קבוצה היא מספר אנשים או יותר אשר מקיימים ביניהם יחסי גומלין. קבוצת אימון נבנית במטרה לקדם את המטרות האישיות של כל אחד מהמשתתפים. במרבית המקרים, קבוצות אימון הן קבוצות בעלות מספר מפגשים מוגבל. למרות העובדה כי הקבוצה מורכבת מפרטים אשר רוצים לקדם את מטרותים האישיות, לקבוצה "חיים" משלה.
איכות הקשר והאינטראקציה, הופכים חבריה האינדיבידואלים של הקבוצה להיות שלמות דינאמית ומערכת חברתית חיה.
בכל קבוצה קיימים קונפליקטים ועימותים. זהו מצב טבעי הנובע מהעובדה כי הקבוצה מורכבת מאנשים שונים, בעלי דעות שונות , צרכים שונים ורצונות שונים.
עימות בקבוצה הוא מצב שבו צרכים או מטרות של שני אנשים או יותר מנוגדים זה לזה, כאשר כל אחד מהם מקדיש מאמץ ואנרגיה לסיפוק מטרותיו וצרכיו הוא. (זיו ובהרב 2011). עימותים בקבוצה אינם מביאים כישלון של התהליך הקבוצתי. הם חלק אינטגראלי מעבודת הקבוצה ומהות הקבוצה מורכבת מאינדיבידואלים.
עימות יכול להיות עימות תוך אישי, המאבק שהפרט חווה כאשר הוא נתון במצב עליו לבחור חלופות בעלות כוח.
עימות יכול להיות גם עימות בין אישי בו יש פער גלוי בין דעה של כמה חברים בקבוצה. פעמים רבות העימות הגלוי משקף את העימותים הפנימיים של הפרט. חבר קבוצה אשר שם לב כי אחד מחברי הקבוצה משקף תכונה או חלק מעצמו אשר אינו פתור עבורו .
העימות, בין אם הוא עימות אישי ובין אם הוא עימות בינאישי, חשוב ביותר להתפתחות הקבוצה וחבריה.
עימות יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות כגון: שתיקה, התנהגות תוקפנית ועוינת, איחורים, היעדרויות, שיחות בין חברי הקבוצה על נושאים שלא קשורים, דיבור ללא הפסקה, חוסר נכונות להשתתף, העלמות, הערות ציניות, יציאות וכניסות, שימוש בפלאפונים, "התפלספויות" תיאורטיות כהימנעות מכניסה לרגשות ולחוויות אישיות ועוד.
עימותים שכיחים בקבוצה יכולים להיות: שתיקת משתתפ/ים בקבוצה והימנעות מעיסוק בנושא המדובר, עיסוק בפלאפון, שיחות בין שני משתתפים וכד'.
עימותים בקבוצה, חשובים להתפתחות הקבוצה.
במוקד כל שלב התפתחותי נמצא עימות כלשהו, אשר על חבריו להתמודד עימו, ואשר פתרונו מוביל את הקבוצה ואת חבריה לצמיחה והתפתחות .
לדוגמא- שתיקתה של משתתפת, בשלב הראשון, הוא עימות שתכליתו במציאת וחיזוק תחושת הביטחון בקבוצה.
עימות בקבוצה תורם ללכידות הקבוצה
עימות עשוי להוביל לחיזוק מערכת יחסי האמון בין חברי הקבוצה
עימות בקבוצה עשוי להוביל למציאת פתרון לבעיות קבוצתיות ואישיות
עימות בקבוצה עשוי לעזור בהגדרה של יחסי בכוחות בקבוצה
עימות בקבוצה עשוי לחזק את מסוגלות הפרט להתמודד עם עימותים
עימות בקבוצה תורם לפרט לחזק את ייחודיותו בהשתייכות הקבוצתית
אפשר לראות את היתרונות בעימות, דרך עימות בו מתוודה אחת המשתתפות, בקבוצה אימון להורים, כי היא חשה חוסר ביטחון בקבוצה. הקבוצה נתרמ בכך שכעת, נוצרת תחושה שאפשר לומר גם מה שלא נעים לשמוע. בנוסף, האמירה כזו מובילה לחשיבה מחודשת לגבי הנאמר ועיסוק בנושא.
אפשר לזהות חמישה מצבי עימות בקבוצה:
עימות בין חבר בקבוצה לחבר אחר – מצב בו יש ניגוד אינטרסים בין שני חברי קבוצה וכל אחד מהם מנסה למשוך את המנחה למילוי צרכיו האישיים, ולכוון את הקבוצה לעברם.
עימות בין חבר בקבוצה לשאר חברי הקבוצה- עימות בו יש ניגוד אינטרסים בין הפרט לבין כלל הקבוצה .
עימות בין הקבוצה למנחה- מצב זה אופייני בעיקר לשלבי הקבוצה הראשונים, בה הקבוצה משולה לתינוק שמצפה כי המנחה ישמש לו כדמות הורית, ייקח אחריות לכל מה שקורה בקבוצה.
עימות בין תת קבוצות – לעיתים נוצרות בקבוצה תתי קבוצות אשר כל אחת מתגבשת סביב אדם אחר ומאמצת את דעותיו והשקפותיו. העימות נובע מהתנגשות בצרכים, מטרות או ציפיות של כל תת קבוצה.
עימות בין המנחה לפרט מסוים בקבוצה- עימות זה נובע כתוצאה מתהליכים גלויים וסמויים. ברמה הגלויה, אחד מחברי הקבוצה אינו תומך בדרכו של המנחה ונוצר עימות כאשר הן המנחה והן חבר הקבוצה מנסים למשוך את הקבוצה לכיוונים מנוגדים. ברמה הסמויה המפגש עם המנחה , כמייצג דמות סמכותית, מהווה חברי קבוצה מסוימים גירוי להעלאת תכנים לא מודעים הקשורים אל דמות סמכותית מילדותו . חבר הקבוצה ירגיש רגשות כעס, ביקורת וחרדה , אל המנחה בדיוק כמו שהרגיש אל הדמות הסמכותית בעברו.
עימותים, כאמור, הם חלק בלתי נפרד בקבוצה. עימותים יכולים לקדם את הקבוצה, אולם עימותים שלא נפתרו כהלכה עלולים לטרפד כל התפתחות, למידה והתקדמות של הקבוצה. חשוב שמנחה הקבוצה יטפל בעימותים ויפעל על מנת שהעימותים יפתרו באופן שיקדם את הקבוצה וחבריה.
שיקוף, הארה, שאלת שאלות, הן דרכים שמנחה יכול להשתמש על מנת לפתור עימותים.
דרך הטיפול של המנחה בעימותים מתחלקת לשלושה חלקים עיקריים:
זיהויי העימות – המנחה מזהה כי קיים עימות, במהלך עבודת הקבוצה. הוא אוסף נתונים רבים ככל שניתן על אופי העימות, המקור וכד'.
שיקוף העימות – המנחה משקף לקבוצה את מה שהוא חש ומרגיש, ומאשש את הרגשתו אל מול חברי הקבוצה.
טיפול בעימות – במידה וחברי הקבוצה אוששו את תחושותיו ופרשנותו של המנחה לגבי העימות, יעודד המנחה את החברים לבטא את תחושותיהן ועמדותיהם בנושא. לאחר מכן יחליטו חברי הקבוצה כיצד לפתור את העימות.
במידה ותחליט הקבוצה לפתור את העימות, יוביל אותה המנחה להחליט על פתרון דרך הנקודות הבאות: בירור הבעיה האמיתית, מוכנות של הצדדים בעימות לראות את הצד השני, הרצון והגמישות של הצדים במציאת פתרון מוסכם, העלאת מספר פתרונות ומציאת פתרון שמשרת את כל הצדדים. (זיו ובהרב 2011)
כאמור, עימותים בקבוצה חשובים הן לקבוצה עצמה והן לפרטים בה. מנחה מיומן, אשר יזהה ויטפל בעימות באופן מקצועי ורגיש, יוכל להעצים ולקדם את חברי הקבוצה ואת העבודה הטיפולית או האימונית בה.
ביבליוגרפיה
אורט, מ. וזילברמן מ.(2011) . מיומנויות הנחיה לקבוצות מדריך למנחה. קריית ביאליק:אח
בנימין, א. (1997). התנהגות בקבוצות קטנות. תל אביב : הוצ' הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
זיו י. וברהב י.(2011). מסע קבוצתי המדריך למנחה קבוצה. ישראל:קדם
יאלום,א. ושץ, מ. (2006). טיפול קבוצתי תיאוריה ומעשה. ירושלים:כינרת
רוזנווסר,נ. ונתן,ל. (עורכים). (1997).הנחיית קבוצות. ישראל:החברה למתנ"סים
