לאחר פטירת המעביד המשיך עובד לעבוד, באותו מקום עבודה ובאותו העסק, אך אצל מעביד חדש. המעביד שנפטר היה האב של העובדים, והמעביד החדש הוא האם שלהם.
בשל פטירת המעביד הקודם והגעת מעביד חדש - קיבל אחד הילדים פיצויים, והילד השני מבקש לקבל את הפיצויים 3 שנים לאחר פטירת האב (המעביד).
הפיצויים לילד הראשון שולמו מכספי קופה כללית לפיצויים של המעביד הנפטר; ואילו הפיצויים לילד השני, ייתכן שישולמו מכספי העיזבון של הנפטר.
השאלות הן:
1. האם מגיע פטור ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה ["מענק עקב פרישה או עקב מוות"] על הפיצויים, ששולמו לילד הראשון, כלומר עם מותו של האב ?
2. אם ישולמו הפיצויים לילד השני, 3 שנים לאחר מות האב - האם עדיין יזכו פיצויים אלה בפטור ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה האמור ?
יניב גבריאל משיב(*) :
מסעיפי פקודת מס הכנסה בעניין הנדון
• סעיף 9(7(א) לפקודת מס הכנסה [להלן - רק "לפקודה"] מעניק פטור ממס למענק הניתן עקב פרישה. הפטור - בשיעור משכורת של חודש אחד לכל שנת עבודה, לפי "המשכורת האחרונה".
• בשום אופן לא יעלה סכום הפטור על תקרת מענק-עקב-פרישה לכל שנת עבודה, הנקובה בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה.
התשובה על פניית השואל - לנוכח סעיפי הפקודה
בעובדות שלפנינו, אשר הובאו בפניית השואל, מתואר "שינוי מעבידים" עקב מותו של המעביד. לפיכך, אין ספק, שלעובד אבד מקור פרנסתו אצל המעביד הנפטר והעזיבה אינה מתוכננת ופורמלית גרידא.
מכאן עולה, כי אומנם אין השינוי המתואר מלאכותי, ואין הוא בא להשיג הטבות מס, באמצעות עזיבה מכוונת ומדומה לשם קבלת פיצויים, אך לאמיתו של דבר ממשיך העובד לעבוד אצל המעביד [לעניין זה, ראה: עמ"ה 28/72, שאול נגד פקיד השומה (פד"א ה' 177); וכן, עמ"ה 157/77, "יהלומי דסקל בע"מ" נגד פקיד השומה (פד"א י' 129)].
המסקנה - בעניינו של הילד הראשון:
המסקנה היוצאת מזאת היא, כי - בעניין שלפנינו - יש להעניק את הפטור ממס לילד הראשון, על פי סעיף 9(7א) לפקודה האמור.
המסקנה - בעניינו של הילד השני:
בעניינו של הילד השני ייתכנו שתי אפשרויות - כדלקמן:
אפשרות א':
סעיף 4 ל"חוק פיצויי פטורים, התשכ"ג-1963", קובע, כי "עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה ... של מעבידו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר" [הנוסח בין המרכאות הכפולות - כמובא בסעיף זה לחוק].
החוק נוקט את המונח, המגדיר מצב עובדתי, "נפסקה", והוא אינו משתמש במונח משפטי, כגון: הסתיימו "יחסי עובד ומעביד".
מכאן שאם הציעו השאירים של המעביד שנפטר, לעובד, להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה, בלי לקבל פיצויי פיטורים, תוך התחייבות שאלה ישולמו לו בעת פרישתו מעבודתו והעובד הסכים לכך, יהיו השאירים חייבים לשלם את מלוא פיצויי הפיטורים לשתי תקופות העבודה (שלפני פטירתו של המעביד ושלאחר פטירתו).
בהתחייבות מעין זו, שקיבלו על עצמם שאירי הנפטר, מכירה נציבות מס הכנסה; ולפיכך, יקבלו העובדים, בעת פרישתם מעבודה, פטור ממס על פי סעיף 9(7א) לפקודה האמור, בעבור שתי תקופות עבודתם.
אפשרות ב':
עובד, שבעת פרישתו מעבודתו זכאי לקבל מענק פרישה ממעבידו, רואים אותו כאילו קיבל את המענק, אף אם לא קיבלו? למעשה [כלל זה מהווה חריג למיסוי שכיר על בסיס מזומן, אשר נקבע: בפסק דין בעניינו של "ד"ר מיכה בר-זאב" (פד"א י"ד); ובפסק דין ע"א 833/87, בעניינם של "יורשי המנוח סבר רג'א עודה" (פד"א י"ז)]; וזאת, למעט אם בחר העובד ברצף זכויות לפיצויים", כאמור בסעיף 9(7א)(א)(4) לפקודה.
מנתוני פניית השואל אי אפשר להסיק, כי הילד השני בחר בהחלת "רצף זכויות בפיצויים". ולפיכך, רשאי פקיד השומה לקבוע, לפי מיטב שפיטתו, את סכום ההכנסה החייבת שלו ושל מעבידו לשעבר. פועל יוצא מכאן, שרשאי פקיד שומה לסרב להתיר את הפטור הנקוב בסעיף 9(7א) לפקודה האמור; והוא רשאי אף יותר מכך: הוא רשאי להחיל סנקציות אזרחיות ופליליות לנוכח המס ש"נחסך" (כלומר: לא שולם) ולנוכח ההכנסה שלא דווחה.
יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.
פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il