מתנת החרדה - לנצח חרדה ולהרוויח בגדול 

חרדה מתארת מצב החורג מדאגה או מתח המותאמים לנסיבות הקיימות, ופוגע באיכות החיים. למרות ההרגשה הקיצונית של החרדה (ברמה נפשית ואף פיזית), לפעמים עד למימדים מפלצתיים, יש לה סיבה מוגדרת ומדוייקת. מקור החרדה הינו רגש מסוים שלא הסכמנו אליו ולכן לא קיבלנו אותו.

כולנו מכירים מצבים מהילדות (ולא רק) בהם הוצפנו ברגש ללא יכולת באמת להבין ולהכיל את הסיטואציה בצורתה המלאה. בהעדר כלים וידע להתמודד עם המציאות, גייסנו מנגנון הגנה כדי לשמר תחושת השליטה ולא להכנע לסערת רגשות וחוסר אונים. ישנן אסטרטגיות שונות ומגוונות כדי "לשלוט" על הרגש הלא רצוי - להתעלם ממנו, להסביר אותו בהגיון, לבטל אותו, לתקוף אותו, רק לא להתמודד איתו. פעמים רבות זה בהחלט מצליח. הרגש מודחק, "סגור הרמטית" ואנחנו ממשיכים בחיינו. זהו מהלך נכון ומתאים לאותו הרגע.

החיים ממשיכים, אנחנו צומחים, לומדים להשפיע ולשנות את המציאות. כאשר מופיעה סיטואציה דומה ועולה הרגש עימו לא התמודדנו - אנחנו כבר לא חסרי אונים מולו. יתרה מזאת, מאחר וגיבשנו כלים, ידע וניסיון להתמודד ולהשפיע על המציאות, הרגש הזה הינו חשוב, רלוונטי ומשמעותי לתהליך ההתפתחות. אך מכיוון שהפעלנו מנגנוני הגנה כדי להמנע מהמפגש איתו בפעם הקודמת (או בפעמים הקודמות) ואף תייגנו אותו כ"לא רצוי" - נוצר קונפליקט פנימי.

מצד אחד, אנחנו מפחדים להכנס לאותה הצפה רגשית החקוקה בזיכרונינו היטב. יש לנו סיבה מאוד טובה להתרחק מהרגש. מצד שני, יש לנו נסיון בהתמודדות ותחושת הישג. מנגנוני הגנה שיצרו שקט פנימי, הפכו ללא רלוונטיים ואין בכוחם לתת מענה מתאים. לרגש שהרחקנו ישנה חשיבות רבה להמשך צמיחה והתנהלות נכונה מול המציאות.

הקונפליקט הפנימי משפיע עלינו בצורה ניכרת. כל הימנעות מלפתור אותו, יוצרת חוסר בהירות פנימית ואנחנו מתחילים להטיל ספק ברגשות שלנו ולפקפק בעצמינו. כתוצאה מכך, גם תחומים נוספים בחיים נפגעים. אנחנו מפסיקים לסמוך על הרגשות שלנו גם בתחומים אשר אינם קשורים ישירות לאותה הסיטואציה והרגש ההתחלתי שלא קיבלנו. אופן החשיבה גם כן מתעוות וכך נולד חוסר אונים מול המציאות. מאחר וישנה הפרעה בחשיבה וחוסר עקביות בהגדרות הפנימיות, לא יודעים להבדיל בין מה נכון ומתאים לנו לבין מה שהגדרנו כ"לא רצוי" ואולי אף שקרי. ומכאן החרדה!

אז מה עושים...?

הכי חשוב, להבין כי כל ניסיון לשלוט בחרדה או לבטל אותה, בהכרח יוביל להחמרת המצב וכישלון חרוץ. אין מנוס – לוקחים נשימה עמוקה, מסתכלים ברגשות שלנו, מכירים בהם, מקבלים אותם ויוצאים למסע לפתור את הקונפליקט הפנימי. תופתעו לגלות שהתשובה תמיד שונה לגמרי ממה שחשבתם כשניסיתם להדחיק ולבטל את הרגשות.

בעת ההבנה של מה עומד מאחורי הרגש, מהי הסיבה האמתית, התמונה מתבהרת - החרדה נעלמת! חוזרת תחושת הביטחון ואיתה היכולת לסמוך על עצמינו ולהמשיך לנהל חיים מלאים.

נשאלת השאלה, מדוע בעידן שלנו, ש"מודעות גבוהה" ו"אהבה וקבלה עצמית" הפכו ללוגו – שיעור הפרעות חרדה ודכאון רק עולה?

ישנן שתי סיבות עיקריות:

1. הסיבה הראשונה והכי מדהימה בעיני - העידן שלנו מאפשר צמיחה והתפתחות מכל הבחינות, כפי שלא היו קיימים עד כה. האפשרויות הקיימות הן מגוונות ורבות, בנוכחות עידוד ופרגון לשאפתנות, הישגיות וביטוי עצמי. רבים צומחים, צוברים ידע ונסיון, ובשלים לפגוש את אותם הקונפליקטים הפנימיים.

2. הסיבה השנייה מתייחסת לקונפליקט עצמו. להכיר ברגשות לא רצויים זו משימה מאוד קשה ובעיקר מפחידה בפני עצמה. התמודדות זו תמיד "מאיימת" ליצור שינוי, המלווה כידוע באי וודאות וספקות. לאור זאת, עלולים להתערער הדימוי העצמי ותחושת הבטחון.

כאן נמצאת מתנת החרדה - אף על פי שהתהליך עצמו כרוך בהתמודדויות היוצרות שינויים רבים (בחשיבה, בהסתכלות על הסביבה, בתובנות חדשות), בהכרח חל שיפור באיכות החיים, בביטוי עצמי ובהתנהלות מול המציאות. הרי שמלכתחילה הסיבה למפגש עם הקונפליקט הפנימי נעוצה בהתגבשות דימוי עצמי גבוה יותר, המחייב שינוי במציאות. אותם אסטרטגיות ומנגנוני הגנה שגייסנו בעבר, לא משרתים את המטרה ויתר על כך, משבשים את תחושת הבטחון.

למעשה, חרדה מאותתת שצמחנו ואנחנו מוכנים לשינוי בלתי נמנע, שינוי לטובה. הרווחנו אותו...

בתהליך הטיפולי, אני משתמשת בשיטות רבות וידע נרחב שברשותי, כדי להדריך את האדם למציאת מקור החרדה ולפתרון הקונפליקט הפנימי. התהליך תמיד חושף עוצמות פנימיות ותובנות חדשות.