אני מניחה שכילדה טיילנו ביפו לא מעט. סבתי גרה שם תקופה מסוימת וסביר להניח שביקרנו שם פעמים רבות. אך הזיכרון שלי מיפו הוא מתקופה מאוחרת יותר כאשר נסעתי לשם בגיל 14 עם חברה שלי. באותו הזמן השרוולים היו באופנה וחברתי החליטה שהיא חייבת אחד "אותנטי".
לכן היטלטלנו לשם שתינו בכמה אוטובוסים והגענו לשוק הפשפשים. הסתובבנו שם שעות רבות נהננו משיטוט ומהגילוי של כל מיני חפצים ישנים וזרים שמטרתם אבדה. בסופו של היום חיפשנו מקום טוב לאכול בו. לא הכרנו כלל מסעדות ביפו ועל כן מצאנו את עצמנו אוכלת בדוכן פלפאל שהיה לא רע בכלל. מאז עברו כעשרים שנה ומסתבר שיש דברים שמשתנים גם לטובה.
לאחרונה יצא לי לבקר באזור עם חברה שלי. היא חיפשה רהיטים ואביזרים אחרים לעטר בעזרתם את ביתה החדש והייתה מאוד מרוצה ממה שמצאה. "אני עדיין לא יודעת מה את מתכננת לעשות עם הקסדה הצבאית שקנית" אמרתי לה "אחרי שאני אנקה אותה כמו שצריך ואבריק אותה היא הולכת להיות קערת פירות נהדרת" ענתה. "והפלך הישן הזה?" שאלתי אותה "אה... זה הולך להיות חלק נהדר של אהיל" היא ענתה לי. "טוב...עכשיו רק חסר לנו מקום טוב לאוכל בו.
איזה מסעדות ביפו את מכירה?" שאלתי אותה "יש כל כך הרבה...." היא עצרה לחשוב "תלוי מה בא לנו. אני מכירה מסעדת דגים מעולה ממש על המים ואם את רוצה מסעדה איטלקית יש כאן אחת קרובה ממה טובה שמכינה רביולי בטטה מעולה. או... את ממש רוצה להתפנק יש מסעדה יותר מפונפנת שאומנם מתאימה יותר לארוחת ערב חגיגית, אבל אני בטוחה שנהנה בכל מקרה, יש להם שם מנות נהדרות... או... יש את המקום החדש הזה ב.." "רגע!" קטעתי אותה "כמה מסעדות ביפו את מכירה?" שאלתי אותה.
"אני מכירה רק את הטובות" צחקה "אבל אני באמת מטיילת הרבה באזור ולשמחתי יש הרבה מסעדות טובות ביפו, כך שיוצא לי לאכול כאן לא מעט..." . בסופו של דבר החלטנו לנצל את מזג האוויר הטוב ואת הרוח הנעימה והתרווחנו לנו בשולחן המשקיף לים. שתינו אוהבת דגים ופירות ים ושמחנו לגלות את המבחר הרב שהיה במסעדה. חילקנו בנינו מספר מנות וצרפנו כמה סלטים קטנים. בסופה של הארוחה לגמנו מיין לבן ומרענן בכוסות ארוכות ואלגנטיות וספגנו קרני שמש אחרונות. "חבל שאי אפשר לעשות את זה כל יום" אמרתי לה "אולי לא כל יום, אבל לפחות פעם בחודש" היא ענתה "יש עוד המון מסעדות ביפו, ואם אהבת את זאת, בטוח תאהבי גם את האחרות".
רפי -מבקר מסעדות באזור תל אביב -יפו
