בלק תשעו כלחוך השור את ירק השדה 

ערש"ק  עתה ילחכו הקהל את-כל-סביבתינו, פרשת בלק תשע"ו

וירא בלק בן-צפור את כל-אשר-עשה ישראל לאמר ויגר מואב מפני העם

בלק חושש מפני בני ישראל. מהו חששו של בלק ?

כאשר מבקש בלק לשתף את מדיין בעימות נגד עם ישראל, אומר מואב לזקני מדין, עתה  ילחכו הקהל את-כל-סביבתינו כלחך השור את ירק השדה.

רש"י במקום תמהה, מדוע פונה בלק מלך מואב אל מדין הלא שונאים היו זה לזה.

מה בדברי בלק שכנע את זקני מדין להצטרף למערכה מול עם ישראל. 

אומות העולם ודתותיהם, יודעים הם שתורת ישראל הינה תורת אמת, יודעים הם שעם ישראל הינו עם הנצח ולעתיד לבוא תהיה כל-הארץ, שפה אחת, כפי שהייתה קודם חטא דור הפלגה.

דתותיהם של אומות העולם, אומר ר' נחמן, "מסבבים את דרכי התורה האמיתית בסיבובים רעים שלהם בבחינת סביב, רשעים יתהלכון.

מציאות קיומם של דתי אומות העולם הינו על ידי כיסוי, והסתרה של הדת היהודית. בהיגלות דת יהודית לא תהיה כל אחיזה וקיום לדת אחרת. דתי אומות העולם ענינם לסובב ולהקיף הדת היהודית, להסתירה ובכך לתת קיום לדתיהם הם, כך גם יביאו לידי ניסוי לבטל ולשנות את היות עם ישראל עם-זו יצרתי לי, תהלתי יספרו.

אומות העולם מסבבים דתם, נותנים תוקף לדתם על ידי "הסיבובים הרעים שלהם..שהם חכמי הטבע שמסבבים את התורה האמתית בסיבובים רעים שלם" (מוהר"ן).

דוד המלך בתהילים אומר מזמור שיר, ליום השבת טוב, להדות ליהוה..בפרח רשעים, כמו עשב הרשעים, בחינת פריחתם, הצלחתם הינה כמו עשב.

המאפיין את העשב, בהיותו בפריחתו הינו ירוק, קורא ומזמין. כל יופיו לעת קצרה, אין בה מהות קיומית. בעת היותה פורחת, הרי היא מאכל לחיות ובהמות. לעשב קיום רגעי.

בלק מלך מואב קורא לזקני מדין, חכמי מדין ואומר להם סכנה גדולה בפתחינו עם ישראל, הדת היהודית מבקשת להסיר את הסיבובים אשר סובבנו את דתנו. מבקשים להסיר את חכמתינו, חכמת הטבע, אשר הינה כל מהות קיומנו הדתי.

להילחם בעם ישראל בצד הפיסי, לא נוכל לו שכן ראינו את כל אשר עשה ישראל לאמורי. אותו אמורי אשר בטחנו בו שישמור עלינו.

אומר בלק לזקני מדין, עתה כלחך השור את ירק השדה. ילחכו את כל מהות קיומנו. העשב אשר הינו חכמתינו. חכמתינו המקיפה ומגינה עלינו. עתה  ילחכו הקהל את-כל-סביבתינו כלחך השור את ירק השדה, השור בחינתו יוסף. יוסף הוא המשביר לכל הארץ, בחינתו של יוסף, משיח בן יוסף, הכנה למשיח בן דוד לגאולה השלמה. משיח בן יוסף הוא אשר ילחך את ירק השדה, הוא אשר יסיר "הסיבובים הרעים", את חכמת הטבע אשר ענינה הסתרת האלקות.

פרשתינו מסתיימת באופן בו החלה, בלק יודע ופוחד שמא ילחכו הקהל את-כל-סביבתינו.

מבקש מבלעם שיבוא ויקלל עם מבורך, בלעם אינו מקלל כי אם מברך,רואה בלק שאין לו מושיע, פונה הוא לאותם "סיבובים רעים" אותו עשב ירוק המושך והמפתה, ויחל העם לזנות אל-בנות מואב, העם נופל ברשת העשב המפתה, העם רואה את הפרח אך אינו רואה שהדבר הינו ארעי, שכל ענינו   בפרח רשעים, כמו עשב... להשמדם עדי-עד.

והיה יהוה למלך, על-כל-הארץ; ביום ההוא, יהיה יהוה אחד--ושמו אחד. 

שבת שלום

דויד לקס _אמת