בין אימון אישי לחשיבה הכרתית (שיטת ימימה) 

 בין אימון אישי לחשיבה הכרתית (ימימה)

פעמים רבות אני נשאלת על ההבדל שבין שתי הדרכים בהן אני עוסקת - חשיבה הכרתית ואימון אישי: מה ההבדל בין  השיטות, למה טובה שיטת האימון ולמה טובה חשיבה הכרתית, על אילו צרכים עונה כל שיטה ומה היתרונות והחסרונות של הדרכים השונות. אנסה במאמר זה לסקור את היתרונות והחסרונות כפי שאני רואה אותם.

האימון הוא שיטה המחוללת תהליכי שינוי קצרי מועד. המתאמן מגיע עם סוגייה אותה הוא רוצה לפתור או שבמהלך האימון המאמן עוזר למתאמן להתמקד בנושאים שאותם כדאי לו לקדם בחייו. את הנושאים שעולים באימון מקדמים בעזרת מגוון כלים. במהלך האימון המתאמן לומד להכיר עצמו על חוזקותיו וקשייו ומתמקד במטרות החשובות לו בחייו.

לימודי חשיבה הכרתית הם מפגשים שבועיים בקבוצה (בד"כ בהפרדה מגדרית). בשיעורים נלמדים טקסטים העוזרים ליצור שפה פנימית במטרה לתקן את נפש הלומד – להגיע ליותר שקט, שמחה פנימית ואהבה. דרך תירגול המושגים בחיי היומיום שלהם מוטמעת שפה זו אצל הלומדים. כאשר המושגים מתורגלים שוב ושוב, הם הופכים להיות לחלק מהכרת הלומדים והתהליכים החשיבתיים המתקנים עושים את פעולתם באופן שוטף. תוצאות הלימוד ניכרות לאורך כל הלימוד בהתבהרות מתמדת של המחשבה וגדילה בעוצמת הרגש ופתיחות הלב. בלימוד קיים גם קשר למעגל הזמנים ולשפה היהודית – קבלית. יש בלימוד מימד רוחני עמוק שגדל ככל שמתקדמים ומתמידים בלימוד.

אם כך, מה דומה ומה שונה?

מבחינת התוצאות – שני התהליכים נושאים תוצאות. באימון התוצאות הן ממוקדות ומכוונות מטרה ועל המתאמן לתחזק אותן לאחר סוף האימון או בצורה עצמאית או בעזרת מפגשים מרווחים יותר עם המאמן. ב"חשיבה הכרתית" התוצאות מתפשטות, לאו דווקא צפויות. במקרים רבים עבודה על נושא אחד תוליד התקדמות ושינוי בתחומים אחרים לא צפויים מתוך יישום הכלים ההכרתיים ופעולת ההכרה שאינה בהכרח ליניארית. כל השגה שהושגה במהלך התהליך נשארת כשינוי אצל הלומדים. תהליך התיקון מאפשר לבנות מבנה יציב שאינו מתפרק והלומדים יכולים להמשיך ולתחזק אותו גם באופן עצמאי לאחר שכבר בחרו להפסיק את הלימוד.

תפקיד המאמן/מנחה – באימון תפקיד המאמן לעודד, לשקף, לקדם ולשמור על הכיוון. על ידי יצירת קשר אישי, שאלות ותרגילים שונים ומגוונים המאמן מוביל את המתאמן להבנה טובה יותר של עצמו ולהתקדמות. תפקיד המנחה בשיעורי חשיבה הכרתית הוא לקדם את הלומדת ממקומה האישי על ידי שיקוף ומתן הבהרות ודגשים על בסיס הכלים של השיטה. המנחה שומרת על מידת רוחק המאפשרת ללומד/ת התפתחות אישית בלי תלות במנחה.

דרכי ההעברה – דרכי ההעברה באימון מגוונות מאוד ותלויות באישיותו של המאמן. באימון ניתן להשתמש במאגר אינסופי של כלים על מנת להעביר מסרים שונים ולהגיע להבנה של הפנימיות.בלימודי חשיבה הכרתית המהלך הוא קבוע והכלים העיקריים הם כתיבה, קריאה ושיח בהתאם לאישיותו הייחודית של כל מנחה.

אורך התלהיך – האימון הינו תהליך ממוקד של מספר חודשים. לימודי "חשיבה הכרתית" הינם תהליך מתמשך התלוי ברצון הלומדים. ניתן ללמוד כמה חודשים וניתן ללמוד במשך שנים, הכל על פי רצון הלומדים ומטרותיהם.

מיקוד – האימון מתבסס על היכרות כוללת עם אופיו של המתאמן  ועבודה דרך חוזקות וחסמים. נושאי העבודה נקבעים על ידי המתאמן והמאמן כאשר תפקיד המאמן הוא לראות ולהוביל את המתאמן אל השלב הבא. ב"חשיבה הכרתית" נשענים על הכרת הטוב. הטוב הנמצא ושמחת התיקון הם המאפשרים את המשך התיקון. קצב התיקון ונושאיו נקבעים על ידי הלומד/ת (למעשה, על ידי ההכרה עצמה הבוחרת את המשך התיקון ונושאיו) ולא על ידי המנחה.

מהות השינוי המתחולל – באימון החתירה היא לשינוי ממוקד. האימון יוצר הטבה מקומית ברורה במקומות של תקיעות או אי בהירות בחיים. ב"חשיבה ההכרתי

ולסיכום, תהליכי התפתחות פנימיים הנם דבר חשוב ביותר. בעזרת תהליכים אלה אנו פוגשים בחומרים המהותיים של הקיום כאן והתחזוקה של הנפש חשובה לפחות כמו תחזוקת הגוף.

ואיך בוחרים את התהליך המתאים? קוראים, בודקים, מתנסים, ובעיקר מקשיבים ללב – הוא כבר יודע את התשובה.