לבשל אושר 

אני אוהבת לבשל. אני אוהבת להאכיל אנשים.

אוכל זה בית. חום. קרבה. נתינה.

אוכל זה הרבה יותר ממשאב שעוזר לנו לחיות.

כמה זיכרונות יש לנו סביב אוכל, כמה ריחות, תמונות והתניות רגשיות כאלה ואחרות.

כשאחותי ילדה החלטתי להגיע אליה אחת לשבוע הביתה. להעביר לה אימון ולהכין לה את המאכלים שהיא הכי אוהבת.

אז מה היה לנו שם?

פלפלים ממולאים, מוקפץ, פסטות ברטבים שונים, מאפים, ארוחות בוקר מושקעות.

למעשה מדובר על  האכלה והכלה.

אחותי קיבלה מענה לשני צרכים מאוד בסיסיים שנשים אחרי לידה ונשים בכלל זקוקות מאוד:

מישהו שידאג להן, יראה אותן, יקשיב להן ורצוי שכל זה יהיה בתוספת של ארוחה טעימה, מזינה וביתית.

וכך שבוע אחר שבוע אחותי הגדירה לי את התפריט ואני הקשבתי לה והגדרתי לה את המשימות האימוניות שלה.

בסיומו של התהליך האמוני הבנו שנולד לנו כאן מוצר שנקרא –

מאמנת מבשלת.

במהלך החודשים האחרונים אני מגיעה לבתים של יולדות וביחד אנחנו יושבות לשיחה אימונית חד פעמית על כל דבר שעובר להן בלב ובראש תוך כדי אכילת בראנצ' טעים ואיכותי שאני הכנתי להן בהתאם להעדפותיהן וטעמן.

במסע שלי פגשתי אמהות לילד ראשון שעדיין לא מבינות את השינוי הענקי שקרה להן ואמהות ילד שלישי שמנסות לשמור בהצלחה חלקית למדיי את הג'ינגול האינסופי שיש כעת סביב שלושה ילדים.

פגשתי אמהות חד הוריות, שבחרו ללכת אחר החלום שלהן להיות אמא , למרות הקשיים והנסיבות הלא פשוטות בכלל.

פגשתי אמהות בפרק ב' שמתמודדות עם ילדים משותפים ועם הילדים שלו ועם הילד שלה ועם מורכבות עצומה של לנסות ולהקים משפחה חדשה ממשפחות אחרות שהתפרקו..תוך כדי שמירה על מקומו של כל ילד ברקמה האנושית החיה שמנסה להתגבש לכדי צורה ברורה ונכונה לכולם.

פגשתי בעיקר נשים עייפות, חלקן כאובות וחלקן מבולבלות.

חלקן בצומת דרכים – איך ממשיכים מכאן ולאן בקונפליקט אמהות קריירה ובכלל בחיים.

יש דבר אחד משותף לכל האמהות שפגשתי.

כולן רצו קצת מקום לעצמן.

מקום שיקשיב, שיחבק, שלא ישפוט, שלא יבקר – מקום שיהיה שם עבורן.

מקום מנחם, מקום מעצים, מקום בטוח.

בשיחה האימונית הן היו המרכז. הן בחרו על מה נדבר ועל מה לא.

אני נהניתי לראות אותן אוכלות, מדברות, מתעסקות קצת בעצמן ולא רק באחרים כל הזמן.

מבינות שאמא טובה זאת אמא שטוב לה.

ועל מנת להבין מה עושה לאמא טוב – היא צריכה לעצור רגע ולנסות להקשיב לקול הפנימי של עצמה.

כל כך מגיע לה.

מוקדש באהבה ענקית לכל האמהות שפגשתי ולאלה שאפגוש בעתיד.

מיכל