דוד בן גוריון כאיש רוח 

דוד בן גוריון נודע ובצדק כמנהיג מדיני ופוליטי בעל שיעור קומה. קולו המהדהד בחלל האוויר את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל הוא הזכרון הבסיסי שלנו כחברה ישראלית ריבונית. אך נדמה שמעמדו המכריע בגורל הלאומי שלנו האפיל על חלקים אחרים בנפשו של האיש. בן גוריון היה אדם מרתק שהעמיק חקר בעולמות הרוח והתרבות האנושית. הצד הזה באישיותו פחות מודגש ואני אנסה להציג כמה מהפנים הללו.

איך אומרים גרין בעברית?

בן גוריון נולד בשנת 1886 כ-"דוד יוסף גרין" לאימו שיינדל ואביו אביגדור גרין, בעיירה פלונסק שבפולין (אז בתחום האימפריה הרוסית). בילדותו למד ב"חדר" מסורתי, ואחר כך בחדר מתוקן שמאפיין בולט בו היה הלימוד בשפה העברית. בן גוריון מעיד על עצמו כי כבר בגיל 3 החל לדבר עברית. עוד בגיל 14 הקים יחד עם חברים את אגודת "עזרא" ששמה לעצמה מטרה להחיות את השפה העברית. היה זה צעד נועז באותה התקופה וחברי האגודה התחייבו לדבר עברית בינם לבין עצמם ופעלו ללימוד השפה בקרב צעירי העיירה. הפעילות הציבורית הראשונה של בן גוריון היתה קשורה איפוא לשפה העברית ולהחייאתה. גם בהמשך חייו ניכרה דבקותו בשפה העברית כשהוא נמנע ממטבעות לשון אופנתיים ונמנע גם מכל גילוי חיבה ללשון היידיש. את שם משפחתו הלועזי שינה עם כתיבת מאמרו הראשון בבטאון מפלגת "פועלי ציון" כשהוא חותם בשמו החדש "בן גוריון" כאות הזדהות עם מנהיג היהודים בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.

חקר התנ"ך

בן גוריון היה מעריץ נלהב של התנ"ך. העליה שלו לארץ בשנת 1920 העמיקה בקירבו את הזיקה לתנ"ך בו הוא מצא בסיס הסטורי, משפטי ומוסרי של חזרת עם ישראל לארצו ובסיס למוסר הכלל עולמי. התנ"ך נחשב אצלו לספר התחייה כשאלפי שנות גולה האפילו על נופיו הגיאוגרפיים ועל האקטואליות שבו המתאימה לעם עצמאי בארצו. מלחמת העצמאות התקשרה בתודעתו לתיאור המקראי של כיבוש הארץ, ומספרים שראה בעצמו את בן דמותו של יהושע בן נון.

בפני ועדת פיל ב-1936 טען בן גוריון: "זכותנו ביחס לארץ-ישראל נובעת לא מהמנדט והצהרת-בלפור. ... התנ"ך הוא המנדט שלנו, התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא-הוא המנדט שלנו".

בן-גוריון ראה בתנ"ך את היצירה החשובה ביותר לא רק לעם היהודי אלא לכלל האנושות בהענקתו ערכי אחווה אנושית, צדק ומשפט ושלום, שהם תמצית תורת הנביאים ומוסר היהדות. על עצמו העיד בן-גוריון כי הוא קורא את התנ"ך "מתוך אהבה רבה והערצה עמוקה" אך הוא לא הסתפק בכך אלא כתב מאמרים בנושאים מקראיים, השתתף באופן קבוע בכנסים של החברה לחקר המקרא בישראל, וקיים בביתו את חוג התנ"ך בהשתתפותם של אנשי רוח וחוקרי מקרא. בהשראתו נוסד חידון התנ"ך לנוער יהודי מכל העולם המתקיים מדי שנה ביום העצמאות.

תרבות אנושית מגוונת

בשנת 1953 עבר דוד בן גוריון עם רעייתו פולה לקיבוץ שדה בוקר. היה זה צעד דרמטי שביטא בדוגמה אישית את אידאל יישוב הנגב והפרחתו. במרוצת השנים הורחב הצריף כדי להתאימו לתנאי העבודה של בן-גוריון ולצרכי האירוח של הזוג. כיום, לפי צוואתו, משמש הצריף מוזיאון המאפשר הצצה לחייו האישיים של בן גוריון. בחדר העבודה שלו נמצאת ספריה ענקית ובה 5000 ספרים מתחומי עניין רבים: יהדות ותנ"ך, פילוסופיה, היסטוריה וגיאוגרפיה, צבא וביטחון. בחדר זה כתב את ספריו ומאמריו הרבים שליוו את פעילותו המדינית. על חיבוריו הרבים זכה אף פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל.

את הבית הצנוע והמינימליסטי מעטרים חפצים ששיקפו את הלכי רוחו של האיש. לצד סמל המדינה ומגילת העצמאות נמצא את דמות משה רבנו שהוציא את ישראל ממצרים , את אברהם לינקולן, הנשיא האמריקני משחרר העבדים; מהטמה גנדי, שהנהיג את הודו לשחרור לאומי והטיף לאי אלימות; אפלטון, הפילוסוף היווני ;ברל כצנלסון, ידיד נפש ושותפו בהנהגת תנועת העבודה בארץ-ישראל. כל אלה מבטאים את השקפת עולמו הממזגת ערכים לאומיים וכלל אנושיים.

תמונתו התלויה של מהטמה גנדי ההודי לצד סמלים יהודיים אינה מפתיעה. סקרנותו העמוקה הביאה אותו למפגשים עם אישים מעולמות רוח שהיו זרים לו. כך בשנת 1955 ביקר ראש ממשלת בורמה או נו שפגש בצריף את בן גוריון. שיחתם נסבה בעיקר סביב נושאי דת ובודהיזם.  בשנת 1961 קיים ראש הממשלה דוד בן-גוריון ביקור גומלין בבורמה, שכלל שהייה בת מספר ימים במנזר בודהיסטי. התמונה המפורסמת של בן גוריון כמי שמתרגל עמידה על הראש , אף היא נראית כלקוחה מעולם היוגה. בספרו "באמונתו יחיה" (1998) כותב יצחק נבון, מזכירו האישי, שבכל בוקר נהג בן-גוריון לעשות התעמלות בוקר שנמשכה כמה דקות, ובסיומה היה עומד על ראשו. בכך, טען, מוגברת זרימת החמצן לגוף ובעיקר למוח. בן-גוריון הושפע רבות מהפילוסופיה ההודית, לאחר ששמע הרצאה מאת פרופסור הודי בשם בסו. בבסיס הפילוסופיה של היוגה, כתב לבתו רננה, עומדת המחשבה שבאמצעות היוגה האדם לומד לשלוט טוב יותר בגופו - באיבריו הפנימיים והחיצוניים ובדרך זו גם ברוחו. אל היוגה הגיע בן-גוריון עקב הטיפולים שעבר אצל משה פלדנקרייז. הוא סבל מבעיות בגבו, ולהקלת הכאבים הוא נהג לקבל טיפולים אצל פלדנקרייז הישראלי באותה שיטה הקרויה על שמו.

הדת היהודית והחרדים

גם כלפי היהדות הדתית והעולם החרדי גילה בן גוריון עניין. מחד, היה הוא רחוק מהדת והצהיר על אמונתו באלוהים אוניברסלי נוסח שפינוזה. הוא מתח ביקורת נוקבת על העולם החרדי שנדמה לו כמשמר דפוסים גלותיים שאין להם מקום עם תחיית האומה. אך מאידך הוא ביקש להבין לעומק את הצד השני וניסה לגשר על הפערים שבין הזרמים.

בשנות ה-50 עלתה בחריפותה שאלת "מיהו יהודי" כשבן גוריון טען בתוקף שההזדהות הלאומית והמגורים במדינה הם שהופכים אדם ליהודי. משבר פוליטי אילץ את בן-גוריון לפנות לחמישים מ"חכמי ישראל" בעת ההיא. התשובות שקיבל בן גוריון הזדהו ברובן עם ההגדרה ההלכתית המקובלת אך מעידות על הפתיחות והסקרנות שאפיינו את בן גוריון. בשנת 1952 ביקר בן גוריון בבני ברק לפגישה אישית עם אחד ממנהיגי העולם החרדי , "החזון איש". מפגש זה הצמיח את המיתוס המפורסם בדבר העגלה הריקה (החילונית) מול העגלה המלאה (הדתית) שבן גוריון עצמו כמובן דחה בתוקף. ונדמה שאילו רק הכירו בני העולם החרדי את עולמו הפנימי של בן גוריון היו מבינים כי היה הוא עשיר ומלא כרימון.

בשנת 1973 עלה בן גוריון למרומים כשהוא מותיר אחריו חלל גדול. לא מדובר רק באבידה של מנהיג מדיני ראשון במעלה אלא של אדם מרתק שידע לחבר בין עולמות רוחניים ובין שמיים וארץ. אדם שהיה גם איש רוח ותרבות וגם איש ביצוע ומעש. הלוואי ונזכה לפוליטיקאים מהסוג הזה.