שיקום יחסים לאחר בגידה 

ביכולתה של בגידה לגרום לניפוץ כל מערכת יחסים ולהותיר אחריה תחושת כאב, כעס ואשמה. קשה להתגבר על בגידה. מאידך, במקרים רבים, בעזרת תמיכה ועזרה, ניתן לעבור משבר זוגיות זה ואף לצאת ממנו מחוזקים.

יחד עם זאת, ישנן מערכות יחסים שאינן יכולות להכיל ולשאת בגידה. לכן, פרידה מסתמנת כאפשרות היחידה עבור זוגות אלה. התקופה הראשונה לאחר גילוי הפרת האמון היא תקופה מוטרפת. בטרם עושים החלטות המבוססות על סערה רגשית, בטרם קבלת החלטה על פרידה, ישנן דרכים אשר עשויות לסייע להעלות את בני הזוג בדרך לשלב שיקום האמון והיחסים.

מאמרים רבים מתייחסים לסיבות ולקרקע עליה צומח רומן מחוץ לקשר. לעיתים מדובר בשיפוט גרוע, בגידה על מנת להימנע מעימותים, בגידה כדי להימנע מאינטימיות רגשית, תסמונת "הקן המתרוקן", בגידה כ"כרטיס יציאה" מהנישואין ועוד. לפעמים זו פשוט הזדמנות שנוצרה והאדם מרגיש שהוא ידע לתחם את הרומן מבלי לפגוע באחרים... אך מה שמוביל מהלך בגידה הוא בעיקר חיפוש אחר קשר רגשי – צורך שמישהו ישים לב אליך, יחמיא לך, יתפעל ממך, ימצא אותך מושך ואטרקטיבי וכדומה.

אין זה משנה מה הסיבה לבגידה, התוצאה הינה הרסנית, מערערת ומטלטלת כל מערכת יחסים. לבגידה השפעה קשה על הרגשות, המחשבות וההתנהגויות. היא מעוררת ספק ביחס למה שחשבו על בן הזוג, זאת בנוסף לפגיעה בתחושת יכולת השפוט שלהם את בן הזוג – היכן טעו ביחס לבן הזוג? מתווסף לכך חרדה, בכי, דכאון, חוסר ריכוז, איבוד תאבון/תאבון ייתר, חוסר שינה/עודף שינה וכדומה. מדובר ברגשות ראשוניים המציפים כאשר מתגלה לראשונה הבגידה. חשוב לזכור שמטבע הדברים, רגשות משתנים עם הזמן ועוברים התמרה מיטיבה או מחמירה.

עם חלוף ההלם הראשוני, מגיע זמן בו על בני הזוג לבחון מה תפקידו של כל אחד במניעת המשך הדרדרות היחסים. כגון:

• הפסקה מוחלטת ומיידית של הרומן. לא ניתן להשקיע בשיקום נישואין, כאשר נמצאים עם רגל אחת בחוץ.


• לאחר שבגידה נחשפת, תמיד יהיו עליות ומורדות בקשר הזוגי. אם רוצים להישאר יחד (בשלב ראשון), הדרך להתאוששות ממשבר בגידה היא דרך חתחתים שיש לעבור בה בעבודה על הקשר. אין קיצורי דרך.


• על בן הזוג שהפר את האימון, להיות מוכן לענות בגלוי על כל שאלה של בן הזוג הפגוע.


• בן הזוג שהיה לו רומן צריך להיות מוכן לתת דין וחשבון היכן הוא נמצא בכל זמן נתון, למרות תחושתו שזה לא הוגן, שמדובר בחודרנות בלתי נסבלת, תחושת נרדפות וכו'.


• חשוב להחזיר את הביטחון בקשר ולהבטיח (ללא התניות) לבן הזוג שלא יהיה יותר רומן מחוץ לנשואין.


• לאחר ההלם הראשוני, על בן הזוג שנבגד ונפגע לדבר על הצורך והזמן שהוא זקוק להתאוששות ותחילת שיקום רגשי. לעומתו, בן הזוג הפוגע מאוד רוצה להניח מאחוריו את הפרשה, להמשיך הלאה בחייהם, אך עליו לכבד את לוח הזמנים של בן הזוג הנפגע.


• לרוב, רומן מבטא בעיה בקשר הזוגי אשר לעיתים גורם לחיפוש פתרונות מבחוץ. על בן הזוג הפוגע לבדוק בתוך עצמו את סיבותיו הרגשיות לקרקע עליו צמח הרומן ומה צריך לשנות כדי למנוע בעתיד הישנות הדברים.


• חשוב לקחת אחריות משותפת על המשבר ועל בניית בסיס חדש למערכת היחסים. לבדוק מה הוא או היא יכולים לעשות כדי לבנות מחדש את הקשר, ממה להימנע כדי לא להעמיק את השבר ולהרוס לחלוטין את הקשר. ככל שקשה וכואב, גם על האדם הנפגע לשאול את עצמו מה היה חלקו בהתרחקות במישור הרגשי, הפיזי-מיני, חוסר הערכה, תסכול וכדומה. במקביל לחשוב מה ניתן לעשות כדי ליצור קרבה מחודשת?


• למצוא מטפל זוגי אשר יעניק לבני הזוג הרגשה שהוא ניטרלי ויכול לסייע להחזיר את מערכת היחסים למסלול ולא יעסוק בשאלה מי צודק מבין הצדדים. בשלב ראשון על המטפל לסייע לבן הזוג הנבגד להתמודד עם ההלם הראשוני ובמקביל לאפשר לבן הזוג הבוגד להתמודד עם ההאשמות, להכיל אותן ולאפשר בכך תחילת תהליך שיקום.

עם זאת, גם אם נעשו ניסיונות כנים לשיקום הקשר, עלול להיות שאחד מבני הזוג או שניהם יגבשו החלטה להיפרד. לעיתים בני זוג אינם מצליחים להתגבר על הכעס והפגיעה. הם אינם מצליחים להפסיק לריב, להאשים ומתקשים לראות את כאבו של האחר – אלה עלולים להיות סימנים לכך שקשה יהיה לשקם את מערכת היחסים. לעיתים אחד מבני הזוג, למרות הפגיעה רוצה להישאר במערכת הזוגית. אך בן הזוג האחר נמצא רגשית כבר מחוץ לה, למרות שמלכתחילה עשה ניסיונות כנים להישאר בתוכה ותרם את חלקו בניסיון להבניה מחדש. לא אחת קורה שלא ניתן להציל את הנישואין משום שבאופן לא מודע נעשתה החלטה פנימית, של אחד הצדדים, להיפרד.

אין דרך מהירה, ברורה וחד משמעית לאבחן מתי נישואין מסתיימים. אין קריטריונים אובייקטיביים-מדידים אשר יכולים להצביע באופן מובהק מתי אפשר להציל נישואין ומתי לא ניתן להצילם. אדם צריך להחליט עם מה הוא יכול לחיות ועם מה הוא איננו יכול לחיות יותר, זאת בנוסף כמה אנרגיה הוא מוכן להשקיע בעשיית "הדברים הנכונים".

זוגות רבים אינם יכולים להתגבר על השבר שיצרה בגידה. ישנם אחרים הפוחדים מפני פרידה, אינם עושים שינוי וממשכים להתנהל עם הכאב, הפגיעה והסבל. אבל ישנם זוגות אשר מסוגלים להתגבר על השבר והכאב ולצאת מחוזקים מהמשבר.

רובם המכריע של נישואין יכולים להשתקם אחרי בגידה. ככל שזה ישמע מוזר ופרדוקסלי – רומן מחוץ לנישואין יכול לעיתים להיות מנוע משמעותי לשינוי. בתהליך שינוי בני זוג עשויים לגלות מחדש אחד את השני, להתקרב ולבנות אינטימיות רגשית ופיזית גדולה יותר, "להתחדש" מתוך הבנה שדבר לא ברור מאליו ויש להשקיע בקשר.

בעבודה זוגית זו, על בני הזוג לוותר על האשליה שבן הזוג תמיד ישמור ויגן עליי, יקנה לי בטחון, יקבל אותי כפי שאני ובכל תנאי – כפי שהורים נוהגים או אמורים לנהוג כלפי ילדיהם. עבודה זו כרוכה בכאב, תחושת אובדן ועצב. אך התמודדות עם תחושות אלה יביאו לצמיחה אישית וזוגית. לכאורה, מדובר בתחושה של פשרה וויתור. אך יש לזכור שכל מערכת יחסים כוללת בתוכה פשרה וויתור, אחרת לא ניתן להתקיים בקשרים בינאישיים.

בשיא המשבר קשה לבני הזוג להאמין שחייהם יחזרו בעתיד למסלול "נורמאלי". מנסיון רב שנים, הדבר אפשרי בעיקר אצל זוגות עם כוחות, המתמסרים לתהליך. חשיבות מרכזית בשיקום הקשר ובבניית חווית צמיחה כרוכה בעבודה זוגית משותפת, הכוללת סבלנות וסובלנות כלפי הכאב של האחר, הקשיים והמחסורים. זאת בנוסף להבנה שגם הנפגע וגם הפוגע עוברים טלטלה רגשית על כל המשתמע מכך.

שיקום לאחר בגידה הינו תהליך כואב ומורכב. מחקרים מצביעים על כך שזוגות שחווה משבר כזה עשויים להפיק תועלת רבה מתמיכת חברים ובני משפחה וכן מטיפול פרטני או זוגי.