"אין צורך לפחד מהכסף, אלא רק להבין אותו", זו הגרסה שלי לאמירה של מרי קירי, מדענית זוכת שני פרסי נובל: "אין צורך לפחד מהחיים, אלא רק להבין אותם".
אנחנו עדים לכך ששיעור ההשתתפות של נשים מכלל כוח העבודה בישראל עולה בהתמדה וב-2007 עמד על 51% לעומת שיעור
הגברים מכח העבודה שעמד על 61%.
אפשר לראות אותנו הנשים בעמדות ניהול בכירות. 30% מהמנהלים בישראל הן נשים.
הנוכחות שלנו במצבת כוח האדם בהיי טק עולה כל הזמן. 33% מעובדי ההיי טק הן נשים.
אנחנו משכילות יותר! 15% מהנשים בישראל בעלות השכלה גבוהה לעומת 12.3% בלבד מהגברים.
8% מאתנו מחזיקות בתואר שני, לעומת 7.4% בלבד מהגברים.
עשינו כברת דרך ארוכה.. אנחנו עובדות, מפרנסות, אנחנו נשות קריירה, נשות עסקים ומובילות בתחומים רבים במשק. ועדיין…במקום החשוב ביותר בחיים שלנו – במשפחה – בכלכלת המשפחה, אנחנו נעשות קטנות, תלויות, חסרות אונים…
מדוע זה קורה לנו?
התפיסה המסורתית ביחס לאישה ותפקידה בתוך המשפחה, משפיעה עלינו עד היום. נשים נרתעות מכסף.
עבור רבות מן הנשים כסף הוא סמל של "חומרנות", "כסף זה מלוכלך", "עניין של גברים", אנחנו "לא מתעסקות עם כסף", המדור הכלכלי לא מעניין אותנו כי "הוא נועד לגברים". ובכלל, "תפקיד הגבר לטפל בכספים".
כסף מקושר בתודעת נשים לכוח, שליטה, מאבקים, שחיתויות. נשים נוטות להעניק לגברים את הכוח והשליטה. חינכו אותנו שלא מכובד להתווכח על כסף, שמה שחשוב לנו בעבודה זו ההגשמה ולא התמורה.
חינכו אותנו שתפקידינו לטפח, לטפל, להתמסר, להקריב, לעומת הגברים שחונכו להשיג, לכבוש, לרדוף, להצליח.
הגיע הזמן לשנות את התפיסה הזו!
לעשות שינוי חשיבה ביחס שלנו לכסף.
האבסורד הוא שדווקא לנשים יש כישורים טבעיים לניהול הכסף המשפחה. בהן מושרשת הדאגה לקן, להן יש נטייה פחותה לסיכונים,
והן אלה שדואגות לעתיד הילדים.
נשים יודעות לנהל מצוין את חיי היום יום שלהן ושל ילדיהן. הן אלה שקובעות מתי הילד ילך לישון כדי שתהיה לנו עוד שעה של שקט, לאיזה בית הספר הילדים ילכו, איזה חוגים הם ילמדו ואיך ייראה משק הבית שלנו.
כל זה נכון עד שאנחנו מגיעות להתנהלות שלנו עם הכסף בקן שלנו. זה הרגע בו אנחנו מתחילות לגמגם…
מדוע זה חשוב וכדאי לנשים להיות שותפות מלאות לניהול הכסף במשפחה?
חשוב שנשים תהיינה עצמאיות, ועצמאות ושליטה בתא המשפחתי באה לידי ביטוי בשני מרכיבים:
1. עבודה, הכנסה, פרנסה
2. ניהול הכסף במשפחה. מעורבות אקטיבית בלקיחת החלטות בניתוב משאבי המשפחה.
תוחלת החיים שלנו כנשים גבוהה יותר. יש יותר אלמנות. אחוז הגירושים עולה כל הזמן. להיות אם חד הורית המביאה ילדים לעולם
ללא בן זוג/אב ברקע הופך לתופעה יותר ויותר נפוצה ומקובלת במחוזותינו.
ברור אם כן שאנחנו חייבות לדעת לא רק לפרנס, אלא גם להתנהל נכון.
שני בני הזוג יחדיו נושאים את הנטל של קיום הולם לבני המשפחה, שמירה על רמת חיים נאותה בעיתות משבר כגון פיטורים,
אובדן כושר עבודה, מחלות ופיטרה חו"ח, והיערכות לעתיד.
על שני בני הזוג לדעת להתנהל ולנתב את ההכנסות לפי סדרי העדיפויות של המשפחה.
מה יותר טריוויאלי מלדעת כמה הצטבר לך בקרן השתלמות, האם את ערוכה לפנסיה, כמה חסכת לילדייך, והאם יש לך ביטוח חיים.
ידע זה כוח. חשוב שתדעי מושגים בסיסיים שיכולים להיות הרי גורל ביחס לעתידך ועתיד משפחתך.
אם לדוגמה תחיי בטעות ותחשבי שביטוח המשכנתה שלך מהווה ביטוח חיים לכל דבר, את עלולה למצוא את עצמך חסרת כל ביום הדין.
ואם את עקרת בית, האם זה שאומר שאת "שווה פחות"? ומה יעשה חלילה בן זוגך אם יוותר לבד? האם עבודתך, הטיפול בילדים, אחזקת הבית וכו' לא שוות ערך לכסף רב?
רק אם תהיי מודעת לחשיבות הנושא והשפעתו הגורלית על החיים שלך ושל בנים משפחתך, תביני שיש לך את כל הסיבות לרצות לדעת יותר. ללמוד ולהבין את הכסף ואת שימושיו. להחליט ביחד עם בן הזוג שלך מה וכמה נכון להשקיע.
אם כך, מה נשים יכולות לעשות בנדון? איך משיגים את הכוח הזה?
חובת הציבור היא להגביר את המודעות לצורך במעורבות בנשים בניהול תקציב המשפחה.
באמצעות חינוך בבתי ספר ובתיכונים ננפץ מיתוסים ונקרב את הנשים לתחום.
התחילי עוד היום
התחילי להיות שותפה פעילה בניהול התקציב המשפחתי!
התחילי בריכוז של ההוצאות, ההכנסות, החסכונות, ההלוואות, הביטוחים והפנסיה.
היעזרי בספרים, קראי מאמרים באינטרנט, ישנם כלים נגישים לניהול התקציב המשפחתי, התחילי ללמוד את הנושא.
בקשי מבן זוגך לשבת ביחד על מצב החשבון, לפתוח את המעטפות המגיעות מהבנק ומחברות הביטוח ביחד.
למדי לגלוש לחשבון שלך באינטרנט ולבדוק מדי פעם מה קורה שם.
ואם לסכם את הנאמר לעיל במשפט אחד הרי ש:
מהיום עושים שינוי בחשיבה. אנחנו לא רק עושות כסף, לא רק עובדות ומפרנסות, אלא גם מדברות על כסף ומנהלות אותו.
כי כסף זו לא מילה גסה.
כי מפה תצא העצמה ושוויון כלכלי אמיתי.
עלינו להצעיד את החברה לכיוון בו ניהול התקציב המשפחתי, הוא נחלתם של שני בני הזוג. גם של הנשים
