דרך שימוש בתנועה ובתנוחות:
כאשר מאפשרים חופש תנועה ליולדת, הדבר תורם להתקדמות הלידה. ככלל, ככל שהאם מתנועעת יותר בלידה, התינוק זוכה לאספקת דם טובה יותר, ההתכווצויות של הרחם אפקטיביות יותר והלידה עשויה להתקדם מהר יותר. תנועה מתמדת (נדנודי אגן, הליכה וכו') גורמת לשינוי מתמיד במפרקים של האגן, וע"י כך, לשינויים בתנוחת העובר תוך כדי התקדמותו בתעלת הלידה.
המטרה של תנועתיות ותנוחות בתהליך הלידה היא לעזור לתינוק להיכנס נכון לתעלת הלידה כך שהראש שלו יעבור בדרך הכי יעילה בקטרים של אגן האם. לכן בלידה יש לתנועתיות ולתנוחות כמה מטרות:
שמירה על עצמות האגן פתוחות.
שימוש בכוח הכובד לירידה טובה באגן.
יכולת חמצון טובה יותר כי אין לחץ על הריאות ועל הרחם.
התמודדות קלה יותר עם הכאב.

תנוחות זקופות עשויות להפחית את שיעור המקרים שבהם יש לבצע חתך בחיץ, שכן הלחץ של התינוק על הפרינאום גורם לו להיפתח בהדרגתיות.תנוחות זקופות ורכינה קדימה נותנים קיבולת גדולה יותר לאגן, התכווצויות הרחם ארוכות יותר, תכופות ויעילות, ישנה השפעה של כוח הכובד, הציר של עמוד השדרה של העובר מתאים יותר לציר של הכניסה לתעלת הלידה, החמצון לעובר טוב יותר ומשך הלידה קצר יותר. בשלב השני של הלידה תנוחה זקופה מקלה על היולדת ללחוץ.
שינוי תנוחות- כאשר הלידה מתנהלת כשורה, היולדת יכולה לבחור בתנוחה הנוחה לה, ולשהות בה כל זמן שנוח לה. רצוי לשנות את התנוחה מעת לעת: עצם השינוי עשוי להקל על היולדת, ולהוות נקודת מפנה חיובית בלידה כיוון ששינוי תנוחה מעלה את הסיכוי להשיג התאמה טובה יותר בין העובר לאגן.
אם חדר הלידה מצויד במיטה משוכללת שיכולה להתכוונן, אפשר לכוון אותה נמוך ככל שניתן, כמעט עד הרצפה, ולהשתמש בה לצורך המנוחה בין הצירים.

4. רק אל תשכבי על הגב- רוב היולדות באות לחדר לידה עם מחשבה שהלידה תתנהל בשכיבה במיטה. נוהג זה מחוזק ע"י שימוש במוניטור ממושך, עירוי נוזלים ותרופות שהופכים את הירידה מהמיטה ל"מסוכנת" ו"לא נוחה".
בשל מבנה האגן של האישה (שלא השתנה בכל שנות האבולוציה) תנוחת השכיבה לצורך לידה היא התנוחה הגרועה ביותר שיכולה להיות, במיוחד בשלב השני של הלידה:
כאשר אישה יולדת בשכיבה היא למעשה גורמת ללחץ על הסקרום, וסוגרת את הקטרים (מהמילה קוטר) של האגן שלה ומקטינה את תעלת הלידה.
שכיבה על הגב נוטה להחמיר מצגים פתולוגיים.
בשל לחץ על הריאות ומשקל הרחם על כלי הדם, לעיתים יש חוסר בחמצון לאם ולעובר.
שכיבה מנטרלת לגמרי את ההשפעה של כוח הכבידה על תהליך ירידת התינוק באגן.
שכיבה על הגב וכאב בלידה- כאשר צריך להתמודד עם כאב תוך שכיבה במיטה, תחושת הכאב עולה. כאשר ניתן להתמודד עם הכאב תוך תנועה ושינוי תנוחות גם ההתמודדות קלה יותר. הניסיון מלמד כי ההתמודדות עם הכאב בלידה בתנועה ובתנוחות אנכיות (ישיבה, עמידה או כריעה), קלה יותר מן ההתמודדות עם הכאב בלידה המתנהלת בשכיבה. בעוד ששכיבה על הגב מקטינה את נפח האגן ביותר מעשרים אחוז!, כריעה זקופה או ישיבה מגדילות את נפח האגן, מאחר שהן גורמות לשינוי של הזוויות שבין מפרק הירך והאגן ולמתיחה פסיבית של רקמות רכות היוצרות פישוק בין עצמות האגן.
שכיבה על הגב עלולה להאט את קצב הלידה, ולמנוע אספקת דם טובה לרחם בגלל לחץ הרחם על כלי דם גדולים העוברים באגן, וכתוצאה מכך לגרום להאטה בדופק התינוק ושוב- להגביר את עוצמת הכאב של היולדת בשל חוסר תנועתיות.(משקל הרחם גורם לירידה בלחץ דם אימהי כתוצאה מלחץ על אב העורקים והווריד הנבוב התחתון. יש ירידה בהחזר ורידי ובנפח פעימה של הלב, דבר העלול לגרום לירידה בזרימת הדם לשליה, ירידה באספקת חמצן לעובר ולהיפוקסיה).

5. השתמשי כמה שאת יכולה במשככים טבעיים: משככים טבעיים עשויים לסייע מאוד להתמודד עם הכאב. מידע מוקדם על שיטות טבעיות עשוי לחזק את הביטחון של היולדת ולתת בידה כלים יעילים להתמודדות עם הכאב. יתרונן הגדול של השיטות הטבעיות הוא בכך שהן לא גורמות כל נזק, לא לעובר ולא לאם.
תנועתיות:
תנועתיות בלידה מקלה על היולדת את ההתמודדות עם הכאב באופן משמעותי. כשניהול הלידה גורם לאישה להיות סטטית ופסיבית, שיעור היולדות הלוקחות משככי כאבים עולה. סביר להניח כי אחת הסיבות היא ששכיבה ממושכת בזמן הלידה גורמת לכאב להיות עז יותר. אם הלידה מתנהלת כשורה, כדאי להתנועע או לגוון תנוחות.שינוי תנוחות רצוי ומומלץ במיוחד לנשים שלקחו אפידורל, מכיוון שהיולדת שוכבת ואינה יכולה להשתמש בכוח הכבידה כדי לסייע לתינוק לרדת כלפי מטה, וגם התינוק אינו יכול לנצל כראוי את השינויים בקוטרי האגן.
טבילה או דוש במים:
טבילה במים חמים (עד 37 מעלות!- מעבר לכך חום המים גורם לעלייה בנפח הפלסמה שבדם, לדילול הדם ולירידת ריכוז האוקסיטוצין. לכן כשהצירים אינם סדירים ואפקטיביים, טבילה במים חמים מעל 37 מעלות עלולה להפסיק אותם או להחלישם)) או דוש יכולים להקל על כאביה של היולדת. המים החמים משחררים את התכווצויות השרירים. בנוסף הטבילה במים מפחיתה ממשקל גופה של היולדת, וזו יכולה לשנות את תנוחות גופה בקלות ולהתמקם בתנוחה הנוחה לה ביותר. ניתן להשתמש כמובן בג'קוזי, שבו טובלים כבר מתחילת הצירים. לידה שלמה ממש בתוך מים אינה אפשרית בבתי החולים בארץ.
נשימות והרפיה:
נשימה נכונה ומודעת הן עזרה של ממש בהתמודדות עם צירים. חשוב להתכונן וללמוד את הטכניקה של הנשימות, וכדי שיהיו אפקטיביות, יש צורך בריכוז ובמודעות. דמיון מודרך בשילוב עם הרפיה מסייע לעבור למצב תודעה אחר, ומשמעות הדבר אינה ניתוק, אלא ראייה אחרת של ההתרחשויות. ע"י שימוש בדמיון מודרך היולדת יכולה לשנות את תפיסת הכאב, הפחד או המתח.
מגע:
עיסוי ומגע עשוי להקל הקלה של ממש על היולדת. בשיאצו למשל הידיים של המטפל עושות את העבודה. התוצאה - יולדת רגועה ולפיכך פחות כואבת. הטיפול מתבצע תוך לחיצות על נקודות שונות בגוף ועיסוי, בזמן הצירים, של האזורים החשובים והנוגעים ללידה.
מגע בכפות הרגליים ובעיקר באזור העקב של כף הרגל עשויים אף הם להקל ולתרום למהלך הלידה. כאשר היולדת מאולחשת עם אפידורל המלווה יכול לעסות את הגב התחתון ולבצע תנועות עירסול וניענועים של האגן. כמו כן ליטופים, נשיקות, עיסוי פטמות תורמים אף הם לשחרור הורמון האוקסיטוצין שמסייע בכיווץ הרחם ובקידום הלידה.
רטיות חמות:
ניתן להשתמש בפדים ספוגים במים חמימים. ניתן להניחן על הגב התחתון, על הירכיים, ובמיוחד על הפרינאום, ממש לפני יציאת הראש. כאשר מניחים את הרטיות על הפרינאום הן מרגיעות את הכאב שנוצר מלחץ הראש ומרככות את הפרינאום לקראת יציאת התינוק.
שמנים אתריים:
שמנים אתריים גם הם - פותחים ערוצי האנרגיה, מרפים, מקלים על תהליך הלידה ומסוגלים להקהות במקצת את הכאבים. דרכי שימוש-באמצעות השאיפה הפועלים על חוש הריח- למשל במבער או הרחה בלבד, או באמצעות ספיגה של השמנים דרך העור בעיסוי, אמבט או קומפרסים. ניתן לרכוש תערובות מוכנות, או להתייעץ עם מומחה בתחום.

בברכת לידה קלה, בריאה ומעצימה, גלית מוריה שלגי
0545-311532 galit1029@walla.co.il
האתר: www.metaplim.co.il/galitm