רק לאחרונה בעת טיול בחיפה, קלטתי באיזו מהירות הזמן עובר. את חיפה זכרתי כסטודנטית צעירה. אחרי שהייתי מגיעה באוטובוס לתחנה המרכזית, הייתי לוקחת את האוטובוס הפנימי שהיה עולה לאט בכל מיני רחובות קטנים עד שהיה מגיע לבסוף לדירה ששכרתי עם כמה שותפים. כסטודנטים לא הכרנו הרבה מסעדות בחיפה. סליחה...
לא הכרנו הרבה מסעדות טובות בחיפה. הכרנו בעיקר את הקפיטריות הזולות באוניברסיטה, את דוכני הפלאפל הטובים ואת הברים הטובים ביותר להעביר בהם את הלילה. ככה שהתמונה של חיפה שהשתמרה אצלי בראש הייתה שונה מאוד ממה שזכיתי לראות כעת. לחיפה נסענו כמה זוגות עם ילדים לבילוי של סוף שבוע. טיילנו כמובן בגנים הבהאים, ירדנו ועלינו ברכבל, נהנינו מהנוף ועשינו קצת שופינג במתחם 21 החדש בעיר התחתית. אחרי כל זה החלטנו שבהחלט הגיע הזמן לאכול.
אף על פי שהיינו עם ילדים לא התחשק לנו לאכול ג'אנק פוד, ולשמחתנו גם לילדים לא. אני לא הכרתי הרבה מסעדות בחיפה אבל חברים אחרים שביקרו באזור פעמים רבות החלו לדון באפשרויות השונות. והיו רבות. המסעדה הזו נפסלה משום שלא כולם אוהבים דגים, זו נפסלה משום שהיא רחוקה מדי וזו משום שאין בה הרבה אוכל לילדים. אני האזנתי בשקט וניסיתי להעסיק את גדוד הילדים הרעבים במשחק הקלאסי של ארץ-עיר. כל אחד הציע מסעדה אחרת ושיבח את התפריט שלה, את העיצוב ואת השירות המצוין ואני רק נזכרתי בתקופת לימודי והופתעתי מהכמות ומהמגוון של מסעדות בחיפה שיש היום. לבסוף בחרנו במסעדה שהיה בה קצת מכל דבר.
למנות פתיחה הזמנו חומוס-פול, פיתות, סלטים, עלי גפן ועוד כמה פינוקים קטנים. למנה עיקרית כל אחד הזמין משהו אחר והריחות שעלו מהשולחן היו מעוררי תאבון. התפריט היה עשיר מאוד: היה מי שבחר בפילה סלמון עסיסי ואילו אחרים בחרו בקבב בליווי טחינה ואורז. בסופה של ארוחה מהנה ומשביעה חלקנו אבטיח קר בתוספת גבינה בולגרית והתרווחנו בכיסאות. "היה ממש טעים אמרתי". כולם הנהנו בהסכמה. "מה זה כל המסעדות הללו שהזכרתם קודם?" שאלתי.
"לא ביקרת כאן מזמן אבל נראה שאתם אכלתם בלא מעט מסעדות הכי טובות בחיפה". מכיוון שלא זכיתי לתגובה (ככה זה - לחבר'ה השבעים לא התחשק לדבר) החלטתי לנקוט בגישה אחרת "אני חשבתי שמסעדות טובות יש רק במרכז". זה עבד ואני זכיתי לשמוע בנחת על כל המסעדות הנהדרות שלא יצא לי לבקר בהן. "טוב" אמרתי "זה נשמע שיש לנו לא מעט סיבות לחזור לבקר כאן".
רפי - מבקר מסעדות בצפון
