ריחוק רגשי ביחסים זוגיים 

לא אחת אני פוגשת זוגות אשר עיקר הקשר שלהם סובב סביב העברת מידע ביחס לקניות, ילדים, ניהול הבית, מטלות היומיום, תאום זמנים וכו' - "מינהלות", זהו הביטוי בה זוגות משתמשים. עם הזמן מתפתח תסכול וחוסר בטחון בקשר, צפות שאלות הנוגעות בבילוי זמן איכות זוגי, הימנעות מקרבה ואינטימיות פיזית, רגשית וכדומה. התחושה היא שאין יותר אינטימיות וקרבה אמיתית ולפעמים מרגיש שלא נותרה אהבה בקשר, אך נשארים בו משום הפחד מפני בדידות נצחית. באופן אירוני, הישארות בקשר שמתקיים בו ניתוק ריגשי, הוא חוויה של בדידות כרונית - אלא אם כן אתה רוצה ומוכן לעשות משהו בנושא.

מרבית האנשים אינם מתייחסים לריחוק רגשי ולתחושת בדידות כמשהו המצריך התערבות דחופה. רוב הסיכויים שלא רק אתה מרגיש את הבדידות, גם בן הזוג שלך מרגיש דומה, אבל משתמשים במנגנוני הגנה כמו: הכחשה, הדחקה והשלכה על האחר, כדי לא לעסוק בנושא.

ריחוק רגשי מתפתח בתהליך איטי והדרגתי ולכן קל להחמיץ את הסימנים, עד אשר נוצר פער משמעותי שקשה לגשר עליו. סיבות רבות עלולות לגרום לריחוק, חלקן קשורות לקשר הזוגי וחלקן קשורות למבנה האישיות של כל אחד מבני הזוג. לדוגמא:

•  צורך בזמן פרטי: זוגות שיש להם ילדים צעירים, מטבע הדברים יש להם מעט מאוד זמן לעצמם, אם בכלל. ישנם דרכים "יצירתיות" להשגת זמן כזה: צפיה בסדרת טלויזיה, עיסוק באינטרנט על גווניו, צפיה בתוכניות ספורט, האזנה למוסיקה עם אוזניות וכו'. כשאתה חושד שההתנתקויות באמצעות המוסיקה, האינטרנט וכו', הם הדרך להשגת זמן לעצמם, שאל באופן ישיר לגיטימית בעיניהם להשגת זמן לעצמם, שאל באופן ישיר את השותף שלך אם הוא זקוק לזמן כזה. הדבר יאפשר דיון ומציאת פתרון כיצד ניתן לאפשר זמן כזה באופן שלא יפגע באיש. בנוסף, רצוי שכל אחד מבני הזוג ימצא זמן לעצמו ועם עצמו, בתנאי שהוא זקוק לזמן כזה. אנשים צריכים זמן למלא עצמם והם אינם "בורחים" אלא מטעינים עצמם כדי שיוכלו להמשיך.
•  מתח, דאגה, דכאון: ישנם אנשים המגיבים בניתוק, ריחוק והסתגרות כאשר הם נמצאים במתח ומצוקה משמעותיים. כאשר ברור לנו ואנו יודעים שבן הזוג נמצא בלחץ בשל סיבות מקצועיות, אישיות, בריאותיות או אחרות, במטרה לנסות לסייע לבן הזוג ולצמצם את התחושות הקשות המלוות אותו, חשוב ליזום שיחה בנושא, להכיל את המצוקה ולעיתים למצוא יחד פתרון מתאים ויעיל. כאשר התחושה היא שאינך יכול לסייע לבן הזוג, הדברים עמוקים יותר מאשר נראה על פני השטח - חשוב לרמוז בעדינות שיתייעצו אם איש מקצוע היכול לסייע ולהקל על המצב.
•  איבוד הקשר הרגשי - האם הבחנת האם בן הזוג משקיע את אותו זמן ומאמץ שהשקיע בעבר בזוגיות, בבית, במשפחה - האם הוא נמנע מאינטימיות פיזית ורגשית? האם לאורך זמן משמעותי הוא מנותק רגשית? אם כן, זהו הזמן ליזום שיחה ולהקדיש לה זמן כאשר אנו מוכנים נפשית לדון, להקשיב ולנסות להבין. חשוב ששיחה כזו לא תהיה ממקום הגנתי בו מרגישים מותקפים ומוכנים "לשבור את הכלים". אלא לבדוק בכנות עם בן הזוג איך הוא מרגיש בתוך בקשר, האם ניתן לעשות משהו כדי שירגיש מחובר יותר? ככל שזה יהיה קשה, חשוב לעשות בדיקה זו מתוך הבנת נקודת המבט של בן הזוג ולא להגיב בטרם מבינים לעומק מה בן הזוג מרגיש. במידה ובן הזוג איננו מוכן לנהל שיחה כזו, איננו מוכן לבדוק דרכים לחידוש החיבור הרגשי או מכחיש שיש בעיה בקשר - אולי זה זמן להציע לו ללכת יחד לטיפול זוגי או פרטני ולבדוק את הנושא.
•  קושי נוסף הוא יחסים בין אדם עם אישיות נמנעת לבין אדם עם אישיות תלותית (סגננות התקשרות) -במקרה זה האישיות התלותית מתקשה בנפרדות במערכת היחסים בעוד האישיות הנמנעת מתקשה להתקיים בתוך מערכת סימביוטית בה בן הזוג תלוי בו. מערכת יחסים כזו מאופיינת במצוקה של שני בני הזוג. בשני המקרים ישנה רגישות רבה ופגיעות המלווה בהערכה עצמית נמוכה. כאשר הנמנע מזהה נזקקות ייתר של בן הזוג, הוא לוקח מרחק משום הזדקקותו למרחב וזמן. בעוד התלותי זקוק להכלה וקרבה בלתי פוסקת אחרת הוא מרגיש נטוש, דחוי ובחרדה. מדובר במחזוריות המנהלת את בני הזוג וגורמת לנסיגה ביחסים. לעיתים כדי להעריך האם מדובר בקשר מהסוג הזה, יש לקחת צעד אחד אחורנית (באופן זמני), להיות פחות נזקק ולבדוק כיצד בן הזוג מגיב לכך. במידה ובן הזוג הנמנע מגיב בחום וקרבה, כנראה שהבנת משהו על הדינאמיקה הזוגית ורכשת כלי להתמודד עם הריחוק הרגשי של בן הזוג.
•  מחזוריות של ביקורת והימנעות - בן זוג המרוחק רגשית גורם לתחושת פגיעה ודחיה. הדבר מביא לפגיעה, כעס וטינה כלפי בן הזוג, גם אם אינך מודע לכך. מתחילות תלונות וביקורת על כך שבן הזוג איננו מגיב ומתייחס. הביקורת לא בהכרח מילולית, לעיתים מדובר בגישה והתנהגות שיש בה מסר של ביקורת. ביקורת זו גורמת לבן הזוג להסתגר ולסגת עוד יותר, כאילו ישנו חשש שכל אינטראקציה תביא עימה ביקורת נוספת או דיאלוג תוקפני אודות חוסר שביעות רצון מהיחסים. בתגובה בני הזוג מבלים פחות זמן יחד, מתחילה נסיגה והסתגרות אשר מעצימים את המצוקה ומגבירה את הביקורתיות. זהו מעגל סגור שחסר ערך, מגביר את הריחוק ואיננו מאפשר קרבה ואינטימיות רגשית ופיזית.

בתחילת קשר ניתוק רגשי עשוי להיות אטרקטיבי, לכאורה נראה שלאדם יש עולם תוכן משלו, תחביבים בהם הוא אוהב לעסוק לבד. נראה כאילו לכל אחד מהצדדים יש פנאי לעיסוקיו וכו', אך בהמשך כאשר הדברים לא משתנים, המרחק הרגשי נשאר קבוע, נבנה תסכול, תחושת איום, דחיה, פגיעה בערך העצמי וחוסר בטחון בקשר.

כאמור רוב הסיכויים שגם השותף שלך מרגיש בדידות בקשר. אתם לכודים במעגל של ניתוק רגשי ומרגישים חוסר אונים וקושי לפרוץ אותו. לכן, אתה הוא זה שצריך לקחת יוזמה ולהתחיל לדבר על התחושות.

התרחקות מרגשות מהווה מכשול בביסוס זוגיות יציבה ובטוחה. לכן, כדי לשנות את "המוסיקה" על בני זוג להכיר את "הריקוד המשותף" שלהם. למרות הקושי ההתחלתי, על שני בני הזוג להשקיע מאמץ בשינוי, לא לקחת דברים באופן אישי, אלא לאפשר מרחב לדבר בכנות זה לזה. לעיתים יש צורך בטיפול זוגי שיאפשר מרחב בטוח להבין מה כל אחד מרגיש, לברר באופן מעמיק את ההבדלים האישיים והאישיותיים בסגנונות ההתקשרות ובאופן הביטוי שלהם. לעיתים יש צורך ללמוד לומר את הרגשות במחוות ובמילים במקום להתנהג אותם, לבטא את הצרכים השונים ולהיות קשוב לצרכיו של האחר. ללמוד כיצד לכבות שריפות רגשיות ולעזור לעצמך ולבן זוגך להרגיש בטוח יותר בקשר.

נקיטת יוזמה יכולה לגרום לחוסר בטחון ולתחושה של הליכה על קרח דק שעלול להיסדק בכל רגע. אבל כאשר עושים צעד אמיץ, ישנו סיכוי לשינוי הדפוס, לתחושת הקלה ולבניית מערכת יחסים טובה יותר.