מתרגשת 

מתרגשת

קוראים לי מיכל צרפתי, אני בת 42 (כמעט) ואני גרושה.

כבר שבע שנים שזאת ההגדרה שלי בתעודת זהות.

אני כל כך לא מתחברת למילה הזאת.

למה גרושה?

מי גירש?

לאן גרשו?

אולי אני יזמתי והובלתי את התהליך בכלל?ואולי ביחד?

מעולם לא הרגשתי שמישהו גירש אותי או אני אותו.

היה לי קשה המון שנים להגיד שלום אני מיכל ואני גרושה.

זה ייצג בעיני את תמצית הכישלון שלי.

חוסר ההצלחה שלי בזוגיות, במשפחתיות ובכלל לא מילה שקורצת לך ואת מרגישה שאת פשוט חייבת להוסיף לרשימת התארים שמאפיינים אותך.

יצאתי למסע ארוך עם עצמי לפני שבע שנים על מנת להבין איך הגעתי לאן שהגעתי והכי חשוב איך אני מתקדמת מכאן ולאן?

כשהלכתי אחורה בעזרתה של הפסיכולוגית המקסימה שליוותה אותה הבנתי המון דברים על עצמי, על עברי, על הבחירות שלי ועל דפוסי החשיבה וההתנהגות שלי.

אמנם הבנתי  יופי אחורה אבל לא הצלחתי לנוע קדימה.

לא הצלחתי להגיע לאותו מקום מיטבי עבורי – זטגיות מיטבית עם עצמי ואז עם בן זוג.

כל כך רציתי להיות בזוגיות.

כגודל הרצון היה גודל הפחד.

הפחד להיפגע שוב, להתאכזב, להיכשל.

ואז הגעתי למאמנת נעמה.

המישפט הראשון שלי אליה היה :

שלום אני מיכל ואני כישלון בזוגיות.

זאת היתה האמונה שהרגשתי כלפי עצמי.

אמונה מגבילה, מקטינה שמנעה ממני לעשות את הצעד הראשון בכיוון.

לאחר תהליך אימוני מוצלח מאוד מבחינתי למדתי לשנות את האמונה המגבילה שלי.

למדתי לחשוב אחרת.

לבחור בי.

להתמלא בחוזקות שלי, בערכים שלי ובאמונות הבסיסיות הראשוניות שלי שהודחקו כל כך –

אופטימיות, רצון לזוגיות, ליצירת משפחתיות חדשה.

בחמש שנים האחרונות אני בפרק ב'.

זו הזוגיות המייטבית עבורי.

למדתי תואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני והתמחתי במגמת אימון.

עברו שבע שנים מאז הקיץ ההוא.

בשנתיים האחרונות אני מאמנת נשים.

אני מאמינה בנשים וביכולת שלהן לצמוח ולעלות גם מקושי ומכאב.

אני לא חושבת ומאמינה שעלינו לזמן חלילה קושי וכאב לחיינו אבל אם הוא מגיע ומוריד אותנו לבורות העמוקים, אני מאמינה בכל ליבי שמלמטה אפשר לצמוח ולעלות.

היום המילה גרושה כבר לא מכעיסה אותי יותר.

אני לא נותנת לה מטען רגשי.

אני לא נותמת לה להגדיר אותי.

היום אני עוזרת בין היתר, לנשים שחושבות על התהליך או נמצאות בתוכו או לאחריו.

אני הייתי שם.

אני יודעת כמה חום, הכלה ואמפטיה רציתי.

לא תמיד יש מי שיכיל, יבין , יושיט יד – יהיה שם בדרך, איתך, לצידך.

אני מאמינה בזכותה של כל אשה לבחור את ההחלטות שיעשו אותה מאושרת.

לבחור בעצמה.

להתרגש, לחיות – להיות!

שלכן באהבה גדולה,

מיכל