תאריך הבכורה והדרכים להקדמתו 

ב- 14 בפברואר בשנת 1876 נכנסו למשרד הפטנטים בניו יורק שני ממציאים והגישו כל אחד בנפרד בקשה לפטנט על אותה אמצאה, שזכתה להיקרא ברבות הימים בשם "טלפון". שמו של הממציא הראשון, אלכסנדר גרהאם בל, מוכר לכולם, ואילו שמו של הממציא השני, אלישע גריי, נשאר אנונימי למרות שהוא המציא את אותה אמצאה. הסיבה לכך שאלכסנדר גרהאם בל זכה בכל הקופה היא שהוא הקדים בשעתיים את אלישע גריי בהגשת הבקשה לפטנט, ולכן הוא היה זה שקיבל פטנט על האמצאה.

תאריך בכורה

התאריך בו הוגשה לראשונה בקשה לפטנט על אמצאה מסוימת נקרא "תאריך בכורה". בקשות לפטנט על אותה אמצאה יכולות להיות מוגשות על ידי בעל האמצאה במספר מדינות, ותאריך הבכורה של בקשות אלה הוא התאריך בו הוגשה לראשונה בקשה לפטנט על האמצאה במדינה כלשהי בעולם. שאלת החדשנות וההתקדמות האמצאתית נבחנת רק לאור פרסומים שקדמו לתאריך הבכורה, ומכאן חשיבותו של תאריך זה כמעט בכל היבט של נושא הפטנטים. ככל שתאריך הבכורה מוקדם יותר, כן הסיכויים למצוא פרסומים שיכולים להעיב על הפטנטביליות של האמצאה קטנים יותר. יתירה מזו, אחת הדרכים לבטל פטנט היא על ידי הצגת פרסום שקדם לתאריך הבכורה ומתאר את האמצאה.

קיימים מכשולים לקבלת תאריך בכורה סמוך למועד אמצאת האמצאה. כתיבת המפרט לבקשה לפטנט הוא הליך שבדרך כלל לוקח זמן. כמו כן אם מחקר נמצא עדיין בעיצומו ואלמנטים נוספים עשויים להתווסף לאמצאה, הממציא נאלץ לחכות עם הגשת הבקשה לפטנט עד אשר יתקבלו תוצאות יותר טובות. בהתאם לכך תאריך הגשת הבקשה הראשונה לפטנט על אמצאה מסוימת, ועימו קביעת תאריך הבכורה, עשוי להתאחר. המחוקק האמריקאי שהיה ער לבעיה זו ניצל את שיטת הפטנטים האמריקאית השונה מזו של שאר מדינות העולם, והביא מספר פתרונות יצירתיים על מנת להקל על מצוקת הממציאים בעניין זה.

מחברות מעבדה

השוני של שיטת הפטנטים האמריקאית ביחס לזו הנהוגה ברוב מדינות העולם מתבטא בכך שבארצות הברית פטנט מוענק לראשון שהמציא את האמצאה, ולא לראשון שהגיש עליה בקשה לפטנט. לעומת זאת ברוב מדינות העולם, כולל ישראל, מי שזכאי לקבל פטנט על אמצאה הוא הראשון שהגיש את הבקשה לפטנט על האמצאה, ולאו דווקא הראשון להמציא את האמצאה. לכן, לפי שיטת הפטנטים האמריקאית מי שיכול להוכיח כי הוא הראשון שהמציא אמצאה מסוימת יהיה זכאי לקבל פטנט על האמצאה גם אם אחר הקדימו והגיש בקשה לפטנט על אותה אמצאה. אלא שיש כמובן קושי אובייקטיבי להוכיח מי הראשון להמציא אמצאה.

אחת הדרכים בהן מכוני מחקר מוכיחים מהו התאריך שבו הם המציאו אמצאה הינה באמצעות תיעוד מסודר של הפיתוחים והניסויים הנעשים בתחומן, מה שמכונה "מחברות מעבדה". אבל מחברות מעבדה נהוגות בדרך כלל במכוני מחקר, ואילו שאר המשק לא כל כך מקפיד על נהלים כאלה, אם בכלל.

מסמך גילוי אמצאה

על מנת לעזור לאותו מכון לתמוך באמיתות מחברות המעבדה, משרד הפטנטים האמריקאי נתן בידי הממציא כלי בשם "מסמך גילוי אמצאה". מסמך גילוי האמצאה הינו למעשה מסמך המתאר פיתוח שנעשה על ידי הממציא. הוא נמסר לידי משרד הפטנטים האמריקאי למשמרת למשך שנתיים. בתום השנתיים, אם יתברר שלא היה במסמך גילוי האמצאה שימוש לצורך הוכחת תאריך אמצאת האמצאה, הוא מושמד. עלות הרישום של מסמך גילוי אמצאה הינה זעומה, כך שאינה מכבידה על התקציב של הממציא. הגשת בקשה לרישום מסמך גילוי אמצאה עולה 10$, והעתק מאושר של המסמך עולה 25$ (גם אם האגרות שונו מאז רגע כתיבת שורות אלה, סדרי הגודל עדיין דומים). מסמך גילוי אמצאה נקרא באנגלית Disclosure Document. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר משרד הפטנטים האמריקאי. על מסמך גילוי האמצאה חל כלל נוסף והוא הוכחת השקדנות (diligence) בפיתוח האמצאה. כלומר, באם לא הוגשה בקשה לפטנט מיד לאחר רישום מסמך גילוי האמצאה, ולא הוכח שהממציא המשיך לפתח את אמצאתו, אזי מסמך גילוי האמצאה לא יהיה אפקטיבי.

שנת חסד

אמצעי נוסף שהוא פועל יוצא משיטת הפטנטים האמריקאית הוא "שנת החסד". לפי החוק האמריקאי מיום שממציא המציא את אמצאתו עומדת לרשותו שנה להגיש בקשה לפטנט על האמצאה, שנה שבה ישמרו לו מלוא זכויותיו על אותה אמצאה. שנה זו נקראת באנגלית Grace Period. מבחינת החוק האמריקאי הממציא יכול לתת פרסום לאמצאתו לפני הגשת הבקשה לפטנט, וזה לא יפגע כהוא זה בזכותו של הממציא לקבל פטנט על האמצאה בארצות הברית. אבל, מבחינת החוק של רוב מדינות העולם, הפרסום של האמצאה לפני הגשת הבקשה לפטנט ישלול מהממציא את הזכות לקבל פטנט על אמצאתו במדינות אלה, שכן אמצאה שפורסמה ברבים לפני הגשת הבקשה לפטנט כבר אינה חדשה.

בקשה ארעית - Provisional Application

מחברות המעבדה, מסמך גילוי האמצאה ושנת החסד אינם מעניקים תאריך בכורה, אלא רק משמשים את הממציא להוכיח שהוא היה הראשון להמציא אמצאה מסוימת. אבל המחוקק האמריקאי נתן בידי הממציא כלי נוסף שבאמצעותו הוא יכול לקבל תאריך בכורה בהליך מזורז - בקשה ארעית לפטנט, ובאנגלית Provisional Application.

לבקשה ארעית לפטנט יש מספר יתרונות: אין כל חובה לכתוב אותה לפי הכללים הפורמליים הנוקשים של בקשות לפטנט, היא אינה נבחנת, ומבחינת החוק האמריקאי היא אינה חייבת אפילו לכלול ולו תביעה אחת. כל שהיא צריכה זה לתאר את האמצאה ואת דרכי המימוש שלה בצורה כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעה. עם הגשת הבקשה הארעית לפטנט מקבל הממציא תאריך בכורה על אמצאתו. מרגע הגשת הבקשה הארעית עומדת לרשותו של הממציא שנה להגיש בארצות הברית את הבקשה לפטנט המסתמכת על תאריך הבכורה של הבקשה הארעית. אמנת ה- PCT מכירה בבקשה ארעית לפטנט לצורך תאריך בכורה, כך שאת בקשת ההמשך ניתן להגיש גם לארגון העולמי לקניין רוחני WIPO, כלומר בקשת PCT. חשוב לזכור שתקופה זו לא ניתנת להארכה.

העובדה שכמעט ואין דרישות פורמליות מבקשה ארעית לפטנט מקלה על הממציא לבצע את הליך רישום הבקשה הארעית, ואפילו בלא עזרת עורך פטנטים. כל שעליו לעשות הוא למלא את הטופס המתאים הזמין לציבור דרך האינטרנט, לשלם את האגרה, לתאר את אמצאתו בפירוט כזה שאיש מקצוע יוכל לבצעה, ולשלוח את הבקשה למשרד הפטנטים האמריקאי. האגרה לבקשות ארעיות הינה נמוכה ביותר, ועומדת ברגע כתיבת שורות אלה על 100 דולר אמריקאי בסך הכל.

המשמעות של הכרת תאריך בכורה שהושג בבקשה ארעית על ידי WIPO היא שניתן להתבסס על תאריך בכורה שהושג באמצעות בקשה ארעית אמריקאית לצורך בקשה מקבילה לפטנט כמעט בכל מקום אחר בעולם. מבחינת מעשית זה אומר שבעקבות הגשת בקשה ארעית לפטנט יש להגיש בקשת PCT, שממנה ניתן להגיש נגזרות כמעט בכל מקום אחר בעולם. אבל יש לזכור שקבילותן של בקשות ארעיות לצורך תאריך בכורה עדיין לא נבחנה בדיון משפטי, עם כל המשתמע מכך. יתירה מזו, מאחר והתוכן של בקשה ארעית לפטנט לא נבחן על ידי משרד הפטנטים האמריקאי, קבילותו של פטנט שהחל דרכו בבקשה ארעית עשוי להיות מותקף בבית משפט על ידי המתחרים בגלל הסיכוי שהוא ערוך פחות טוב מהבקשה לפטנט עצמה, והם ינסו בוודאי להוכיח שהאמצאה נשואת הפטנט לא תוארה בבקשה הארעית, או לפחות שהתיאור שלה לא היה מספיק מפורט על מנת שאיש מקצוע ממוצע יוכל לבצעה, בניגוד למה שדורש החוק במרבית מדינות העולם.

נשמע מסובך? אכן כך. אז הבה נתרכז בשורה התחתונה. אפשר להשתמש בבקשה ארעית לפטנט בארה"ב על מנת להקדים את תאריך הבכורה, אך יחד עם זאת חשוב לזכור (א) לתאר את האמצאה בפירוט מספיק על מנת שאיש מקצוע יוכל ליישמה, (ב) להגיש מהר ככל האפשר את הבקשה הקבועה בארה"ב ו/או בקשת PCT, ו- (ג) להבין שתאריך בכורה שהושג באמצעות הליך ארעי אמריקאי עדיין לא עמד במבחן בית המשפט. לפיכך יש הממליצים לעשות שימוש בבקשות ארעיות כמה שפחות.

(אין לראות ברשימה זו ייעוץ משפטי)