על הבחירה החופשית שניתנה לנו 

בחירה חופשית

אפשר לבוסס  בעולם החומר עד בוש לחשוב שזה כל מה שיש... ואפשר גם לעלות קומה ולהתבונן בעולם במבט רוחי מבלי לאבד את הקשר עם עולם החומר, לנוע תמידית בין שני העולמות, עצם השהות של הרוח בגוף הפיזי מזמין התנסויות, הצמדות חזקה לחומר מונעת מלהבין את עולם הרוח וחוקיו המופלאים, אדם שנוטה לרוח אבל לא מגיע לסיפוק רוחני יחפש את הסיפוק בעולם החומר באופן אובססיבי.

התרוממות לרוח מבוססת על יציבות והבנה נכונה פחות או יותר את עולם החומר הארצי, פחד חרדה וחוסר הבנה יכולים ליצור נתק מבלבל שלא מאפשר לראות את התמונה המלאה, אי אפשר להבין את עולם הרוח מבלי להבין את עולם החומר לאשורו ואת חוקיו הנובעים מעולם הרוח, כך גם המחפש אחר האהבה שהיא המצרך הנדיר בעולם, יכול להסיח את עצמו בקלות לחיפוש אחר הדברים החומריים.

להרגיש את הקיים, לא יותר מידי ולא פחות מידי אלא בצורה מאוזנת, ישנו רצף אחיד בין החומר לרוח, מכיוון שהמבט שלנו רוב הזמן מופנה לעולם החומר אנחנו לא רואים את הרצף האחד שהוא אחיד במהותו, העניין המרכזי כאן בעולם החומר להתגבר על התשוקות שלנו, כלומר לא לתת להן לשלוט בנו, לא לתת לעולם החומר לשלוט בעולם הרוח, הרוח מאפשרת זאת מסיבה מסוימת ומרחיקת ראות, אלה הם בעצם כלים שלובים.

להזכיר כל הזמן לעצמנו שאנו יצורים רוחניים במהותנו, השקיעה לחומר נעימה והרסנית באותה מידה, הרוח היא השלטת באדם בדרכה הסמויה אך ההחלטית גם שזה לא נראה כך, בסופו של דבר היא תביא את האדם ליעדו, במוקדם או במאוחר, מתוך בחירה או בדרך הקשה, האגו לא מכיר ברוח היא "מפריעה"  לו עם רעיונותיה המוזרים והלא נעימים במיוחד.

'אתה תגיע לנקודת הסיום על אפך וחמתך' רומזת הרוח, בדרך זו או בדרך אחרת, אך זה ניתן לך להחלטה וביצוע, זו המהות והדרך להבדיל בין טוב לרע אמת ושקר, תהנה מהחומר אך אל תיצמד אליו, זו עבודת אלילים לשמה, החומר מושך אליו יוצר זהות והזדהות חזקה כמו מגנט שמייתר את המהות הרוחית לכאורה.

אין פלא שהאדם התרחק מהמהות הרוחית, הוא היה צריך לעשות זאת, להתרחק ככול יכולתו על מנת לבחור בה מחדש ולשוב בחזרה מתוך בחירה חופשית.

אל תגיד שלא ידעת, תמיד תהיה בכם כמיהה לאהבה זו מהותכם העליונה ולכן כאן על פני האדמה תמיד תתורו אחריה ולא תפסיקו לחפשה ותחליפים הדומים לה.