לקום היום בבוקר
לקום בבוקר בהחלטה שאת או אתה רוצים לקחת ביס יותר גדול מהחיים, לחיות באמת את החיים שלך, את החיים שנועדת לחיות, לא שהם יהיו יותר קלים אבל אלה יהיו החיים שלך.
יש תמיד לבטים לגבי עצם הקיום ומקומי בתוכו, אדם הולך לאיבוד בתוך לבטיו, מה נכון ומה מחזיק לעד, להיות בבסדר אבל של מי ? של ההורים, הילדים, החברה, בעבודה, בזוגיות ומה איתי מה עם הבסדר שלי, יש אין סוף בסדרים וממש מפתיע כי כולם צודקים ובה בעת גם סותרים.
פתאום אני מבינה שאני מנוהלת כמו בובה על חוט על ידי האחרים, אך אפילו זו לא האמת כי בעצם אני מנוהלת על ידי הפחדים שאימצתי בדרך, יש רק בסדר אחד והוא הבסדר הפנימי שמרשה לי לפעמים, גם להיות "לא בסדר", זו האמת הפנימית שלי והמסע אליה ארוך ומתיש ובהחלט לא תמיד נעים.
מתי אני לוקחת את המושכות לידיים ונוהגת את הסוסים של חיי, זה מאוד קשור לקיום ולחוויית הישרדות בשלבי החיים הראשונים, בהם אנחנו תלויים לגמרי באחרים, בקבלה ובאהבה שלהם אותנו ובראשית באימא הגדולה.
זה נשגב מבינתנו, עוצמת הכוח שמופעל עלינו וההשפעה שלו עלינו בהמשך חיינו, יש לאדם את האמת שלו בפנים והוא גם יודע אותה והיא איננה מפסיקה להבהב, אבל בדרך אליה יש פחד מדחייה, מחוסר הצלחה ואהבה.
מצופה מכם בני האדם לעשות בשלב מסוים סדר בעניין הזה, איך אני אהיה מפה והלאה, האני האמיתי מתגבש מתוך המשברים, מהם אנו יוצאים מחוזקים או בעצם יותר קרובים אצל עצמנו, לא בגלל שצלחנו אותם והצלחנו, אלא בגלל שחווינו אותם ותוך כדי כך השלנו קליפה ופגשנו את עצמנו בצורה יותר קרובה..
למה חשוב שהאדם יתקרב לעצמו, ידע את עצמו ? זו הסיבה שבעטיה הגענו לכאן מלכתחילה, להתמצא בחיים, להבין נכון את המפה והסימנים, עבור ההתפתחות הרגשית והרוחנית שלנו, אדם יורד לעולם למען משימה אחת, ללמוד להבחין בין טוב לרע ולפעול בהתאם מהמקום הכי עמוק בתוכו, לא למראית עין, יש לכך חשיבות רבה ומכרעת, לדעת מה נכון ולא נכון מנקודת מבטך שלך, לא לדרוך על האחר אך גם לא על עצמך, ולהבין שבסופו של דבר כולנו רקמת חיים אחת שלמה ונפלאה.
מאין באת ולאן את הולךת במרחב הגדול של עולם הרוח, זה הבסיס להבנה, אחרת לא ניתן לתפוס את תפקידו של האדם בעולם, לא פחות מכך, פחות מכך הוא מבט צר וקצר שאינו יכול להסביר ולפרש ומתוך כך גם להנחות את האדם במסלולי חייו וכיצד עליו לפעול בעולם לממש את ייעודו, ללא בסיס הנתונים והקוד הפנימי, אנו חסרי אונים ונצמדים לדרכים שאינן כלל דרכים, בניסיון לתור אחר האושר שלהבנתנו בא מהן.
אנו מפקששים ומנסים למלא את החוסר בתחליפים לא הולמים וצובעים אותם בלבן כאילו היו שם דבר, מהיכן מגיע האושר האמיתי את זה צריך לנסות ולהבין, הרי מהבוקר אנחנו רצים מתרוצצים ומנסים למלא את החסר, אך האם אנו באמת מגיעים או שזו בעצם ריצה על המקום שלא מובילה בעצם לשום מקום, מתישה ומרפה את ידינו בסופו של דבר.
אנחנו במהותנו ישויות רוחניות, האני שלנו שאין לו מקום, גיל, שם וכל דבר אחר שניתן לתפיסה, תמיד מזהה את עצמו ויודע שזה הוא כלומר ישות רוחנית, ולא יעזור לנו כלום ההתכחשות רק מרחיקה אותנו מהעיקר. כל אחת מאתנו עבהר מסע לא קל, שווה רגע לעצור ולהתבונן לאחור ולנסות להבין למה המסע הזה מכין אותי.
זכרו מי אתן באמת.
שמואל בן איש מנהל ומטפל ב\"דרך האור\" מרכז לרפואה משלימה, סדנאות להתפתחות אישית וצמיחה רוחנית, טיפולים אנרגטיים, קבלת מסרים והדרכה רוחנית.
