עובדת שכירה השתחררה בשנת 1989 משירות צבאי סדיר.
נראה, ששלושה חודשים בשנת 1989 (כלומר מתום שיחרורה) היא לא עבדה.
כיום, בשנת 2000, טוען המוסד לביטוח לאומי, שחסרים שלושה חודשים של דיווח בשנת 1989, והוא דורש ממנה לשלם דמי ביטוח לאומי בעבור חודשים אלה.
השאלות הן:
1. האם אין התיישנות בתחום זה ?
2. כמה זמן צריך עובד שכיר לשמור את תלושי השכר ?
3. האם יכול המוסד לביטוח לאומי לדרוש כיום דמי ביטוח לאומי בעבור שנת 1989 ?
יניב גבריאל משיב:
התשובה על פניית השואלת מובאת כאן בכפיפות לעובדות הכלולות בפנייה.
u
ככלל, הביטוח הלאומי הוא ביטוח חובה, שחל על כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, חוץ מ"עקרת בית" (אישה נשואה שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה)(1).
ב-1 בינואר 1995 נכנס לתוקפו חוק ביטוח בריאות ממלכתי [להלן - "החוק"]. על פי החוק, גם ביטוח בריאות, בדומה לביטוח הלאומי, הוא ביטוח חובה(2). כלומר, כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, חוץ מ"עקרת בית", חייב לשלם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בריאות עם דמי הביטוח הלאומי.
כפועל יוצא מכאן: כל תושב ישראל חייב להיות רשום באחת מקופות החולים, וזכאי לקבלת שירותי הבריאות המוגדרים בחוק(2). המוסד לביטוח לאומי מעביר את דמי ביטוח הבריאות, שהוא גובה, לקופות החולים השונות על פי הכללים שהוגדרו בחוק(2).
מודגש בזה, כי חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות חלה על המבוטח, גם בזמן שהוא נעדר מישראל היעדרות זמנית.
v
תושב ישראל, שלא ישלם במועד את דמי הביטוח שהוא נדרש לשלם, ישלם נוסף על סכומי קרן המס, גם סכומי פיגורים(3). תשלום סכומי קרן המס והפיגורים, אין בהם כדי למנוע את הפעלת סמכויותיו של המוסד לביטוח לאומי בדבר פעולות עונשין(4).
על חובות תשלום למוסד לביטוח לאומי לא חל "מירוץ התיישנות", למעט חוב תשלום כאמור של מבוטח שנפטר(5).
חובת שמירת מערכת חשבונות ומסמכים (ובין היתר, תלושי שכר) חלה על המעביד מכוח חיקוקים שונים(6), ולא על העובד.
הפניות המשיב:
(1) סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
(2) חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.
(3) סעיף 345(ג) ו-364 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
(4) סעיף 398 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
(5) סעיף 363 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
(6) סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; סעיף 25(ג) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2), התשל"ג-1973.
נראה, ששלושה חודשים בשנת 1989 (כלומר מתום שיחרורה) היא לא עבדה.
כיום, בשנת 2000, טוען המוסד לביטוח לאומי, שחסרים שלושה חודשים של דיווח בשנת 1989, והוא דורש ממנה לשלם דמי ביטוח לאומי בעבור חודשים אלה.
השאלות הן:
1. האם אין התיישנות בתחום זה ?
2. כמה זמן צריך עובד שכיר לשמור את תלושי השכר ?
3. האם יכול המוסד לביטוח לאומי לדרוש כיום דמי ביטוח לאומי בעבור שנת 1989 ?
יניב גבריאל משיב:
התשובה על פניית השואלת מובאת כאן בכפיפות לעובדות הכלולות בפנייה.
u
ככלל, הביטוח הלאומי הוא ביטוח חובה, שחל על כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, חוץ מ"עקרת בית" (אישה נשואה שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה)(1).
ב-1 בינואר 1995 נכנס לתוקפו חוק ביטוח בריאות ממלכתי [להלן - "החוק"]. על פי החוק, גם ביטוח בריאות, בדומה לביטוח הלאומי, הוא ביטוח חובה(2). כלומר, כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, חוץ מ"עקרת בית", חייב לשלם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בריאות עם דמי הביטוח הלאומי.
כפועל יוצא מכאן: כל תושב ישראל חייב להיות רשום באחת מקופות החולים, וזכאי לקבלת שירותי הבריאות המוגדרים בחוק(2). המוסד לביטוח לאומי מעביר את דמי ביטוח הבריאות, שהוא גובה, לקופות החולים השונות על פי הכללים שהוגדרו בחוק(2).
מודגש בזה, כי חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות חלה על המבוטח, גם בזמן שהוא נעדר מישראל היעדרות זמנית.
v
תושב ישראל, שלא ישלם במועד את דמי הביטוח שהוא נדרש לשלם, ישלם נוסף על סכומי קרן המס, גם סכומי פיגורים(3). תשלום סכומי קרן המס והפיגורים, אין בהם כדי למנוע את הפעלת סמכויותיו של המוסד לביטוח לאומי בדבר פעולות עונשין(4).
על חובות תשלום למוסד לביטוח לאומי לא חל "מירוץ התיישנות", למעט חוב תשלום כאמור של מבוטח שנפטר(5).
חובת שמירת מערכת חשבונות ומסמכים (ובין היתר, תלושי שכר) חלה על המעביד מכוח חיקוקים שונים(6), ולא על העובד.
הפניות המשיב:
(1) סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
(2) חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.
(3) סעיף 345(ג) ו-364 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
(4) סעיף 398 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
(5) סעיף 363 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
(6) סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; סעיף 25(ג) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2), התשל"ג-1973.
יניב גבריאל, הוא מומחה מס אשר שימש בעבר כיועץ מיוחד לרשות המיסים בישראל בנושאי מיסים ושינויי חקיקה.
יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.
פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il
יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.
פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il