לידות מאוחרות 

"לידות מאוחרות"

ילדתי יצירות/מיזמים/פרויקטים/מופעים

במערכה השלישית של חיי!!!

אז בלי קשר לילדיי בשר ודם יהלי ורנן שאותם ילדתי לידות רגילות (יחסית) בפער של חמש שנים בין אחת לשני, הצלחתי בשנתיים ללדת שלושה מיזמים מתוך נשמתי/רגשותיי/ ומה שאלוהים ברך/חנן אותי ויש שקוראים לזה כשרון או ה"יכולת ל"...

הילדה הראשונה שההריון שלה ארך שנתיים מגיל 60 עד 62 יצאה לאוויר העולם ביום הולדתי 62 עם קבלת כרטיס וותיק קוראים לה :

"טיפול 10,000"- טיפול 10,000 היא הצגה / מופעה קומית שביתי יהלי חנדרוס דגמי (שחקנית בוגרת בי"ס  למשחק בית צבי), הסכימה לחבור אלי וכתבנו אותה בשיתוף פעולה, יהלי ביימה אותנו (ואיך היא אומרת???- אני ביימתי והיא (כלומר אני) עושה מה שהיא רוצה!!!)

המופעה עוסקת בחיי, שזורה במונולוגים אותנטיים מתוך היום יום שלי, הנשיות שלי,העכשוויות שלי, מערכות היחסים שלי, ובעיקר מאפשרת להתבונן עמוק על החיפוש העצמי האינסופי שלי ושל העולם המודרני בו אני חיה.

יהלי לעומת זאת הסכימה לחבור למופעה בתנאי שהיא מביאה את הצד הפרודי של אשה בגילי שמחפשת את עצמה ותוך כדי החלפת שבע דמויות שרובן מטפלות בי ... היא מביאה את האמירה החברתית בעיקר.

 המופעה עשויה קומית, ומשאירה מקום לחשוב  לכל הכיוונים עמק/רוחב/אורך .אנחנו רצות איתה כשנתיים בכל הארץ ומדי חודש מופיעות בתאטרון הסמטה אשר ביפו.

הילדה השניה: היא ה"הרצגת" שלי אני כבר לא אוכלת את כל הצ'ק!!!

ההריון שלה ארך כשבעה חודשים (יחסית לידה מוקדמת) זו הרצאה שלי ומצגת שנולדה בעקבות פרישה מעבודתי כמנחה במשך 20 שנה, בהן הנחתי קבוצות רבות בנושא שינוי הרגלי אכילה ושינוי סגנון חיים.

לאחר הפרישה הרגשתי שאת ההנחיה מיציתי, ולעומת זאת נשארתי  עם ידע רב ודרך הסיפור האישי שלי אני נוגעת ב"מאחורי הקלעים"  של עולם ההרזיה/ההשמנה ומה שביניהם עושה זאת בגובה העיניים ובקלילות.

 מאחוריי מס' רב של הופעות שקיימתי.

הילדה השלישית שלי יצאה לאוויר העולם ב.10.10.15 חמישה ימים אחרי יום הולדתי 64 (רק כי רצינו את מוצ"ש) נקראת:

"מדברות לרוחב" –קומדיית מצבים .

חברה אלי חברתי מזה 20 שנה רינה לזר, ושתינו כותבות, מביימות ומפיקות את קומדיית המצבים שמורכבת מסיפורים/שירים/ ובדיקת מערכת היחסים שלנו לאחר 20 שנה והרשנו לעצמנו להביא לבמה את מה שלא ניתן לדבר אותו בחיי היומיום.

למה רק עכשיו ???

היום בהליכת הבוקר הרגשתי שבא לי לכתוב את כל אלה, וחשבתי בעצם מה קרה לי??? איך פתאם זה התחיל דווקא עכשיו במערכה השלישית שלי חיי??? למה "בזבזתי" כל כך הרבה שנים ועשיתי דברים אחרים, מה עצר אותי בעבר?? או מה פתח אותי עכשיו??

אני חושבת שהחלטתי מס' דברים:

א. שאני בוחרת לא לפחד.(לפחד זה מותרות עבורי...)

ב. שהיצירה חשובה לי יותר מכל דבר אחר בחיי העכשוויים!!!

ג. שנפתחה הזדמנות עבורי ואני זכאית לקבלה בשתי ידיים.

באהבה אירית