יין מקולקל מי נושא באחריות 

לקחים מתביעת יקב נחל עמוד נגד כלל ביטוח
הסיפור הבא ארוך, אך חשוב ומחכים כל העוסק בייצור יין, וגם חובבי יין שרוצים להבין מה הם שותים.
בעקבות כתבה של עו"ד ג'ון גבע ב- E-food – עיתון כלכלי למקבלי החלטות בענף המזון והמשקאות, החלטנו לבדוק את העניין לעומק ולהוציא פרוטוקולים מבית המשפט בעניין תביעה כספית על סך חצי מיליון שקל כנגד חברת ביטוח כלל שתבע יקב נחל עמוד באמצעות עורך הדין אלי בן חיים (כן, מיקב בן חיים, אך בעיסוקו המקצועי). עד מומחה מטעם היקב: ד"ר ארקדי פפיקיאן.
מדובר בפוליסת ביטוח שכמעט כל היקבים בארץ חתומים עליה, ובעקבות פסק הדין של השופט עזריה אלקלעי ברור כי רצוי להציץ באותיות הקטנות ולראות על מה אתם חתומים. מאידך בסייפא של החלטת השופט ובין השורות, נכתב כי היקב לא ממש היה אחראי למעשיו.
התובע: יקב נחל עמוד הממוקם בכפר שמאי, ובין היתר עוסק בגידול ענבים, ייצור יין ושיווק יין. הנתבעת: חברת כלל ביטוח אשר ביטחה את היקב.
מהות התביעה : נזק שנגרם ליינות שהתקלקלו, מהשנים 2004, 2005 ו- 2006.
סיפור המעשה: בתחילת 2007 התגלה ליקב, לפתע, כי כל היינות ביקב מקולקלים. הן היינות שבתהליך היצור, אשר הוחזקו במכלים השונים, הן יינות מבוקבקים המהווים תוצרת גמורה שהוחזקו ביקב. מיד לאחר התגלות הנזק דיווח היקב לחברת הביטוח, ואף הזמין מומחה על מנת שיאמוד את היקף הנזק. הממצאים: אירוע הנזק גרם לנזק טוטאלי של כל המלאי, כך שהיקב נאלץ להשמיד את כל מלאי היין שברשותו, לחטא את היקב על ציודו, ולהשמיד את חביות העץ בהן שהה היין.
הטענה המרכזית של היקב היא שהתקלקלות היין הייתה עקב אירוע תאונתי, ולכן חברת הביטוח חייבת לפצות אותם על כך.
המומחה שנתן חוות דעת ליקב בהסכמת חברת הביטוח, ולאחר מכן הגיש תצהיר לבית המשפט, הוא ד"ר ארקדי פפיקיאן (בתמונה - משמאל, עם יועץ היין הבינלאומי מישל רולאן. צילום שי גלבוע). 

בתצהירו, לאחר שביקש לשלוח למעבדה דגימות של חלק מהיינות, הוא קבע כי היינות מקולקלים, וציין אי ביצוע טיפולי הגנה ליינות, טיפולים נגד התחמצנות כימית ומיקרוביאלית, מעקב מעבדתי לא מספק אחרי תהליכים טכנולוגיים ביקב, צפיפות המכלים והחביות, דבר המקשה באופן פיזי על ביצוע טיפולים. מסקנתו: כדי לחזור ולייצר יינות איכותיים, היקב צריך להקטין את התפוקה, להתכונן לבציר 2007 בצורה מקצועית, ולשפר באופן משמעותי את הניהול הטכנולוגי של תהליכי יצור היין.
היקב טען בפני חברת הביטוח, כי הנזק מהווה אירוע תאונתי על פי הפוליסה, בהיותו אירוע בלתי צפוי שלא כוון על ידו; אירוע שנבע באופן מקרי, שהינו בלתי רצוני ושמקורו בלתי ידוע. לטענת היקב, הסיבה הישירה לאירוע הנזק הינה כנראה התפתחות בקטריאלית שאירעה באופן תאונתי. זהו אחד הסיכונים האורבים ליצור היין, בכלל ונגדו מתגוננים יקבים בפרט, וזהו אחד הסיכונים שלמטרת כיסויו התקשרו הצדדים בפוליסת הביטוח.
בעצם השאלה שעמדה בפני בית המשפט, היא אם הנזק שנגרם ליינות היקב הוא כתוצאה מתאונה, ואז חברת הביטוח חייבת לשלם את סכום הנזק, או שיינן היקב ביצע טעויות שהביאו את היין להפוך לחומץ, ואז אינה צריכה לשפות על הנזק. פה יש משקל רב מאוד למומחה היין שנותן דעתו, ועל סמך תצהירו תקום או תיפול התביעה.
בחוות דעתו כתב ארקדי פפיקיאן, כי התבקש לבדוק את השאלה האם הפגמים שנמצאו ביינות נגרמו עקב אירוע תאונתי או אירוע מסוג אחר. ולדבריו, הוא אינו יודע מה ההגדרה המשפטית של "אירוע תאונתי", ולפיכך הוא נתן התייחסותו המקצועית לתופעות הקשורות לעניין.
הוא ציין כי הזדמן לו פעמים רבות לגלות פגמים ביינות שנגרמו עקב תסיסה אצטית שהתפתחה בהם, כמו ביינות של יקב נחל עמוד. תקלה מסוג זה הינה אחת הנפוצות בייצור יין בכל יקב בעולם.
וכך כתב פפיקיאן: הסכנה של הפיכת יין לחומץ אורבת לכל יין, כפי שסכנת התנגשות אורבת לכל נהג. עם זאת, כאשר מתרחש אירוע של החמצת היין, הוא מוגדר ככזה שלא צריך לקרות, למרות שבהרבה יקבים בארץ ובעולם, גם בטיפולם של הייננים המקצועיים והמנוסים ביותר, תופעה כזו מתרחשת והסכנה שהיא תתרחש מטרידה כל יינן מבציר לבציר. לכן, כל יינן משתדל לזהות את הפעלתה הבלתי רצויה של התסיסה האצטית כמה שיותר מוקדם, על ידי בדיקות קפדניות של תירוש ענבים ויינות, בייחוד כשהיינות מוגדרים צעירים. התרחשות התסיסה האצטית קורית על יסוד התופעות הבאות:
חוסר בהגנת תירוש ענבים והיין הצעיר נגד התחמצנות על ידי חמצן האוויר.טמפרטורה גבוהה של שמירת היין, הבשלה גבוהה של הענבים, היוצרת רמת סוכר גבוהה מאוד, דבר המהווה גם סימן לענבים איכותיים, התארכות איטית של תהליך התסיסה האלכוהולית, ובמיוחד בסיומה או בהפסקה פתאומית (שלא ניתן לצפותה מראש) שלה.
במסגרת תפקידו של היינן עליו לקיים את התסיסה האלכוהולית המלאה, על מנת לקבל יין איכותי ויבש בתהליך נורמלי. במקרה של עצירת התסיסה האלכוהולית, לפני סיומה המלא, ורצונו של היינן להמשיך את התסיסה עד היעדרותו של הסוכר, מסתכן היינן בהתפתחות אפשרית של התסיסה האצטית. במקרה שהתסיסה האלכוהולית מסרבת להמשיך ולהיגמר, נשאר ביין סוכר שאריתי בריכוז גבוה. מצב זה מעודד התפתחות מיקרוביאלית אשר במסגרתה מתפתחת התסיסה האצטית. מדובר בתהליך שלא ניתן לצפות מראש תוצאותיו תוך כדי עשייתו, אפשר רק לעשות הכל מבחינה מקצועית להצלחתו.
במקרה הנדון, מדובר ביקב בוטיק שיש לו את כל האמצעים לייצר יינות איכות בכמות קטנה. מדובר באזור גידול מהטובים בארץ, בענבים מעולים אשר טובי היקבים בארץ מבקשים לקנות, יינן עם השכלה מקצועית מספקת ליצור יינות איכותיים, ציוד סטנדרטי מקובל.
אמנם תהליכי הבקרה והמעקב דרושים שיפור , אך זו תופעה המאפיינת את כל היקבים הקטנים ואין בה כשלעצמה לשמש בסיס ליצירת תהליכים כימיים המקלקלים את היין .
ברור שעל ידי בקרה מעבדתית צמודה היה ניתן לגלות את תהליך הקלקול בשלב מוקדם יותר, ובכך לא לאפשר לריכוזים של חומצת חומץ להגיע לרמות כל כך גבוהות, ולא לתת לתסיסה אצטית להתפשט לאחוז ניכר ממלאי יינות היקב (יינות של שלושה בצירים, גם בתפזורת וגם מבוקבקים), ואז יתכן שניתן היה לרפא את הקלקול.
עוד הוסיף פפיקיאן, כשנשאל בחקירה נגדית על גילוי מוקדם של הקלקול, כי "הייננים היו יכולים לזהות את התהליך קודם לכן, אם היו דואגים לטעום את היין בתדירות גבוהה".
הדיון היה בפני השופט עזריה אלקלעי, לאחר שהוגש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסיקתו של השופט רחמים כהן, שדחה את התביעה על הסף. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, והחזיר את הדיון לבחינה מחודשת בפני השופט אלקלעי.
פסק הדין של השופט אלקלעי מסתמך ברובו על עדות מומחה של ד"ר ארקדי פפיקיאן, וחשיבות דעתו המלומדת היא זו שהובילה את השופט למסקנה החד משמעית.
לעניין "התאונה", כפי שהיקב טען שקרה ליינות שלו שהתקלקלו, קבע השופט: "תאונה הינה אירוע בלתי מתוכנן, בלתי צפוי, ישיר, המתרחש בפתאומיות במקום מוגדר", וכפי שצוין בחוות דעת המומחה מטעם התובעת, ד"ר ארקדי פפיקיאן, הנזק שנגרם ליין של יקב עמוד הוא נזק צפוי, שיכול לקרות לכל יין מסוג זה, בכל יקב, לאור תכונותיו של היין.
השופט קבע כי מהבחינה הסובייקטיבית, הנזק במקרה זה הינו פרי מחדליה של התובעת באופן טיפולה ביין. ומהבחינה האובייקטיבית, הנזק שנגרם ליין הינו בגדר תוצאה של מהלך העניינים הטבעי והרגיל.
"הנזק שאירע ליין לא נגרם כתוצאה מאירוע פתאומי, חד פעמי, אלא שמדובר בתהליך הדרגתי שהתרחש ביין כתוצאה מהתנהלות לקויה של התובעת, כעולה מחוות דעתו של לא אחר מהמומחה מטעמה של התובעת עצמה. אילו הנזק היה נגרם עקב שינוי פתאומי בטמפרטורת היקב, או בלחות האוויר, כתוצאה מתקלה במקררים או במערכת מיזוג האוויר, ניתן היה לראות בנזק כנגרם עקב אירוע תאונתי"
עוד מוסיף השופט בפסק הדין, כי התובעת לא הוכיחה כי קלקול היין נגרם עקב חדירה בלתי צפויה של חומרים או גופים זרים או בלתי כשרים ליין, וטענת עו"ד בן חיים בסיכומיו לעניין זה, נטענה בלא כל תשתית ראייתית, ולפיכך גם היא נדחית.
השופט דחה את תביעת היקב, ופסק כי היקב ישלם לכלל ביטוח שכר טרחה בסכום כולל של 20,000 ש"ח .
תגובת עורך הדין אלי בן חיים (שני מימין בתמונה משפחתית): החלטנו להגיש ערעור על החלטת השופט לבית המשפט המחוזי, מהטעם שהשופט לא הבין את עניין הקלקול ביין עקב התחמצנות, ולא לקח בחשבון שחברת הביטוח כלל ביטחה את היקב בסעיף ספציפי להתחמצנות יין. השופט העדיף לצטט את כל חוות הדעת של המומחה מבלי להתייחס לסעיפי הביטוח, ועל זה הערעור.
החלטת השופט ארוכה, וזה מזכיר לי את אחת האמרות של וולטר הצרפתי, שכתב לחברו: "אני עייף מדי לכתוב לך מכתב קצר, אז הפעם אכתוב לך מכתב ארוך".
המשך יבוא בערעור במחוזי. יהיה מעניין יהיה מרתק, אנחנו נהיה גם שם.

http://www.foodis.co.il/feature.asp?sec=9&featid=39543