דבורים, בורקס וביבי. 

דבורים, בורקס וביבי.

בחדשות היום ישנם הרבה דיונים בנוגע לשיחות הפיוס האחרונות בין ישראל לטורקיה. מאחורי החדשות קיימת העובדה שההסכם הזה הוא חלק מתהליך שהחל עוד בימי התורה. 

מסתבר שהישראלים דאז היו מיבאים דבורים לייצור דבש מאזור טורקיה של היום. צוות של ארכיאולוגים ישראלים גילה לאחרונה שלושים כוורות העשויות מקש וחימר, כשהן עדיין שלמות, ועוד עדויות לכך שהיו בין 100 ל 200 כוורות נוספות באתר העיר הישראלית-כנענית רחוב. לפי חלק מהראיות, הדבורים היו מיובאות לאחר שראו שקל יותר לעבוד איתן, מאשר עם הדבורים בישראל, כיוון שהדבורים הישראליות היו אגרסיביות מאוד.

ההסטוריה של היהודים בטורקיה נמשכת על פני 2,400 שנה. קהילות יהודיות היו קיימות באסיה מאז המאה החמישית לפני הספירה, והרבה יהודים ספרדים ופורטוגזים, שגורשו מספרד, התקבלו בברכה אל האמפריה האוטומאנית בסוף המאה ה15. למרות ההגירה שהייתה במשך המאה העשרים, בטורקיה המודרנית ישנה רק אוכלוסיה יהודית קטנה. יש לי כמה וכמה חברים בחיפה שהיגרו לישראל מטורקיה בזמנים שונים מאז 1948.

טורקיה היתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת ישראל ב 1948. טורקיה וישראל שיתפו פעולה בהיבטים כלכליים וצבאיים. מערכת היחסים הדיפלומטיים הרישמיים בין שתי המדינות ראתה עליות וירידות. אולם קיים קשר חברתי-תרבותי חזק בין שני העמים שממשיך להתפתח ואפילו מתחזק.

אני כותב את הפוסט הזה כשאני יושב בבית קפה טורקי באיזור הנמל של העיר שלי, חיפה. הנמל הוא איזור סואן, מלא באוניות מסחר ונוסעים, היוצאות ליעדיהם ברחבי העולם כולו. הבעלים של בית הקפה עלה לישראל מטורקיה בשנת 1970. דיברנו על מקורות האנרגיה שהתגלו, ועל הצעת מתווה הגז שיחבר את העולם, דרך טורקיה אל איזורינו. אלי עדיין מדבר לדינו – שפה עתיקה שלמד ב"מולדת הישנה". התענגנו על התרומה הטורקית לישראל האהובה עלי – בורקס, וכוס קפה טורקי חזק ומתוק.

בורקס הם משפחת מאפים ממולאים, אפויים או מטוגנים. הם עשויים מבצק דק ופריך הנקרא פילו. המילוי יכול להיות גבינה, לרוב גבינת פטה או בולגרית, בשר קצוץ או ירקות. כנראה שהבורקס הומצא באיזור אנטוליה (טורקיה של היום) והפך למרכיב נפוץ במטבח האמפריה האוטומאנית. את הבורקס מכינים בתבנית גדולה ומחלקים אותו למנות לאחר האפיה, או כמנות בודדות. לרוב מפזרים מעל הבורקס גרגירי סומסום. 

ישראל וטורקיה הכריזו על הסכם שנחתם לאחרונה להשיב יחסים דיפלומטיים מלאים בין שתי המדינות, וזאת לאחר נתק בן שש שנים, כשהישראלים מברכים על ההטבות הכלכליות והטורקים שמים דגש על הקלה בהגבלות על עזה והתנאים ההומניים שם. רבים מאמינים שטורקיה יכולה לשמש כגשר על פני הפער בין הישראלים לפלסטינים. דיברנו על כך בשיעור התלמוד שלנו השבוע, והמורה שלי, ברום, הצהיר שכל משא ומתן שעשוי להביא להשפעה חיובית, הוא שווה את המאמץ.

לאחר שניפגש ברומא עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לכתבים, שההסכם יעצים את הכלכלה הישראלית, על ידי יצוא גז טבעי ויעזור לשמר בטחון ארוך טווח עבור מדינת ישראל. ראש הממשלה הטורקי, בינאלי יילדירים, אמר שהעסקה תאפשר לטורקיה לשלוח עזרה הומניטרית לעזה, עם תכניות לבניית בית חולים שיאכלס 200 מיטות, תחנות כח חדשות, בנייני מגורים ועוד תשתיות. מר קרי בירך על העסקה. "זה צעד חיובי, שרצינו בו", הוא אמר, "אנו מקווים שזוהי התחלה לקראת צעדים נוספים".

איך ההסכם הזה ישפיע על העיר שלי, חיפה, ועל האיזור כולו? השכן שלי, קרלוס, מצפה לגידול ברווחים, שהרי חיפה ממוקמת מזרחית למקורות האנרגיה. הוא נהג מונית והוא מצפה להגברה בכמות העבודה, כמו גם השכן השני שלי, שמעון, שהוא מנהל עבודה בחברת בניה. עם הזרם הצפוי של עובדים זרים לאיזור, זה רק יכול לחזק את הכלכלה ולהביא את התועלות הנלוות לזה, לעיר מגורי.

מדברים היום בתקשורת הרבה על התקווה שיום יבוא ואנשים באיזור זה יחיו ביחד בשלום. למרבה הצער, הקונפליקט, היה טבע האנושות מאז ומעולם. האם מנהיגים פוליטיים והסכמים יביאו שלום? לי אין מושג. אני משוכנע שהתשובה הטובה ביותר נמצאת בשיפור קשרים חברתיים, תרבותיים ורוחניים בין עמים. כמובן שאוכל הוא מכונן-השלום האוניברסלי.

אני, לדוגמא, מחפש עוד מסעדות טורקיות!