קול בגידה - לטובה 

קול בגידה לטובה.

רוצה להעיז ולומר שבגידה בעיני היא, אחד האסונות הפחות גרועים שיכולים לקרות לזוג, ושמוות איטי של הזוגיות גרוע יותר. מניחה שמשפט כזה יכול להרגיז חלק מהקוראים. אם כן, אנא, חכו רגע, תנשמו עמוק והמשיכו לקרוא.

אני לא מצדיקה את הבגידה. היא כואבת כחרב שננעצת בין הצלעות. כשוק חשמלי. היא מרגישה כחנק מיידי. מניחה שכך מרגישה הצפרדע ששופכים אותה לבור של מים לוהטים. מוות מיידי. אני מכירה רגשות מהסוג הזה. אלא שאחרי הגילוי הדרמטי, ברגעים של מעט שפיות, יש מי שיצליח לשים לב, שהבגידה הזו לא  נפלה משמים לתוך הזוגיות שלו . שהזוגיות שלו היא כבר לא קשר של -זבת חלב ודבש-. מלבד במקרים חריגים, רוב הבגידות קורות  כשהקשר נמצא בתהליך של מיתה איטית מזה זמן רב.  כשאנחנו מתבשלים בתוכו למוות, לאט לאט,  ופשוט לא מרגישים את זה מגיע ולא עושים מאומה עבור הזוגיות הפושרת שרק מתדרדרת לנו מתחת לאף. וכשזה קורה אני שואלת: מה חשבנו לעצמינו? שזה יעבור לבד? שאפשר להתנהל כך לעד ושאף אחד מאיתנו לא ישבור את הכלים?

לכן אני אומרת שהמכה החדה הזו של הבגידה, בסופו של דבר, יכולה להתברר כמשהו חיובי שיוביל אותנו לפתרון כלשהו, מהסיבה הפשוטה שלכאב כזה אי אפשר להתרגל ומצד שני, אי אפשר להתעלם ממנו ולהמשיך הלאה לעד כאילו הכל בסדר, כי כשיש בגידה בין שניים, שום דבר כבר לא בסדר. הבגידה הזו היא אמירה חזקה בתוך הקשר. זהו קול שמתריע בפני סכנה גדולה ומתמשכת יותר. בפני מחלה סופנית של הזוגיות שכאשר מודים בה כבר מאוחר מדי. הבגידה, ברוב המקרים, משמיעה את קולה דווקא לטובת הזוגיות. אם נרצה.

הבגידה מחזירה אותנו לחיים כפי שהשוק החשמלי מחזיר חיים לחולה לב.  מאירה את המצב הכבוי שבין השניים, את האיזור האפור, את החוסרים שנהיו בקשר, את הרגשות הלא נעימים שקיימים זה מזמן, את כל מה שכבר נהיה רע והדחקנו  ומכריחה אותנו להתבונן פנימה ולהאיץ את החיפוש לפתרון הולם. אחד מהשניים. או שיהיה פתרון לטובה, דהיינו,  לשיקום הזוגיות,  או שהפתרון יהיה פירוק הקשר.

  כדי להבין את הבגידה נזכר לרגע בתחילת הקשר. כשאנחנו מתאהבים. מה קורה לנו? זוכרים את הרגעים הנפלאים האלה? אנחנו אוהבים, מדברים, מתלחששים באינטימיות, מחייכים זה לזה, מבקשים, נותנים, לוקחים, נוגעים הרבה, עושים סקס, עושים הכל כדי למצוא חן, מרגישים יחד, מתכננים, צוחקים, משתפכים. משתפים זה את זה, יש כבוד, יש הערכה, העצמה, סובלנות, עידוד ואמון ואם שכחתי משהו, אתם מוזמנים להוסיף.

וכשאנחנו בוגדים? אם נבדוק מה נשאר בעת הבגידה מהרשימה הקודמת, נגלה שברוב המקרים, מכל הטוב הזה שהיה ביננו בעבר, נשאר מעט מאד, כשנשאר. וזו הסיבה בגללה אנשים בוגדים בבני זוגם. איננו יודעים יותר איך למלא את החוסרים בתוך המסגרת שלנו או , איך להחזיר את הזבת חלב וגם את הדבש לתוך חיינו, מחדש. ואז זה קורה. נפגשים עם מישהו, אפילו במקרה, המשדרים והקולטנים שלנו נכנסים לפעולה והופס...בגדנו בבית. בכל מה שיקר לנו. בגלל שלא ידענו להתמודד נכון.

מחקרים אומרים שבשנה השלישית לנישואין, מתחילים להרגיש את החוסרים שנהיו, את סימני המצוקה בקשר.

תשאלו איך קורה שאנחנו מאבדים כל כך הרבה אחרי זמן כה קצר? מהו הדבר שנעלם ראשון? לא אתעכב על אלפי תרחישים מעצבנים שקורים בזוגיות. הם רבים והם די קטנים (לעומת הבגידה). כל תרחיש כזה, כשלעצמו, הוא פרט קטן ובדרך כלל איננו מזכים אותו בתשומת לב מיוחדת. לזה קוראים - נרדמנו בשמירה. עם הזמן, אנחנו אוספים תרחישים כואבים, מרגיזים, מאכזבים, בלתי מטופלים שהופכים למשקעים שמכבידים עלינו יותר ויותר עד אשר דוחקים הצידה את הטוב הזוגי שלנו.

הדבר שנעלם ראשון בזוגיות ואשר מאפשר הדרדרות כזו הוא השיח האינטימי והפתוח ביננו. אלה מאיתנו שמסוגלים להכניס לתוכו את השינויים שקורים, לבחון אותם, להתייחס אליהם, יעברו את השינויים בשלום ויצליחו לשמר משהו מהטוב הזוגי. אלה שאינם מסוגלים לדבר ביחד על מה שעובר עליהם בזוגיות, יתמודדו במוקדם או במאוחר עם הבגידה שתעשה עבורם את העבודה, לקראת שינוי כלשהו. כי תמיד יקרה משהו חריג בתוך זוגיות שחווה מוות איטי. הבגידה היא הנפוצה שבתרחישים. הבוגדים יתרצו את הבגידה בכך שהם מקבלים בחוץ את מה שכבר אין בבית. הם יאמרו שהם צריכים זאת, רוצים ומגיע להם (כי חיים רק  פעם אחת).

הנבגדים לעומת זאת יהפכו לקורבנות של המצב. לצד הנפגע, המאשים, המתקשה לסלוח ולהגיב נכון,  הצודק האבסולוטי שבדרך כלל קשה להתמודד איתו.

הפתרון שלי:

מיליונים של מטבעות מכל סוג נשפכים על טיפולי זוגיות של אחרי בגידה. שנים רבות של עבודה על החזרת האמון. לי נראה שזו עבודה קשה ומיותרת. את האמון לא מחזירים כל כך מהר. להאמין בבן הזוג זהו תהליך שקורה או שלא קורה. במקום לעבוד על החזרת האמון, אני ממליצה לעבוד על החזרת הטוב שהיה בהתחלה...כשהיה לנו נפלא כל כך ביחד, כשרעיון הבגידה, היה בגדר שמועה שעברה על מישהו שבגד במישהי ואנחנו חשבנו לעצמינו שלנו זה לא יקרה. וכשעובדים על החזרת הטוב, מתמקדים זה בזה, לומדים להסתכל באמת זה על זו, לומדים להיות ולהנות מחדש מהביחד, עושים זאת צעד צעד ובחכמה. אם רוצים. תחילה באופן מלאכותי אם צריך. במקרים רבים אנחנו מגלים מחדש את עצמינו בתוך הזוגיות שלנו.

אחד הצעדים הראשונים שיש להתמקד בהם הוא החזרת התקשורת לתוך המרחב הזוגי.  מתחילים לדבר...על הכל כמו פעם. לומדים כלים חדשים לתקשורת ברורה פתוחה וטובה. כזו שתוציא החוצה גם את הכוונות הטובות וגם את התסכולים וללא חשש.  כן, צריך ללמוד לדבר מחדש בשלב הקריטי הזה. והפעם, כשהשיחה הטובה תהיה מודעת, רוב הסיכויים שהיא תשאר טובה לאורך זמן וכשיהיה לה מקום במרחב הזוגי, זה אומר שיש מרחב זוגי. מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה :)

 עובדים ומתרכזים במה שאפשר. לא פשוט, לא אוטומטי. עבודה ששכר גדול בצידה.  תקשורת זוגית אפשר ללמוד, להסביר, לתרגל, להטמיע ולבסוף אף להנות ממנה. אמון אי אפשר ללמד או ללמוד.  תקשורת היא תמיד הסיבה למשהו שיש או למשהו שאין ואילו יחסי אמון הם התוצאה של אותו המשהו. על הסיבות אפשר לעבוד. על התוצאות אי אפשר.  אז עובדים עם מה שאפשר לעבוד.

המאמר מכוון לשני המינים כמובן.

לחיי התקשורת המקרבת שלכם :)