להיות בן ממשיך בעסק משפחתי 

איך להיות יותר מ"הבן של" בעסק משפחתי?

אין ספק שלהיות הבן או הבת של הבוס ולהיכנס לנעליים של ההורים בעסק המשפחתי זו משימה לא פשוטה. במיוחד כשמכל כיוון שומעים משפטים כמו: "אבא מכניס אותך לעניינים, אה? מתי הוא חוזר?" או "כשאמא שלך תגיע תגידי לה להתקשר אליי, היא תסדר את זה בשתי דקות" ו- "אל תדאג, אני מכיר את ההורים שלך שנים, הם כבר יטפלו בזה". בכל אמירה מהסוג הזה – לפעמים יותר עוקצנית או מכוונת – אתם שומעים את אותו תקליט: ההורה הוא מי שהקים את העסק בשתי ידיו, הקיז דם כדי שהוא ישרוד ויתפתח, וסבל לשם כך שנים של קושי, מחסור ואי ודאות. הוא החרוץ, היודע-כל וזה שמכיר כל עובד, ספק ולקוח. הוא היחיד שמסוגל לתת פתרונות גמישים ויצירתיים למצבים מורכבים, והיחיד שיש לו סמכות החלטה ללא עוררין. ואתם? אתם מוטלים בספק.

"מה אתה כבר יודע?"

במודע או שלא, המסר שמתקבל ממשפטים כאלו הוא מסר מחליש ומקטין, מעין "מי אתה בכלל?" שמוסווה במחמאות להורים. כזה שגורם לכם להאמין שהסביבה מטילה ספק בכם, ביכולות שלכם ובערך המוסף שאתם מביאים. ההורה הוא "כל יכול", אז איך אתם, שגדלתם עם כפית של כסף בפה, תצליחו להיכנס לנעליים הגדולות? הרי אתם בסה"כ מי שנכנסו לעסק שלו ובזכותו בלבד... אז איך באמת? איך תוכלו להראות את היכולות שלכם, לבסס מעמד עצמאי, משלכם? מה אתם כבר יכולים לעשות שלא נעשה לפניכם?

צעד ראשון: זה לא אתה, זה הם

הצעד הראשון הוא להבין שאין כאן שום דבר אישי. לא באמת. האמירות האלו לא מעידות עליכם דבר, בשום צורה ואופן, אלא נובעות ממקום טבעי ובסיסי שקיים אצל כולנו – הפחד משינוי. כולנו חוששים משינויים ומעדיפים שדברים ימשיכו להתקיים כמו שאנחנו מכירים אותם - גם אם הם לא הכי מוצלחים - ומאוימים ממה שלא מוכר לנו. במקרה הזה, אתם השינוי וההורים שלכם הם המוכר והידוע. זה לא אתם, זה הם – הסביבה – שפשוט חוששים מהשינוי שמגיע, טוב ככל שיהיה.

צעד שני: כן, אני "הבן של"

הצעד השני, הוא להכיר בתפקיד החשוב שקיבלתם. הרי אין ספק שיש צורך אמיתי וממשי לדור ההמשך בעסק משפחתי. קודם כל, מתוך הרצון לשמר את העסק גם לאחר שהמייסד – ההורה שלכם – יעזוב אותו. למעשה, עצם היכולת לשמור על הקיים היא משמעותית וקריטית בפני עצמה, ואין להמעיט בחשיבות שלה. מעבר לכך, כדי שהעסק ישרוד הוא חייב להתפתח ולהתקדם. דווקא לכם, הדור הצעיר, יש תרומה עצומה וייחודית במישור הזה, עם רעיונות, שיטות, טכנולוגיות וכיוונים חדשים. אז אולי לא תוכלו להתהדר בהקמת העסק, אבל בהחלט תוכלו להצעיד אותו קדימה, להתאים אותו לעידנים משתנים, לחולל את השינויים הנדרשים ולעשות הרבה מאוד לאורך הדרך שלא נעשה לפניכם ולא יכול היה לקרות בלעדיכם.

צעד שלישי: כשתגדל, תבין

ומה תוכלו לעשות בינתיים, כדי שהסביבה לא תראה בכם רק צל של אבא או אמא? הצעד השלישי, שהוא אולי החשוב ביותר, עוסק בתהליך הגדילה האישי שלכם. לא סתם אמרו לכולנו "כשתגדל, תבין", כי כדי להבין באמת – עסקים או כל דבר אחר – צריך קודם כל להתפתח, כל אחד ונתיבו הוא. זה הזמן ללמוד את העסק, למצוא את המקום הנכון לכם בתוכו ולגבש את ה"אני מאמין" שלכם. אז במקום לפעול ממקום טריטוריאלי, לנסות להשתלט על מוקדי כוח או לשנות לשם השינוי – תתמקדו בלמצוא את הדרך האישית. תהיו סבלנים, אפילו ענווים, ותלמדו את העסק מלמטה. תתבוננו בהורה ותלמדו את הדרכים והשיטות שהוא נוקט, כך שבבוא היום – תוכלו לבחור בצורה מושכלת אילו מהן לאמץ ומאילו מהן להיפרד. תחפשו את התחומים בהם יש לכם עניין אישי וערך מוסף, ותמקדו בהם את תרומתכם לעסק.

המילה האחרונה

 אז עד שתשלימו את תהליך הגדילה, נסו להפעיל מסננת ולסגור את החלון לאותם משפטים מקטינים. תקשיבו רק למה שמבוסס וענייני, תלמדו את העסק ותסללו את דרככם בתבונה ורגישות. ככה, לא רק שתצליחו לעבור את המשוכה  - אלא גם תיהנו ותצמחו מהעשייה בעסק המשפחתי. בהצלחה.