דיור מוגן - השפעת התכנון האדריכלי על איכות החיים של הדיירים
במהלך שני העשורים בהם אני עוסקת בתכנון אדריכלי של פרויקטים לגיל השלישי, נחשפתי לעולמות תוכן בלתי שגרתיים. כאשר מדובר בדיור מוגן, על הכף מונחים– איכות החיים, גורמי בריאות ובעקיפין אף החיים עצמם של הדיירים. הדיור המוגן נותן לדיירים מסגרת חיים מוגנת מבחינה רפואית, בטחון אישי ופעילות חברתית, לצד תנאים פיזיים המותאמים למגבלות הגיל השלישי. מצב זה הוא שעושה את ההתמחות בתחום למורכבת ואתגרית במיוחד. מדובר בתכנון משולב ומורכב, החל מרמת המאקרו של בינוי, תכנון מבנים, תיאום מול הרשויות, הבנה לצורכי היזם, ועד לפרטי המיקרו ועיצוב הפנים, תוך היענות מקסימאלית לצורכי הדיירים, שהם בעיני קהל היעד העיקרי של כל מהלך התכנון, אשר נעשה בראש ובראשונה עבורם. בתהליך זה, המשימה שלי כאדריכלית היא לעמוד בראש צוות התכנון, המלווה את הפרויקט משלב הייזום, (לפעמים אף בטרם נרכש המגרש) דרך התכנון והבנייה, ועד לפתיחה והפעלה וכן לאורך כל חיי הפרויקט. מבחינתי, המפתח לתכנון דיור מוגן מצליח הינו האופן בו אני רואה את עצמי קודם כל כנציגתם של הדיירים אל מול כל שאר הגורמים בתהליך, מתוך לימוד, הבנה ופיתוח אמפתיה אישית אל אנשים בשלב רגיש זה של חייהם. תכנון אדריכלי של דיור מוגן משלב את הצד הריאלי-מקצועי של מקצוע התכנון עם הצד ההומאני של הבנה ותחושת קירבה אל האנשים, עבורם מתוכנן הפרויקט .
על פי מחקרים של גרונטולוגים העוסקים במדעי הזיקנה ובגורמים המשפיעים על איכות החיים בגיל השלישי, לסביבה הפיזית יש השפעה מהותית על איכות החיים של דיירי הדיור המוגן. לתכנון האדריכלי נודעת השפעה על סדרה של גורמים היכולים להשפיע על תוחלת החיים של דיירי הדיור המוגן. למשל, בטיחות בחיי היום יום, שיפור השינה, פעילות גופנית בריאה, תזונה נכונה, מפגשים חברתיים רבים, תחושת מוגנות ושייכות לקהילה מוכרת ותומכת, מניעת פציעות וזיהומים, תאורה טבעית המשפיעה על מצב הרוח וכו'. המשמעות הנובעת מכך היא שאדריכל שמתמחה בדיור מוגן יכול על פי איכות התכנון שלו לתרום לאיכות חייהם ולבריאותם הגופנית והנפשית של הדיירים.
בפרויקטים שהמשרד שלנו כנען שנהב אדריכלים עוסק בתכנונם כיום אנו משתדלים ליצור דיור מוגן אינטראקטיבי ופתוח לסביבה. אנשים רבים נמנעים מלעבור לדיור מוגן כדי לא לראות כל היום "זקנים". ככל שהפרויקטים החדשים ישכילו לפתוח עצמם להשתלבות בקהילה, לשלוב בן דורי בשטחים הציבוריים שלו, כך לדעתי הם יהיו אטרקטיביים יותר.
דיור מוגן יכול "לארח" אנשי עסקים לכנסים באולמות הפרויקט, נוער וילדים בחדרי החוגים ולשלב אותם במתחם הדיור המוגן שלהם, ואל לדיירים לחשוש מחיבורים כאלו.
בתכנון האדריכלי ניתן למקם את השטחים הציבוריים כך שיוכלו לשרת את הדיירים אנשים מהסביבה.
בסיור שערכתי בכפר גמלאים בהולנד השנה, ראיתי כפר גמלאים שבו השטחים הציבוריים רוכזו בכניסה לכפר. אולמות הושכרו בשעות הבוקר לכנסים מקצועיים ואנשי עסקים צעירים שבאו לכנס מילאו את הכפר בחיים, ישבו בבית הקפה ובמסעדה בשעות הצהריים, ויצרו סביבה פעילה ותוססת לצד הדיירים.
הייתה בכפר אווירה של חיים ואנרגיות חיוביות. הכפר הפך להיות חלק אינטגרלי פעיל מתוך השכונה בה הוא נמצא. את האלמנטים המתאימים שלמדתי בביקור זה וכן מתוך דוגמאות נוספות בעולם, אני משתדלת ליישם בפרויקטים שלנו בישראל.
השפעת התכנון על איכות החיים של הדיירים, על המשפחות ועל הצוות המטפל
תכנון הסביבה הפיזית של הדיור המוגן משפיע על הדיירים, על משפחותיהם ועל הצוות המטפל בשלושה תחומים עיקריים: איכות חיים, בטיחות הדיירים ויעילות העבודה של הצוות. גורמי התכנון המשפיעים הינם בעיקר תפרוסת המבנים, מתקני עזר, רמת גימור, חומרי הגימור, מערכות טכניות, הפחתת רעש וגישה לשטחים פתוחים. לכל אלה השלכות על איכות הטיפול, כולל שיפור איכות השינה, אוריינטציה והתמצאות בשטח, השראת תחושת רוגע והרמוניה, הגברת המעורבות החברתית ושביעות הרצון הכללית ושיפור הבריאות הכוללת של הדיירים. התכנון הפיזי צריך לא רק לתמוך בפונקציונאליות, אלא גם לספק לדיירים הזדמנויות להיות בריאים ופעילים.
סביבה פיזית מותאמת לגיל השלישי יכולה להגביר את הבטיחות הפיזית של הדיירים על ידי מניעת מכשולים, באופן המאפשר לדיירים להיות פעילים ללא סכנת פציעה, זיהום ושאר נזקים. התכנון הפיזי והאסתטי משפיעים גם על מצב הרוח והמורל ואלו קשורים באופן ישיר לבריאות הנפשית והפיזית של הדיירים, איכות חייהם ושביעות רצונם. תכנון בסגנון ביתי, הנראה כחלופת מגורים בסביבה עירונית או כפרית רגועה עם חללים מרווחים ואור שמש טבעי, מגביר את שביעות הרצון מהעבודה גם בקרב אנשי הצוות, תוך שמירה על אווירה חיובית ומקצועית. לכך כמובן השפעה מהותית הן על תחושותיהם של הדיירים והן של בני משפחותיהם. כאשר אני מצליחה לשלב בתהליך התכנון את כל האלמנטים הללו, אני זוכה בנוסף לסיפוק המקצועי גם לסיפוק אישי רב כאשר אני זוכה לחיוכים והכרת תודה ורואה את אושרם וחיי ההרמוניה של הדיירים, בני משפחותיהם ואנשי הצוות.
שיפור איכות השינה
הפרעות שינה מהוות מפגע משמעותי באיכות החיים ובריאותם של המבוגרים. למעלה ממחצית האוכלוסייה הבוגרת סובלים מבעיה זאת הפוגעת באיכות החיים, בבריאות, במערכת החיסונית, במצב הרוח ובמערכת היחסים עם הסביבה. מחקרים הראו שהתופעה מביאה לישנוניות ועייפות במשך היום, עצבנות יתירה ואף להגברת התמותה. הסיבות לכך הן גם התנהגותיות וגם רפואיות, ונובעות לעתים מהפרעות סביבתיות המושפעות מהתכנון, חלקן באופן ישיר וחלקן באופן עקיף, כמו: אי חשיפה מספקת לאור השמש, שהייה ממושכת במיטה, חוסר פעילות גופנית, רעשים בשעות הלילה, ותאורה בחדר בשעות הלילה .
כדי להקל על קשיים אלה ולתרום להיבט החשוב של איכות השינה, אני מקפידה על תכנון של חללים מוארים בתאורה טבעית, פתיחת חלונות גדולים החוצה ויצירת מרפסות גדולות המאפשרות אירוח והנאה מיום שמש חורפי, ותחושה של הדייר שאפילו אם נשאר בבית, הוא עדיין יכול ליהנות ממה שקורה בחוץ. בכך אני מרגישה שהתכנון שלי משפיע על מצב הרוח ובריאות הדיירים ומאפשר להם שינה בריאה בסופו של יום.
מכלול המרכיבים אותם יש לקחת בחשבון תכנון
כאדריכלית העומדת בראש צוות התכנון, אני לוקחת בחשבון סידרה של גורמים, אשר ביחד מאפשרים תכנון אינטרדיסציפלינרי המביא לתוצאה מיטבית מבחינת הדיירים:
א. אוירה של בית – אחת מאבני היסוד של תכנון הדיור המוגן היא תכנון המקנה לדיירים אווירה ביתית. המעבר לדיור מוגן הוא מעבר לבית אישי חדש, ולא ל"מוסד".חשיבה זאת מפחיתה את החרדה, הנובעת מעזיבת הסביבה הביתית המוכרת אל מקום חדש ובלתי מוכר. במקביל, התכנון צריך לקחת בחשבון את רצונם של הדיירים ולאפשר להם פרטיות מקסימאלית ביחידת הדיור בצד אפשרות לפעילות חברתית בשטחי הציבור.
ב. תכנון המקדם פעילות גופנית ומשפר איכות החיים - הפעילות הפיזית חשובה לאיכות החיים של הדיירים. חדרי כושר והתעמלות, בריכת שחייה, מכוני פיזיותרפיה, יוגה, פלדנקרייז וכו' יאפשרו לדיירים פעילות גופנית מגוונת.
במקביל, עקב מגבלות ניידות ופגיעה בחוש שיווי המשקל בגילאים מתקדמים, התכנון צריך לקחת בחשבון את בטיחות הדיירים, והכללת אמצעים להפחתת סכנה של נפילות.
ג. אוריינטציה והתמצאות במרחב - במהלך השנים ניכרת ירידה ביכולת ההתמצאות במרחב של הדיירים. העצמאות של הדיירים ואיכות החיים שלהם, קשורים ליכולת שלהם לנווט בביטחון את דרכם למקומות מוגדרים במרחב בו הם נמצאים. לתכנון הסביבה הפיזית תפקיד חשוב ביכולתו של הדייר למצוא את דרכו ולהרגיש בטוח כשהוא יוצא מדירתו. המיומנות המרחבית הדועכת עם הגיל, מביאה לכך שלדיירים יש לעתים קושי להתמצא במרחב הדיור המוגן, במיוחד בכפרי הגמלאים הפרוסים על שטח נרחב. הדבר הולך ומתגבר ככל שמתרחקים מדלת הדירה וגורם לחשש מפני עזיבת החדר. כדי להתגבר על קשיים אלה, בשעת התכנון אני נעזרת במספר מאפיינים בתכנון יכולים למנוע בלבול מרחבי של הדיירים: אדריכלות הכוללת נקודות התייחסות מובהקות במרחב, הימנעות מפרוזדורים ארוכים עם הרבה דלתות, ריבוי חלונות, שילוט בולט וברור, שימוש ברור במספרי חדרים ובצבעים בולטים להבחנה בין הפונקציות השונות ובין הקומות.
יא. מקום למטפל אישי - חשוב לתכנן בכל דירה, פינה למטפל אישי. עם העלייה ברמת החיים הדיירים אינם מסתפקים בשירותים הכללים הניתנים במסגרת הדיור המוגן. זאת בהתאם לחוק הדיור המוגן (2012) המאפשר לכל דייר הזכאי לכך, להכניס לדירתו מטפל אישי בשעת הצורך.
יב. עיצוב הפנים -כאשר בונים בית חדש, יש לאדריכלים רצון טבעי לשלב חידושים וצבעים מודרניים. אולם, במקביל לכך עלי תמיד לזכור שהבנייה מכוונת לאוכלוסייה ותיקה ולרוב שמרנית, שהטעם שלה נוטה יותר לכיוון הסולידי והקלאסי. לפיכך, בשעת התכנון אני צריכה למצוא את שביל הזהב לשילוב אופנה וחידוש, אבל במידה הראויה. אם בעבר היו הצבעים המקובלים חום ובז', היום אנו משלבים עיצובים מודרניים תוך שימוש בכל מניפת הצבעים. בנוסף לפן האסתטי, לצבעים יש גם תפקיד חשוב במיוחד כאמצעי להקלה וסיוע בהתמצאות במרחב.
לסיכום,
אני משתדלת לתכנן כל בית דיור מוגן באופן המסייע לדיירים להתמצא במרחב, מבלי שיהיו מודעים לכך, שהשתמשתי השתמש בכלים רבים ובכל החושים על מנת לסייע לדיירים להתמצא בקלות בביתם החדש.
דיור מוגן שפותח שעריו לאזור המגורים בו הוא ממוקם, ייהנה מחיים תוססים ואינטראקטיביים בסביבה גילאית מעורבת ויקרב את בני הדור השלישי לקהילה שבה הוא נמצא.
האדריכלית דנית שנהב מתמחה בתכנון דיור מוגן וכפרי גמלאים. את הניסיון שרכשה במספר פרויקטים כמו פרוטיאה בכפר, מיישמת דנית בפרויקט הדגל שמתאכלס בימים אלה: פרוטיאה בהר, בפסגת שורש בקרבת ירושלים.