התמכרות לגראס 

כיום יש הרבה קולות אשר מבקשים להפוך את הגראס לחוקי, יותר ויותר אנשים מבנים שהגראס הוא לא בעיה אלא יש לו השפעה חיובית על הרבה מאוד תופעות פיזיות בניגוד לאלכוהול למשל.

אבל השאלה הנשאלת היא מה קורה כאשר אדם מאבד שליטה על המינון שבו הוא מעשן? ומה קורה כשבלי לשים לב מתמכר לגראס? במקרה כזה חשוב להבין שלא הגראס הוא הבעיה אלא התמכרות לגראס היא הבעיה.

התמכרות לגראס קורית כאשר התלות בגראס הופכת להיות חזקה ואנחנו לא מצליחים לעשות שום פעולה בלי לעשן קודם גראס. התמכרות לגראס גורמת לנו לרצות לראות סרט רק אחרי שעישנו קודם, כמובן, אחרת מה זה שווה? אם אנחנו יוצאים לטבע עם חברים לקמפינג חייבים ג'וינט אחרת מה נעשה? על מה נדבר?

ואם למדתי כל היום למבחנים אני חייב בסוף היום לפנק את עצמי עם ג'וינט, מגיע לי.

אם יש מסיבת ריקודים, חתונה או אירוע אחר, הוא לא שווה שום דבר אם לא עישנו גראס קודם. מכיוון שהגראס מעצים את החוויה והופך אותה להרבה יותר מעניינת ועוצמתית.

ואז בלי שנרגיש הכייף הופך להרגל וההרגל הופך לתלות ומשם התמכרות לגראס, היא כבר בלתי נמנעת.

אז כן, לאנשים מסוימים התמכרות לגראס היא תופעה שהם בהתחלה לא שמים לב שזה קרה להם, לרוב הם לא מודעים לבעיה עד שבדרך כלל יכולים לקרות כמה דברים : חוטפים דיכאון או התקפי חרדה ומגיעים לטיפול ואז מגלים שהם בעצם סובלים מבעיה של התמכרות לגראס. או שהחיים מעירים אותם בצורה כואבת כאשר הבן זוג מודיע שנמאס לו והוא עוזב, או בלימודים לא הולך או הקרירה לא ממריאה וכו'.

התמכרות לגראס פוגעת בחיי היום יום. מחקרים מראים כי התמכרות לגראס מקשה על המכורים לנהל מערכות יחסים יציבות, קשה להם לעמוד במשימות שהם לוקחים על עצמם.

בסופו של דבר הם מדווחים שכבר לא נשאר אפילו הכייף בזמן העישון ועדין הם מוצאים את עצמם לא מצליחים להפסיק את ההתמכרות לגראס.

למה? כי זה אומר שהם יצטרכו לקחת אחריות על החיים שלהם, זה אומר שהם יצטרכו להתבגר ולבחור להפסיק לתת לחיים לעבור לידם. זה אומר שהם יצטרכו להישאר במודעות גם כשמשעמם, גם כשבודד. זה אומר שהם יצטרכו לראות סרט ככה כמו שהם באותו מצב תודעה בלי לנסות להעצים את החוויה אלא להתחיל לקבל את הרגע הזה כמו שהוא ולהפסיק להתמכר לחוויות ולמצבי תודעה אחרים.

אז איך בכול זאת מפסיקים התמכרות לגראס?

מחליטים שהחיים האלו משמעותיים וחשובים לי ומחליטים לפנות לטיפול ולעזרה מקצועית.