עווית מרתי, ודלקת כיס מרה, מנגנון, ואיבחון Biliary colic, cholecystitis 

עווית מרתי, ודלקת כיס מרה, מנגנון, ואיבחון Biliary colic, cholecystitis

מכל הסימפטומים של מחלת אבני כיס מרה (מרירה) עווית מרתי ודלקת כרונית של המרירה הם השכיחים ביותר. סיבוכים אלה  המופיעים בכ60-70% מכל הסובלים מאבני מרה סימפטומטיות.

הביטוי האופנייני של עווית מרתי (biliary colic)  הוא כאב בטן ימנית עליונה או ברום הבטן, חזק מאוד, וקבוע ויכול להיות בעל אופי גלי – עם עליות וירידות בעוצמה. הכאב יכול להקרין לכתף או גב ימין, מותן ימין, או אפילו לצוואר, ומלווה בבחילה ובהקאות, ונמשך כ1-7 שעות אם הוא לא מטופל. בדרך כלל הכאב מתחיל באופן פתאומי בצורה של התקף, אחרי אכילת ארוחה דשנה או מזון שומני.. אדם יכול להיזכר בהיסטוריה של התקפים דומים.

מנגנון הבעיה הוא התכווצות של כיס המרה בעת אכילת מזון שומני, על מנת להתרוקן ולספק מרה לעיכול המזון. כיס מרה באופן טבעי מפריש את המרה שנאגרת בתוכו בין הארוחות, ובמידה וקיימות אבנים בכיס, האבן עלולה להיתקע בצינור הדק של הכיס, ועל ידי כך לסתום את המעבר ולמנוע התרוקנות תקינה. עלית לחץ בתוך הכיס כנגד התגדות האבן התקועה במוצאו גורמת להתקף של כאב וכל התופעות הנלוות. 

במידה וההתקף נמשך, עלית הלחץ בתוך הכיס עשויה לגרום לדלקת כיס המרה על ידי נזק לרירית שלו (השכבה הפנימית של הכיס). במידה והחלה דלקת כיס המרה, הכאב יהפוך לכאב מתמיד, שנמשך יותר מ16-24 שעות, ואז מתווספים הסימנים של דלקת – חום, צמרמורת, חולשה, חוסר תאבון, דופק מהיר,  ועוד. ברוב המקרים הדלקת  מתחילה כ- "לא חיידקית", אך בהמשך הופכת לדלקת חיידקית, כלומר, מדובר בדלקת זיהומית.

ההסבר לכך הוא שבתחילת תהליך הדלקת הסיבה לכך היא נזק לרירית הכיס על ידי לחץ  שגורם לפגיעה בהספקת הדם ונוכחות גורמים טוקסיים במרה עצמה. בהמשך יש חדירת החיידקים לרירית. באנשים בריאים שאין להם אבנים בכיס נמצאים חיידקים בכיס בשיעור של כ30%, וזה לא מהווה כל בעיה, לא גורם לתופעות חולניות כל שהן. מתוך כלל אנשים בריאים שיש להם אבנים בכיס המרה שיעור של נוכחות  החיידקים בכיס המרה עולה כדי . . 40-50% . במידה ואדם סבל כבר מדלקת בכיס – עולה שיעור נוכחות החיידקים בכיס למספר גבוה יותר – סביב 60-70%.

האיבחון של דלקת במרירה בדרך כלל נעשה על ידי מכלול של תמונה קלינית (סיפור המחלה והתלונות, ובדיקת הגוף והבטן) ואמצעי הדמיה (בדיקות דימות).

בבדיקה גופנית בדרך כלל מזהים רגישות (כאב במישוש) בבדיקת הבטן בבטן ימנית עליונה. במידה ומדובר בעווית מרתי בלבד – הרגישות תהיה קלה וחולפת עם העלמות העווית, אך במידה והתחילה כבר דלקת – הרגישות תהיה משמעותית ומתמשכת., ויכולה להתפשט לכל הבטן.

 הבדיקה הסטנדרטית  והפשוטה היא על קול בטן או אולטרסאונד (ultrasound). רגישות בדיקת אולטרסאונד  גבוהה מאוד, מגיעה ל90-95%. הממצאים שתומכים בדלקת הכיס הם נוכחות אבנים או "חול" או  "בוץ" (sludge) בכיס, תפיחות הכיס, עיבוי דופנו, נוזל סביבו, ורגישות במישוש תחת לחיצת מטמר האולטרסאונד. אולטרסאונד היא גם בדיקת הבחירה לבדיקת דרכי מרה – (ראה מאמר נוסף סיבוכים של אבני מרה). בדיקות עזר שיכולות לעזור באיבחון הן צילום בטן, בדיקת סיטי בטן, או מיפוי כיס המרה.. לכל אחת מהבדיקות יש יתרונות וחסרונות.

בעת שאובחנו עווית מרתי או דלקת בכיס המרה  נדרש טיפול בהתאם (ראה כתבה הבאה)