ישנן מסעדות רבות המתהדרות בשם "מסעדות רומנטיות בתל אביב" אך מניסיוני לא כולן כאלה. קשה להגדיר מה הופך מסעדה למקום רומנטי לסעוד בו. יש מקומות הסבורים כי מספיק להניח נר מאובק על השולחן ולצרף לו אגרטל שבור שבו פרחים מלאכותיים. אך ככה לא בונים רומנטיקה. אבזור נכון יכול לסייע אבל אם המסעדה ממוקמת על כביש סואן והסועדים היושבים בשולחנות זוכים לשמוע את קללות הנהגים.... רומנטי זה לא. "מסעדות רומנטיות בתל אביב רק מקומיים מכירים" קבע ידיד שלי.
"הנה אני ישבתי לא מזמן במקום שהגעתי אליו ממש במקרה כי טעיתי בדרך. תכננתי לקחת את הדייט שלי למקום שקראתי עליו באיזה מקום ולגמרי במקרה מצאנו את המסעדה הזאת". "ומה הפך אותה למסעדה רומנטית?" שאלתי אותו. "את יודעת... זה היה מקום כזה ברחוב צדדי, התאורה הייתה לא חזקה מדי ולא חלשה מדי, והמסעדה הייתה בנויה ממש טוב, כל מיני פינות כאלו שיצרו אינטימיות, המוזיקה גם הייתה נהדרת – טובה אבל לא יותר מדי טובה כדי שלא תמשוך את האוזן יותר מדי, והכסאות היו נוחים כל כך".
"כסאות נוחים?" צחקתי "אני חושבת שהייתי בכמה מסעדות רומנטיות בתל אביב אבל אף פעם לא החשבתי כסאות נוחים כאחד הקריטריונים שלי למסעדה רומנטית טובה". "אז תחשבי" ענה לי ידיד שלי "באופן כללי, בלי קשר למסעדות – כסא נוח לשבת עליו זה מאסט. ובלי שאתה מרגיש נוח לא תהיה שום רומנטיקה. אם אתה עסוק כל הזמן בלמצוא מקום נוח לישבן שלך תצא מהמסעדה – זה לא ייגמר טוב". "טוב..." צחקתי "אין ספק שנתת לי על מה לחשוב. איך קוראים למסעדה הזאת?" שאלתי אותו "אין מצב שאני מגלה לך" ענה לי. "מה?" אמרתי מופתעת "עוד אחד הקריטריונים החשובים למסעדה רומנטית "חייב להיות בה מספר מאוד מסוים של סועדים – היא לא יכולה להיות ריקה מדי או מלאה מדי. ריקה מדי – והמלצרים יציקו לך, מלאה מדי והמלצרים לא יתייחסו אליך.
כרגע המסעדה שהיינו בה היא בדיוק במצב המאוזן והנהדר ואין לי שום כוונה להרוס את זה". "תזכור" אמרתי לו. שבוע אחר כך נפגשנו וידידי לא נראה במיטבו "עכשיו אני עוד פעם מחפש מסעדות רומנטיות בתל אביב" אמר לי "ואין מצב שעוד יהיה לי אותו המזל למצוא במקרה כזה מקום". "למה אתה לא חוזר לאותו המקום?" שאלתי אותו. "כי זהו!" אמר בדרמטיות "המקום התגלה!. פעם אחרונה שהיינו שם היה מפוצץ. היה כזה בלגן ורעש, כל קשה בינו ובין רומנטיות הוא עכשיו מקרי בהחלט". הוא ראה אותי מחייכת ואמר "אל תראי כל כך מרוצה מעצמך. אני אמצא עוד מסעדות רומנטיות בתל אביב. לא חסר". "אני יודעת" חייכתי "ואני יודעת שפעם הבאה גם תסכים לגלות לי שם של אחת מהן לפחות". "אולי" הסכים. "אולי. בשביל הקארמה".
רפי - מבקר מסעדות רומנטיות
