התאוששות לאחר גירושין ופרידה 

גירושין מביאים עימם שינויים רבים: אובדן סטטוס, פרידה מבן זוג מוכר (לטוב ולרע), הזמן עם הילדים הופך להיות מצומצם משמעותית, המשפחה המורחבת משתנה, חברים שנעלמים – מקצתם או רובם. זאת בנוסף לאובדן תחושת בטחון כלכלי ואישי, כולל מגורים.

מדובר בתהליך מורכב ומתמשך, אשר גם לאחר ההליך החוקי, עלול להכניס לסחרור רגשי וכלכלי ארוך טווח. תהליך זה מאופיין בחמשה שלבים, אך המעבר ביניהם הינו אישי. אין התחלה אמצע וסוף לכל שלב. לעיתים השלבים חוזרים על עצמם ויש כאלה המתקבעים בשלב מסויים. לכן, חשוב לקחת את הזמן להתאוששות. בסופו של תהליך האדם אמור לנקודה בה ישנה השלמה וקבלה. הדברים מתרחשים במוקדם או במאוחר, אי אפשר לזרז אותם. השלבים הינם: הכחשה, כעס, מיקוח, דכאון ובסופו של דבר קבלה. כאמור השלבים אינם חייבים להתקיים לפי סדר זה וישנם אנשים שאינם חווים חלק מרגשות אלה, הם אינם אמורים בהכרח לעבור את כל חמשת השלבים. מדובר בתהליך אישי ואין להאיץ או להאריך אותו, יש לתת לו להתקיים בצורה טבעית עד המעבר לשלב הבא.

שלב ההכחשה מאופיין בהעמדת פנים ש"הכל בסדר... אני מרגיש טוב...מאושר...". מדובר במנגנון הגנה מפני חשיפה וכאב. זהו מנגנון חשוב בתנאי שהוא לא מונע התקדמות ומקבע במצב ראשוני.

שלב הכעס - זהו שלב טבעי וכמעט מתבקש. בשלב זה חשים כעס רב כלפי בן הזוג, משפחתו ואחרים ומאשימים אותם בפרידה.

בשלב המיקוח נעשה ניסיון לתקן ולמזער נזקים. זהו שלב בו, במקרים רבים, מנסים לעצור את הרכבת הדוהרת בציפייה לקבל את "החיים" חזרה, כולל ערך עצמי והבטחה עצמית לשינוי. בשלב זה, לא אחת, עולות מחשבות אודות "החזרת הגלגל אחורנית" בניסיון למנוע את הבלתי נמנע תוך הכחשת וריכוך הקשיים שהיו במסגרת הנישואין. או מחשבות של "הייתי יכול לעשות... כדי למנוע את הגירושין..." כולל תחושת אשמה.

שלב נוסף הוא דכאון העשוי להתבטא באמירות מייאשות וקטסטרופליות "הכל חסר טעם, לשם מה לטרוח...?" וכדומה. בשלב זה הכוחות דלים, העצב הופך לבן לוויה קבוע. מדובר בשלב טבעי, בתנאי שהוא איננו הופל דייר קבע בנפש. זהו זמן בו חשוב למצוא מקורות תמיכה טובים או פניה לטיפול.

שלב אחרון הוא קבלה: בשלב זה מגיעה התובנה שיש אור בקצה המנהרה והחיים רצים קדימה במלוא הקיטור. ישנו תהליך מציאותי של איזון רגשי, התארגנות והסקת מסקנות, גם ביחס לעתיד. אין זה אומר שהרגשות השליליים ייעלמו כליל. באופן טבעי, כעס ועצב יצופו מידי פעם, אך ישנה הפנמה של המציאות, גם אם לא אחת עולה חרטה, אבל כזו שאפשר לחיות עמה.

כמי שעובדת שנים רבות עם אנשים שעברו תהליך גירושין, נוכחתי שבנוסף לתהליך אותו ציינתי קודם, ישנו תהליך נוסף, בתנאי שמוכנים להיפתח לאפשרויות חדשות (תוך לקיחת מרחב וזמן). לעיתים קרובות, בעקבות גירושין נפתחים נתיבים חדשים הכוללים אנשים ומקומות. למרבה האירוניה גירושין עשויים להיות עבור אנשים מסוימים סוג של "מתנה" אשר מגיעה עם אתגרים חדשים להתמודדות. כאשר עוברים מהמורות אלה (באופן תהליכי), צפויה בסופו של תהליך, תחושת העצמה ועוצמה.

השאלה שלא מעט אנשים שואלים עצמם האם עליהם לחכות ששינויים יתרחשו, או עליהם לפעול כדי לקדם תהליך שיביא אותם למקום חדש? כאמור, לא ניתן להאיץ תהליכים העוברים על האדם במצבי אובדן. עם זאת, ישנם אנשים המקבעים עצמם במקום של אבל, צער, כעס וכאב, זאת במטרה לא להתמודד עם שינויים מתבקשים. לעומתם ישנם אלה הנוקטים פעולות אשר עשויות לקצר מעט תקופה זו.

אלה המקבעים את הכאב, הכעס והצער, נוהגים לבודד עצמם מאחרים, להימנע מבקשת עזרה או תמיכה, מסרבים להכיר אנשים חדשים, דוחים כל עזרה או עצה מעשית או רגשית וממשיכים להשתמש במנגנוני הגנה כמו הכחשה: "אצלי הכל בסדר...".

דרך נוספת לשימור הכאב היא להישאר במקום רגשי מוכר ובטוח שבו לא נעשה כל שינוי משמעותי אלא עיסוק חזרתי בשאלה ההיפותטית "מה היה אם...". זאת בנוסף לעמדה פאסיבית מוכרת, שבה נמנעים מהתמודדות עם מצבים חדשים. התנהגות נוספת אשר תפקידה להקהות את הכאב, היא התמכרות לעבודה, לקניות, לרשתות חברתיות, לאתרי הכרויות ועוד. ישנן אין סוף לדרכים היצירתיות שאנשים נוקטים כדי לברוח מהמציאות ומהכאב.

כיצד ניתן לשפר ולעודד את תהליך ההחלמה מגירושין?

ישנן מספר דרכים שנראות לכאורה קלות, אך הן אינן כאלה. כאשר עדיין לא מוכנים לשינוי משום שהכאב עדיין חשוף, טרי ורגיש, חשוב להמתין עד שאפשר יהיה. לעיתים זהו השלב בו נכון לקבל יעוץ והדרכה מקצועית אשר עשויים להיות מקום בו ניתן לעבד את החוויה והשלכותיה וכן למצוא דרכים לשינוי.

• הכרות עם אנשים חדשים:

בעולם העכשווי אנו מוצפים בחלופות חברתיות זמינות ונגישות, כגון הרשתות האינטרנטיות. מאידך, חשוב לזכור שאין תחליף לקשר אנושי החיוני לרווחה נפשית של האדם.

כאמור, האינטרנט הוא כר להיכרות עם אנשים שיש להם תחומי עניין משותפים הכוללים תחביבים, סטטוס אישי, עניין בנושא משותף וכו'. כאשר לא מוצאים פורום מתאים, ניתן להקים כזה, דבר המבטיח שליטה (חלקית) וביקורת ביחס לתוכן ולמצטרפים.

היכרות עם אנשים חדשים איננה מובילה בהכרח לקשר רומנטי. אך היכרות זו עשויה להועיל בכל הנוגע ל"רענון" מיומנויות חברתיות וקשר בינאישי. באמצעות קשרים אלה ניתן להרחיב את הלמידה האישית ביחס ליכולת לקשר, באופן שונה מהקשרים שהיו עד למשבר.

מרבית האנשים שחווה משבר פרידה לומדים על עצמם דברים משמעותיים בפגישות אלה, גם אם הם אינם שואפים או מוכנים לקשר חדש. אך אין ספק כי מפגשים אלה עשויים להעשיר את עולמם ואת ההיכרות המחודשת עם עצמם.

• חשיפה לדברים ונושאים חדשים: זה הזמן לעסוק בפעילויות שהאדם רצה ובן הזוג סרב, לא שיתף פעולה, מנע ואסר. זו הזדמנות מצוינת להרחיב את מעגל האנשים והעיסוקים שהלב שאף אליו, לעשות דברים שלא נעשו מעולם, לחוות חוויות שלא התאפשרו במסגרת הנישואין.
• למד מאחרים שעברו תהליך גירושין:

מאחר וגירושין הפכו נפוצים מאוד, תמיד יש בסביבה מישהו שכבר עבר חוויה זו. הסטיגמה שליוותה בעבר גירושין, איננה קיימת כמעט (באוכלוסיות מסויימת הסטיגמה עדין קיימת). לכן, חשוב להעזר במידע המצוי בידי אנשים שעברו תהליך גירושין. יש בידם מידע רב שבוודאי ישמחו לחלוק.

אנשים רבים מדווחים על קושי לפנות לאחרים לקבלת עצה או עזרה מעשית בנוגע לפרידה וגירושין, אין ספק שזהו אתגר לבקש עזרה מאלה שכבר עברו תהליך זה. מתוך נסיון, מרבית האנשים שעברו תהליך גירושין ישתפו בשמחה מניסיונם בנוגע למשאבים הכלכליים, החברתיים, המשפחתיים והרגשיים בהם השתמשו. כמו גם מה למדו על עצמם ועל האחרים.

אין כל תועלת בלעבור לבד תהליך זה ולהמציא את הגלגל שכבר הומצא קודם. גירושין הינו תהליך קשה בפני עצמו, אחת הדרכים להקל עליו היא להיעזר באחרים בעצות קונקרטיות ובתמיכה רגשית ומעשית.