ההיבט המשפטי של לשון הרע 

את האיסור על אמירה מן הסוג הזה ניתן למצוא גם בהלכה היהודית ובמקורות נוספים. "המומחה ההלכתי הוא כמובן החפץ חיים שכתב על כך סדרת ספרים", מספר עו"ד רון לוינטל, שחקר את התחום. עם צאת סיפרו "ארץ דיבת חלב ודבש" ערך סקירה מקיפה שמגיעה מפרשת יוסף ואחיו, דרך אחותו של משה רבנו ועד הצווי בספר תהילים להימנע מלשון הרע.  "החוק האזרחי כיום פחות מחמיר מזה ההלכתי כמובן", הוא אומר. "ועדיין, מדובר גם בעבירה וגם בעוולה והפיצויים רק הולכים וגוברים".

הסיבה לכך היא שמדובר על פגיעה משמעותית ומהותית בכבוד האדם. החברה לא מוכנה לקבל אמירה הפוגעת בכבוד או בשמו הטוב של אדם, גם היא אמת. האינטרס להימנע מאמירה כזו צריך להיות משותף לכל החברים בקהילה מסוימת.

ההיבט המשפטי של לשון הרע לא פחות מסקרן מההיבט הדתי או החברתי. החוק בישראל לדוגמא עוסק בהגנה על כבודו ושמו הטוב של אדם. הוא עושה זאת באמצעות הטלת איסור גורף על פרסום ביטויים העלולים להוות השפלה וביזוי.

החוק גם מגדיל לעשות ומגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להתגבש לכדי עבירה פלילית. זו עבירה שדינה עד שנת מאסר בפועל או על תנאי. סעיף 8 בחוק מאפשר ייזום הליכים פליליים נגד המפרסם בדרך של קובלנה פלילית של הנפגע, זאת במקביל למסלול הרגיל של הגשת כתב אישום על ידי המדינה. מכך ניתן להסיק על החשיבות שמייחס בית המשפט לנושא של הזכות לכבוד ולשם טוב.

מה הסכנה העיקרית הנובעת מלשון הרע?

לדבריו של עו"ד גיל קראוס, העוסק בתחום הוצאת הדיבה, עיקרו של איסור לשון הרע הוא ההיזק שעלול להיגרם לנפגע. האיסור מוטל על כל דיבור רע על יחיד או על רבים, הכולל פרסום של מעשים רעים או יכול לפגוע בהם, להעליבם וליצור עבורם נזקים חברתיים וכלכליים. החוק מרחיב את הגדרת האיסור ומאשר לבתי המשפט לפסוק פיצויים של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. במקרים אלו בוחן בית המשפט את הנזק הפוטנציאלי שהיה עלול להיגרם לנפגע ומתייחס גם לשיקולים כמו הגנה על חופש הביטוי, נסיבות הפרסום והתנהגות הצדדים. "הסכום מוצמד ולכן הגיע כדי 75,000 שקלים לפרסום בודד או כפול מזה במקרה של זדון מכוון", כך עו"ד רון לוינטל, העומד גם בראש ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין.

בשורה התחתונה, האיסור על לשון הרע והוצאת דיבה מהווה חלק בלתי נפרד מהמערכת המשפטית במדינה דמוקרטית. איסור זה שומר על האינטרסים של הציבור הרחב ומאפשר איזון בין זכויות יסוד.