בית המשפט: גם לעובד שגרירות צרפת אין חסינות מהחרמת טובין מוברחים 

בית המשפט: גם לעובד שגרירות צרפת אין חסינות מהחרמת טובין מוברחים

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, מתן יעקב

רקע:

בסקירה זו נתאר מקרה בו רשויות המכס סיכלו ניסיון הברחת זהב מירדן לישראל מירדן, דרך מעבר הגבול אלנבי שבבקעת הירדן.

הנהג, אשר מועסק בשגרירות צרפת, ואשר ניסה להבריח את הזהב, הגיש תביעה להשבת הזהב התפוס, אך בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים וקבע כי החרמת הזהב במלואו, בנסיבות העניין, הייתה סבירה ומידתית.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

בחודש ספטמבר 2013 הגיע ג'יפ בבעלות הקונסוליה הצרפתית למעבר הגבול אלנבי, מצדו הירדני. בג'יפ נהג התובע – אשר מועסק כנהג של הקונסוליה הצרפתית, הנושא דרכון צרפתי של נותן שירות.

רשות המכס הישראלית ערכה תשאול שגרתי לנהג, ולאחר שריח של טבק העלה את חשדה, ביקשה אישור לבצע חיפוש ברכב.

הנהג התנגד לבדיקה בטענה שקיימת חסינות דיפלומטית, ולאחר שרשות המכס קיבלה את אישור הקונסוליה הצרפתית לבצע חיפוש, התגלה זהב במשקל כולל של כ- 100 ק"ג.

רשות המכס הודיעה על תפיסת הטובין שלא הוצהרו, ולאחר שהנהג התייעץ עם עורך דינו, הוא טען כי ביקר בירדן, שם הכיר בחור ירדני בשם נאסר, אשר ביקש ממנו להעביר תיקים דרך מעבר הגבול, תוך ניצול הרכב הדיפלומטי שנהנה מחסינות.

התובע טען שלא פתח את התיקים, וכי נאמר לו כי לאחר שיעבור את הגבול, ימתין לו בצד הישראלי מישהו אשר ייקח את התיקים. עוד באותו יום, בתיאום עם שגרירות צרפת בישראל, גורש התובע מישראל לצרפת.

עוד התגלה כי במהלך השנים 2013-2012 התובע יצא ונכנס במעבר הגבול ב-55 הזדמנויות שונות, כאשר ברוב המקרים הביקור שלו נמשך שעות בודדות. עוד התגלה, כי באחד מהמקרים הנהג ביקש לעבור דרך מעבר ארז לעזה, וכשהתעורר חשד לגבי תכולת הרכב, התובע סירב לבדיקה של הרכב, ושב לישראל מבלי להיכנס לשטח עזה.

התובע טען בבית המשפט, כי הוא אינו הבעלים של הזהב שנתפס, וכי הוא שימש רק כבלדר להעברת הטובין עבור סוחר ירדני, וסוחר פלסטינאי, שהם הבעלים.

עוד טען התובע, כי רצונה של רשות המסים לחלט את הזהב הוא בתחום סמכותה אולם מדובר בסנקציה שאינה מידתית. לטענתו, במקרים דומים של הברחות הסתפקה רשות המסים בתשלום כופר, מכאן שמוטלת עליה החובה להפעיל שיקול דעת ולפעול בצורה.

לטענת רשות המכס, היקף הברחת הזהב מוערך בכ- 18 מיליון ש"ח, וכי מדובר בנסיבות חמורות. לטענתה משברור כי התובע אינו הבעלים של הזהב ובמקום בו את זהות הבעלים האמיתיים הוא מסרב לחשוף, אין להקנות לו עילת תביעה, אשר מוקנית על פי דין רק לבעל הטובין. 

עוד טענה רשות המכס כי החילוט נעשה בהתאם לדין (פקודת המכס), וכי מדובר בטובין מוברחים שאין הצדקה להשיבם.

פסק-דינו של בית המשפט:

ביחס לזהות בעלי הטובין, קבע בית המשפט, נקבע כי זהותם של בעלי הטובין לא נחשפה, וכי לא הוצג ייפוי כוח או הרשאה מטעמם. לכן, משנותרה זהותם של בעלי הטובין לא ידועה, פסק בית המשפט כי אין מקום להשבת הטובין למי שעל פי גירסתו אינו קשור לטובין, וכלל לא ידע מהם הטובין אותם הוא מביא ברכבו.

נפסק, כי לזהות בעל הטובין חשיבות מכרעת בתביעה להשבת תפוס, שכן במסגרת הפעלת שיקול הדעת המנהלי בכל הנוגע לגורל הטובין, יש לבחון את זהות הבעלים, ובפרט, האם אלו היו מעורבים במקרים דומים בעבר.

נפסק עוד, כי מתן אפשרות לצד, אשר אינו בעל הטובין, להגיש תביעה להשבת התפוס, עלולה לחשוף את המדינה לתביעה במקרה בו הטובין יוחזרו לידיים "לא נכונות".

כמו כן, נקבע כי אין מחלוקת כי המדובר בטובין מוברחים, ולכן, גם במידה והייתה לנהג זכות תביעה, לא היה מקום להורות על השבת התפוס, שכן יש לייחס לבעלי הטובין את התנהלות התובע.

לכן, תביעת הנהג נדחתה והוא חויב לשלם לרשות המכס הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ש"ח.

[ת.א. (מחוזי ירושלים) 16137-02-14 Antoine Masson נ' מנהל המכס ומע"מ (ממונה מעברים), פסק-דין מיום 3.5.16, השופטת שירלי רנר. ב"כ הצדדים: לנהג- עו"ד יעקב קסטל. לרשות המכס- עו"ד רנאד עיד מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)].

למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא תפיסה, חילוט והחרמת טובין, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

אושר בעליון: לא יחולטו אופנים חשמליים כאשר לא בוצעה בהם עבירה

למי רשות המכס צריכה להודיע על תפיסה?

*           *           *