תכונות האיש והאישה 

בס"ד

שני אנשים נפרדים
בעת שמתחתנים יש לבני הזוג לדעת האחד את תכונותיו של השני. על הגבר לדעת את תכונותיה של האישה בכלל, וכמובן אם אפשר גם בפרטות את תכונותיה האישיות של אשתו, וכנ"ל גם האישה.  הרי 2 אנשים עומדים לגור יחד, ולחיות ביחד, כשכל אחד מהם הוא אישיות נפרדת. עם כל הרצון לחבר את שני האנשים האלו כאחד, בכל זאת יש לכל אחד את המרחב האישי והפרטי שלו,  וכן את התכונות המיוחדות לו. ובפרט שמדובר באיש ואישה שכל אחד מהם נברא בתכונות אחרות, ודאי שיש להכירן.

טבע האיש והאשה
האיש הוא בטבעו קר יותר מהאישה ואינו נבהל כ"כ מכל דבר שקורה. הוא מקבל את הדברים בפרופורציה הנכונה. הוא לא ייבהל כ"כ מחתול או עכבר שרצים בין הרגלים, או מדפיקות באמצע הלילה, ולכן צורת התגובה שלו היא מאופקת, והוא לא יצעק "אימאלע" על כל דבר. כמובן הוא ייבהל קצת, אולי גם יהיה בהלם, אולם התגובה שלו תהיה מאופקת. אולי הוא גם ייסגר קצת ויתכנס במחשבותיו. האישה לעומת זאת נבהלת מהר מאוד ותגובתה בהתאם, היא נסערת ונכנסת להיסטריה, ויכולה גם להתפרץ בבכי או להרבות בדיבור.

פרשנות מוטעית
לפעמים, מכיוון שהבעל והאישה לא מכירים את התגובות הטבעיות של כל אחד מהם, הם לא מפרשים נכונה את התגובות של השני, וזה עלול לגרום חיכוכים מיותרים. ולכן גם הבעל וגם האישה צריכים לדעת ולהפנים זאת. לדוגמא, האישה חוזרת הביתה ומספרת לבעלה על מה שקרה היום בעבודה, או בדרך לעבודה, והיא היסטרית. והנה הבעל לא מתרגש כ"כ, ואינו נעשה היסטרי. האישה יכולה לחשוב שהיא לא מעניינת אותו, ולא אכפת לו ממה שקורה לה, אך אין זה כך, אלא מכיוון שהוא גבר, וגברים נוטים לקבל את הדברים בלי התלהטות ובלי התלהבות, לכן הוא מגיב בצורה מאופקת.

לימוד 
כמובן שעל הבעל ללמוד איך כן לקבל את אשתו ואת סיפוריה עם כל ההיסטריה שלה, הוא צריך ללמוד כיצד להגיב לדבריה כך שהיא תרגיש שהוא כן מתפעל ממה שקרה לה, והוא כן מתרגז על מה שהרגיז אותה, וכן לנסות להרגיש באמת מה היא מרגישה. כמו כן הבעל צריך להבין מה עובר על אשתו, ולהפנים שהיא מגיבה בצורה אחרת לאירועים, ולא לחשוב כל פעם שהיא נרגזת שזה משום שהיא רוגזת עליו, והיא אינה מרוצה ממנו, אלא זו התגובה שלה למאורעות העולם. וכן האשה צריכה ללמוד לקבל את הבעל איך שהוא עם התכונות הטבעיות שלו ולהבין את כוונותיו לכל מאורע באשר הוא.