אימון אישי - חמלה - מציאת האיזון בין נתינה לביטול עצמי . 

ביטול עצמי.

כל חיי הקשבתי וייעצתי לאחרים. עסקתי בחייהם במקום בחיי.
בלתת עצות לאחרים ניצחתי. בלהתבונן בחיי כשלתי.

כמובן שנתינה ללא קבלה גובה מחיר ולכן, עם השנים מצאתי את עצמי מרוקנת ! מצאתי את עצמי בבור חשוך ועמוק שלא ידעתי איך ואם אצא ממנו.

הדרך בה בחרתי כדי למצוא שוב את האור היא אימון אישי .
תחילה כמתאמנת ולאחר מכן כמאמנת.

כבר בתחילת הקורס עלה בי חשש. שאלתי את עצמי בקול רם :

אם ללא הכלים המקצועיים הייתי כול כולי עבור האחר מה יהיה מעתה ואילך כארכוש כלים מקצועיים ואהפוך את הנתינה שלי למקצוע ?
היכן אמצע את עצמי ומה יהיה על קיומי - שאלתי את עצמי כיצד ניתן למצוא את האיזון בין חמלה לביטול עצמי .

התחלתי להתבונן .

יכולתי לראות שעוד כילדה הנתינה שלי או יותר נכון הריצוי שלי ,נבע ממקום של רצון לאהבה.
יכולתי לראות שהיה שם ביטול עצמי. לא ידעתי לסרב גם אם זה שם אותי במקום מאוד לא נוח עם עצמי .
נתתי עצות לכולם על מנת שיאהבו אותי ובהוויה שלי ,הם הרבה יותר חשובים ממני.
מצאתי את עצמי מתעסקת בבעיות של אחרים , על מנת להרוויח את אהבתם, הערכתם ותשומת הלב שלהם .
את ענייני, קברתי איפשהו עמוק עמוק.

כשהתחלתי את דרכי כ מאמנת אישית שאלתי את עצמי, איך כמאמנת ועל אחת כמה וכמה כאדם , אני לא חוזרת לאותו מעגל של נתינה מתוך ביטול עצמי - כיצד אוכל למצוא את האיזון הזה בין חמלה לביטול עצמי או בין עמדה לעצמי לביטול עצמי?

נחתתי לסוגיה לא פשוטה ואני מקווה שאצליח להעביר כאן את התובנה וההבנה החשובה הזו.

כל אחד ואחת מאיתנו גדל עם מציאות שונה שבעקבותיה נוצרות מסקנות/אמונות .

לדוגמא :

ילד שגדל בבית ביקורתי כלפיו וחווה מקרה בו אחד מאחיו קיבל יחס מועדף (הכול בעיני המתבונן) ייתכן ויפתח אמונה
שהוא לא מספיק טוב או שלא מגיע לו .

מפה ואילך אנחנו מתנהלים מתוך המסקנות/האמונות האלה ולכן גם התכונות הטובות שלנו מעכבות אותנו .
הן ניזונות מאותה אמונה ולא מהערך שמחובר אליה .

רבים מאיתנו לא מודעים להגדרת המילה חמלה ולכן אנו נוטים לשייך אותה לרחמים ורצון ליטול אחריות על האחר כשבעצם חמלה היא רגש. רגש אהדה ורצון לעזור לזולת בצרתו.
לעומת סליחה -מחילה, כפרה, ויתור על עונש לחוטא.
ורחמים - רגש השתתפות בצער הזולת או בסבלו .

לרוב כשאנו מבלבלים בין חמלה לרחמים אנו נוטים ליפול לתוך סבלו של האחר ולבטל את קיומנו.
לעומת זאת אם נבין כי חמלה היא אהדה לא ניפול ואם נוכל לעזור נעזור אבל לא נבטל את עצמנו בשל צרת האחר.

מציאת האיזון בין חמלה לביטול עצמי :

מודעות עצמית. תחילה , הבנתי מהיכן אני מתנהלת .
הבנתי שבחרתי והייתי עלה נידף ברוח, חסרת עוצמה חסרת ביטחון עצמי עם דימוי עצמי נמוך.

כל עוד התנהלתי מתוך חוסר מודעות עצמית, מהמקום בו האמונה/מסקנה הייתה שאם אני לא אהיה בסדר עם כולם ולא ימשיך לרצות את כולם לא יאהבו אותי, האמונה ניהלה אותי ואת חיי ועיכבה אותי.
על מנת להתחבר לעצמי, להגיון ולערכים שלי ולהבין מתי אני מוכנה למחול, מתי אני סולחת ומתי אני קורבן.
התבוננתי ,הכרתי את המצוי, הכרתי הרצוי והכי חשוב, מה אני רוצה באמת .
הכרתי חלק מהאמונות שמנהלות אותי.
הכרתי את אחד השיעורים הראשיים שלי בחיים.
הכרתי את שואבי האנרגיה הגדולים
בחנתי אילו מחשבות יוצרות בחיים שלי תוצאה כזאת או אחרת .
בחירת ייעוד -הבנתי את המניעים העיקרים בחיי .

וכעת אני בונה תוכנית ממחשבה חדשה לתוצאה חדשה . המשחק החדש של חיי .

לכל אחד מאיתנו יש את השביל שבו הוא מרגיש מאוד עוצמתי ומשם גם נובעת הצמיחה שלנו .
אבל כיצד ניתן למצוא את השביל הנכון לנו -

לכל תכונה שקיימת בתוכנו יש צד מעכב וצד מקדם.
לדוגמא :
נתינה- כל עוד הנתינה שלנו ניתנת מתוך קבלה, היא תכונה מקדמת.
כל עוד הנתינה מגיעה ממקום של פחד, ריצוי, ביטול עצמי, היא תכונה מעכבת.
ולכן על מנת להתנהל מתוך חמלה עלינו להתבונן קודם כל דרך המראה שלנו.
למצוא מדוע אנו מבטלים את עצמנו לעומת האחר במקום לחמול.

לאחר שהתבוננתי בסיטואציות בחיים שלי בצורה בהירה הבהרתי לעצמי כיצד ניתן היה להתנהג בחמלה
במקום להיהפך לקורבן והתחלתי לשחק משחק חדש עם כלים חדשים.

על מנת להפיק מקסימום תוצאות היה עלי ליצור מודעות עצמית.

הרבה יותר קל ליישם משהו שעכשיו מאוד ברור ומוחשי שנוצר מתוך המודעות שלי לעצמי ושאינו נוגד את איכויות הנשמה שלי
או את ההיגיון שלי .
משהו שאני יכולה לחיות איתו בעוצמה.
כל מה שחיפשתי ורציתי זה שיאהבו אותי בזכות מי שאני והצלחתי .המטרה הושגה !
ניתן לראות שמה שבעבר קיבע ועיכב, ניתן לשינוי ואפילו מקדם והמסקנה היא, שכשיש בידנו את הכלים הנכונים ומודעות עצמית,
העתיד הוא שדה האפשרויות הבלתי מוגבלות.

מירה תשובה.
מאמנת אישית בכירה.
מאמרים נוספים ניתן לקרוא באתר הבית
http://www.imun-mira.co.il/