הקשר ההונגרי – חוויות מטיול שורשים
לסבי קראו פינחס (פיליפ) וייזר שהיה החזן הראשי של Nyíregyháza בהונגריה. Nyíregyháza היא עיר בצפון מזרח הונגריה ובירת המחוז של Szabolcs-Szatmár-Bereg. פינחס היה חזן מפורסם ששיריו הוקלטו כבר בשנת 1908. במשפחה הייתה שמועה שהשושלת של פינחס מתוארכת אחורה עד לשליט הגבוה של הכוזרים, שהתגייר סביב 740 לספירה.
נולדתי ב-1947, משפחתי ניסתה להימלט מהונגריה ב-1949, אולם נתפסנו על גבול הונגריה אוסטריה והכניסו אותנו לכלא, כך ביליתי בגיל שנתיים בכלא ההונגרי.
הכלא היה ב- Szombathely. Szombathely היא עיר ליד הגבול האוסטרי. "Szombat" פירושו "שבת" ו-"היי," פירושו "מקום". זוהי העיר העתיקה ביותר בהונגריה, שראשיתה מימי הביניים. בכלא זה נכלאה ועונתה חנה סנש. היא הורשעה בבגידה וב-7 בנובמבר 1944 הוצאה להורג על ידי כיתת יורים כשהיא רק בת 23.
רק ב-1956 יכולנו לעזוב לישראל, ומאז לא ביקרתי בהונגריה. לפני כמה זמן החלטתי לעשות טיול שורשים עם המשפחה.
הטיול היה מלא באירועים רבים ומרגשים, על חלק אספר כאן. זה התחיל ברחובDohany-, מקום בית הכנסת הגדול בבודפשט, שבו אבי ואני התפללנו.
כאשר שאלתי את גבאי בית הכנסת הזקן האם שמע על משפחת וייזר, הוא נכנס לחדרו וחזר עם CD של מוסיקה לחזנות מהונגריה מהשנים 1906-1929 שבו מופיעים שני שירים של סבי. ("אל מלא רחמים" ו- "בראש השנה", כאשר ברקע סבתי מלווה). התרגשתי עד דמעות, הגבאי סיפר כי התקליטור יצא בזכות ג'ורג' סורוס שהחליט לשמר שירים של חזנים מפורסמים מהתקופה.
הביקור בבית הכנסת ב- Nyíregyháza היה די מרגש ומכאיב, במיוחד כשגיליתי מהרב המקומי שרוב תשמישי הקדושה של בית הכנסת חסרים. כששאלתי אותו איך זה קרה? והיכן הפריטים? הרב הצעיר לקח אותי לנפח הסמוך. אצלו נדהמתי לראות אוסף גדול של פריטי יודאיקה על המדפים. כשהצעתי לו לרכוש חלק מהם, הנפח ביקש מחירים בלתי סבירים, גבוהים ממחירי סותביס בלונדון. שאלתי אותו בהונגרית איך הוא צבר אוסף כזה מרשים, התשובה הייתה, "קניתי אותם בתקופת המלחמה מהרב כדי שיהיה לו כסף לקנות אוכל ..." (כמובן, לא האמנתי למילה...)
באחד הכפרים הסמוכים עצרנו להתרענן וביציאה מהכפר ראיתי חנות עתיקות. כשנכנסנו לא ראיתי כלום שעניין אותי ולפני היציאה שאלתי את בעלת החנות האם יש לה משהו יהודי. היא חזרה עם קופסה עטופה בסמרטוט. הקופסה עצמה הייתה עתיקה ומשובצת בכסף בפינות וכאשר פתחה אותה התרגשתי מאוד. הקופסה הייתה שייכת לכהן, שאיבד את כל משפחתו בשואה (בדכאו). היא הכילה, בין השאר, ספר ויקרא מתוארך 1887 עם כיסוי כסף, כאשר בעמוד הראשון הייתה רשימה של שמות ומספרי הקעקוע שלהם ...
בדרך חזרה לבודפשט עצרנו בשוק פשפשים צועני מקומי. בין מרכולתו של אחד מהסוחרים על הריצפה ראיתי פיסת עור, כאשר התחלתי למשוך מצאתי זוג תפילין. התאמצתי מאוד להסתיר את התרגשותי לפני הרכישה מהסוחר, שלא היה לו מושג מה זה ומה ערכו. התפילין, הראש והיד היו מכוסים על ידי מכסים מכסף וחתומים ע"י יצרן יהודי מרוסיה הצארית...
לאור האנטישמיות המתמשכת וגואה, למרות הזכרונות והאוכל הטעים, אין לי יותר מה לחפש בהונגריה...
*****
הספר: The Hungarian Connection נמצא בחנויות בארץ וגם ב-Amazon:
ד"ר גיורא רם דיעות ומאמרים, עתיקות ואומנות
