ללגליזציה לשימוש בגראס, מריחואנה יש מחיר משפחתי, חברתי ואפילו מדיני 

בימים אלו, כשיש כל כך הרבה הד תקשורתי למתן לגליזציה לשימוש בסמי הגראס/מריחואנה, חשוב מאוד להשמיע גם קול אחר, קול המגיע מהקליניקה.

אני יודע שלקולי זה ייתכן ויהיה הד חזק של התנגדות ציבורית אבל חשוב לי מאוד שהקול הזה ישמע. נתון חשוב להכיר הוא הנתון הבא. המצדדים בלגליזציה מונעים בדרך כלל משיקולים אישיים לגיטימיים ולפיכך על פי רוב הם לוחמניים ואקטיביים יותר בפעולתם. בו בזמן שהמתנגדים ללגליזציה מונעים על פי רוב מאינטרס מקצועי, דאגה רחבה, ממחשבה פילוסופית המשלבת ידע והיקש. שיקולים שלא תמיד ידחפו את אותם אנשים לפעול ולהשמיע את קולם.

אשתף אתכם המשפחות, אתכם בני הזוג, אתכם הילדים של, או המכרים של, בניסיוני המקצועי.

אתאר את דברי דרך תיאור מקרה, סיפורו של אדם צעיר המגיע אלי לקליניקה לצורך תהליך משפטי. האדם שנקרא לו יוסי, הינו חתך מוכר של משתמשי הסמים "הקלים" בארץ. יוסי סיים תיכון בהצלחה, שרת בצבא, הוא מוכשר במוזיקה, הוריו עובדים ובני המעמד הבינוני בארץ. אדם ככל האנשים. יוסי עבר שרות צבאי קשה, הוא מעוניין לטוס לטיול במזרח, אחר כך לצאת ללימודים.

כשיוסי מגיע אלי הוא כבר נקי שבועות מספר משימוש סמים, יוסי נמצא בתהליך משפטי המאפשר לו אלטרנטיבה לכניסה לכלא. הליך המחייב אותו להיות נוכח בתהליך הטיפולי, לשתף פעולה עם ההליך, לתת בדיקות שתן המראות ממצא של ניקיון משימוש בסמים. יוסי חדור מוטיבציה לצלוח את ההליך ללא הרשעה וללא ישיבה במאסר.

כך הכרתי את יוסי, נקי מסמים, עובד, מספר על עברו ועל קשיו, אדם שעשה ללא ספק תהליך טיפולי מעניין וטוב. הליך שהיה ללא ספק לשביעות רצוני המקצועי, לשביעות רצונו של יוסי, הליך שהתקבל בברכה על ידי הגוף המשפטי.

יוסי סיים את ההליך ולא שמעתי ממנו כשנה. לפני שבוע יוסי התקשר וביקש לחזור לטיפול. למה אני שואל אותו? "כי אני רוצה לברר עמך את רצוני להשתמש באופן קבוע בגראס". הוא אומר לי.

יוסי מגיע אלי לפגישה אדם אחר, אדם שונה, בחור שמעשן גראס על בסיס יום יומי. "רק" על בסיס יום יומי. "מסטול" יש שיגדירו כך את מצבו.

כבר בטלפון כשיוסי מתקשר אלי, אני שומע אותו אומר לי "אחי, תבין", אחי, אתה לא יודע כמה טוב לי עכשיו", אחי ואחי ולעולם לא כינה אותי כך.

יוסי רזה מאוד בתקופה האחרונה, שערו האריך, זקן מטפח את פניו הוא נראה כמו ההיפים של שנות השישים,  יוסי עונד שרשראות שונות, מצחקק הרבה ומדבר בשתף שלא הכרתי בעבר אצל יוסי אף פעם. יוסי משתעל, מבקש לצאת ולעשן במהלך השיחה. וה"אחי" , "תבין אותי אחי", ל"גראס/מריחואנה סגולות רפואיות שמסתירים מהציבור", הוא מרפא מחלות, מרפא סרטן, חברות התרופות הן אלו שמתנגדות ללגליזציה", "כל העולם כבר מאפשר לעשן, רק בארץ שלנו לא מאפשרים זאת" וכו'.

במבחן המציאות אני אומר לו: "יוסי אתה נראה לי מסטול, אתה לא אותו יוסי שהכרתי. יוסי אני שואל אותו כשאלה שאני מפנה לאדם העיור מאהבה. "האם יש אולי משהוא שלילי אחד שאתה יכול לציין בפני בחזרתך לעשן גראס?", לא עונה לי יוסי, "רק יותר טוב".

אני יודע שאת ההבדל שאני ראיתי בין יוסי הנקי, "הסחי", ליוסי המשתמש, גם המשפחות רואות, אני יודע שאת יוסי הנקי הייתי מקבל לעבודה בחברתי, בתעסוקה, כחבר למשפחתי. ואת יוסי המשתמש בגראס, יוסי הנראה כפי שנראה היום בחזרתו לשימוש הכבד בגראס, את יוסי המסטול, הייתי שולח להיגמל. הייתי מבקש מיוסי לחזור ולהיות יוסי.  

בהיבט המדיני, הגאו מרחב תיכוני, בהיותנו מדינה שעדיין נאבקת על קיומה מדי יום ביומו. גם מכאן לא הייתי מסכים למתן לגיטימציה לשימוש בסמים. מצטער ידידי.