תור הזהב, פוליטיקה 

לחברי מייסדי "תור הזהב" הפוליטי

אני (נעזוב רשמיות כמו "כותב שורות אלו" ו/או "עבדכם הנאמן") כותב לכם מדם ליבי, דם מדינת ישראל, מתוך לבבות של מאות אלפים הנושאים עיניהם ומעייניהם לתקווה שכל פעם פורצת כאילו מהר געש ונסגרת בתהום מלאה נחשים.

את הדברים אליכם אכתוב כאילו התרברבות על קורות חיי, אבל המסר היוצא מהדברים יהיה: צריך לדעת לעשות מהפכה – ועם כל האש בליבותיכם כמו אצל אחרים קודם לכן, צריך עוד... ואותו תצליחו לינוק בעזרת הרבה חוכמה והסטת אגו אישי הצידה.

אקדים ואומר שמסלול חיי (המדינה "קטנה" עליי בחצי שנה) היה לא רק תוסס וצלח לחימה למען הצדק שכולנו מחפשים – אלא עבר בתוך כל מקום פוליטי/ציבורי/חברתי בזמן אמת, בשטח, ובתקשורת. קשה יהיה למצוא אדם "אומלל" כמוני שמאוכזב ממה שקורה במדינה, אחרי שהיה בכל הנקודות הרגישות וראה שהדרכים הולכות לאבדון בלבד.

אתחיל דווקא במומחיות "צדדית" שלי – תחבורה. הייתי מרצה לנהיגה נכונה מטעם משרד התחבורה במשך כמעט 40 שנה. התרעתי על כל מחדלי משרד התחבורה, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, המשטרה ובתי המשפט – והתוצאות נמרחות בדם על פני הכבישים עשרות שנים ללא שינוי. אבל לא עשיתי זאת מאחורי מקלדת ו/או במה בלבד. הייתי בכל פורום אפשרי כמו המועצה הלאומית למניעת תאונות, סייר משטרה בעת היותי סטודנט, נהג רכב 4 ו-2 (כעת אוטובוס) ועד עתירות רבות לבג"צ שלא שינו דבר וחצי דבר בשחיתות בתחום.

לפוליטיקה ניסיתי להכנס כבר לפני עשרות שנים, אבל מעולם לא הסכמתי לתנאי הסף להיות מושחת ולכן פרשתי מכל התארגנות. נדמה לכם שלא ניסיתי להזיז את המושחתים לפיד, כחלון (ורבים לפניהם) מצורת התנהלותם הקלוקלת? ניסיתי... ומהר מאוד הבנתי שאני מתעסק עם מפיה. זה לא רק שהם סתומים, אלא שמאחוריהם סוללות "יועצים" צמאי כסף בלבד.

מחאות? אוההההההההה... אין מחאה אחת שלא השתתפתי. אין כנס פעילים אחד שלא הגעתי. כולם מתחילים עם פרסום (לכם היה זה ערוץ 10 שיישר לו כח) ומיד לאחר מכן עולה מהר מאוד השתן לראש, וכל מה שנדרש לעשות לא נעשה כי הסקרים מנבאים כבר 5-10 מנדטים. אז למה להתאמץ לכיוון העיקר? למה לחשוב על יום המחר שנצטרך לתת תשובות על הזוועה שהפוליטיקאים זרעו במשך דורות?

האם ניסיתי להרשים אתכם?

ממש לא.

האם ביקשתי מקום ברשימתכם?

ממש לא.

האם אני חרד לעתידה של מדינת ישראל?

ממש לא...

היי, מה זא'ת אומרת?

ז"א שישראל תישאר לנצח כי בתוכה עם מטומטם אבל איכפתי. בעת מלחמה כולם ביחד עד המוות, הבעייה היא שבשעת "שלום" גם כולם... אחד נגד השני... וגם עד המוות.

את זה ניתן לשנות עם שכל ישר והלוואי שאיתי או בלעדיי תצליחו.