חובת הזהירות של הבנקים כלפיי לקוחותיהם, אף בנטילת הלוואת משכנתא 

בניסיון לבחון את חובת התנהלות הבנקים, המוסד הכספי שבאמצעותו אנו מבצעים פעולות מהותיות בחיינו, כגון נטילת הלוואת משכנתא לרכישת בית, בית עסק וכדומה, ומחזור הלוואת משכנתא קיימת, פעולות אשר טומנות בחובן חישוב וסיכון שעלול במעשה או במחדל לגרום לנזקים לרבות נזקים ממוניים, נמצא מספר חובות לצד חובת הזהירות וביניהם, חובת תום הלב, חובת האמון והנאמנות.

קיימת התייחסות לחובת התנהלות הבנקים, מכח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה - 1995, כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גלוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב – 1992, בפסיקה ועוד.  

בהיתקלות בגדר השאלות מי הנהנה מפעולות העברת כספים? איזו גישה הבנק יעדיף לנקוט האקטיבית או הפאסיבית מול ההתלבטויות שיעלו בפניו? האם קיימת חובת הבנק כלפיי אלה שאינם נמנים בין לקוחותיו? האם החובה הינה רק בגדר "חובה" או שזו החובה ממלאת את ייעודה ומשמשת בעת הצורך תמרור עצור! ללקוח, הערב היושב בצדו השני של השולחן לצד המידע, הידע, הטפסים, הניירת, התכלית, הנהלים, הכללים, הדינים? מחד נשאלת השאלה, האם הבנק צריך ויכול להתערב בפעולות הלקוח מאידך, היכן עומדת האוטונומיה הכלכלית של הלקוח?  

בפסק דין ת"א (חי') 2583/08  בנק טפחות סניף חיפה נ' מריה טליאנסקי עלה, כי בעיני הציבור מערכת הבנק נתפסת כסמכות מקצועית בעלת מידע, כישורים ואמצעים טכניים שאין ברשות הציבור ומכאן שמוטלת על זו האחרונה חובות מיוחדות של זהירות, אחריות, התנהגות בתום לב ובמקצועיות. עוד עלה כי על הבנק מוטלת חובת בדיקה, חובת גילוי וחובת הסברה. בפסק דין זה  התנהלות הבנק נמצאה רשלנית, משהבנק לא בדק ולא התייחס להערכת השמאי, הבנק אישר את ההלוואה בטרם יש בידו בטוחה טובה של ממש ומכאן שחשף את עצמו ואת הלווה לסיכונים שהתממשו.     

בפסק דין תא"מ 26421-01-10 מיום 20/9/2013 עלה כהאי לישנא: 

"בנק חב חובת אמון כלפי לקוחו, אולם אין היא נטולת סייגים. פירוש חובה זו הינו כי על הבנק לראות את האינטרס של הלקוח כאינטרס מכריע ולהעדיפו על כל אינטרס אחר, אולם לא בכל מצב ולא בכל מחיר. החובה נועדה להשיג תוצאה צודקת ויעילה ותוכנה מושפע מן העקרונות המנחים את שיטתנו המשפטית, ובכלל זה זכויות האדם...על בנק להתנהג בזהירות ולא לעצום את עיניו,...עוצמתה של החובה המוטלת על בנק ביחסיו עם לקוחו, דהיינו - רמת הזהירות...עשויה להשתנות ומושפעת מנסיבותיו של כל מקרה...".

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, בע"א 8068/01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל עזבון אופלגר עלה, כי חובת הזהירות המוטלת על הבנקים בדין הישראלי הינה מגמה מרחיבה ומכאן שעל הבנק לנקוט ברמת זהירות סבירה (אובייקטיבית) ולמנוע אף נזק לצד ג' גם אם זה אינו נמנה בין לקוחות הבנק ובמידה ולא, עלול הבנק להיות חשוף לאחריות נזיקית מכח עוולת הרשלנות. 

בת"א 2150-08 בנק מזרחי – טפחות בע"מ נ' אורלי הרן,  עלה כי ביחסי בנק - לקוח קיימת חובת זהירות, חובת האמון ותום לב, החבות היא דו-צדדית.

ועם זאת עלה כהאי לישנא:

"חובת הזהירות של הבנק כלפי הלקוח היא מוגברת, באשר הוא בעל המקצוע המיומן, במיוחד בעסקאות שאינן יום-יומיות לפעילות שגרתית של לקוח רגיל...כשם שבדין הפלילי יש חובה מכח הדין למנוע התאבדות פיסית, אזי מכח חובת האמון והנאמנות המוגברת שבין הבנק לבין לקוחו, מכח חובת תום הלב והדרך המקובלת, בשלב שהבנק מגיע למסקנה כי התנהלות הלקוח בין בעצמו ובין באמצעות בא-כוחו, לא רק שמסיימת את כל הבטחונות בבנק (שזה אינטרס של הבנק) אלא עוד לפני כן, עלולה לגרום בזמן קצר להתאבדות כלכלית של הלקוח, יש לעצור את פעילותו של הלקוח בחשבון." על הבנק מוטלת האחריות להזהיר את הלקוח מפעולות חריגות במהות או בתוצאה ולוודא כי הלקוח מקבל החלטתו לאחר הכרת הפעולה והבנת הייעוץ.

כלל הוא, כאשר אדם חותם על מסמך מוחזק כמי שקרא והבין את תוכנו וחתם לאות הסכמתו מכאן שלא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב, יהא תוכן המסמך אשר יהא... על המבקש לסתור את האמור עליו להוכיח את גרסתו בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה (ראו: ע"א 1513/99 חיים דטיאשוילי ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ).

בפסק דין ע"א 6799/02 בבית משפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, מיום 17/12/2003, טענות המערערים, כי לא התייעצו עם איש בטרם חתמו על שטר המשכנתא, לא לקחו עותקים מן המסמכים, לא קראו את הכתוב במסמכי המשכנתא, כי לא זכורים להם דברי הסבר בנוגע למסמכים נדחו ונקבע, כי אין לייחס לבנק הפרה של החובות המוטלות עליו נוכח התנהגות המערערים, אשר בחרו לסמוך ולא טרחו מצדם, לערוך בירור אלמנטרי.

ת"א 2637/02 ליבראן בע"מ ואח' ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, עלה כהאי לישנא: "ההלכה הפסוקה קבעה כי בין הבנק ללקוחותיו מתקיימים יחסי נאמנות. במסגרת חובה זו: הבנקים חייבים להשתמש בכוחותיהם לטובת הלקוחות. חובה זו אינה נהדפת מול אינטרס נגדי של הבנק. גם אם הבנק נקלע למצב של נאמנות כפולה, העשויה להתעורר באיזון אינטרסים של טובת הלקוח מחד גיסא ושל רווחיות הבנק מאידך גיסא, נדרש הבנק לפעול תוך שמירה על אמות מידה של טוהר, יושר והגינות"...חובת הנאמנות והטלת האחריות בגין הפרתה משתנים בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה... אמנם מובן הוא כי מדיניותו של הבנק מונעת מרצונו להגדיל את רווחיו ואין ספק כי מדיניות זו היא לגיטימית ובלבד שעולה היא בקנה אחד עם חובת הנאמנות".

יוצא אפוא, כי מוטלות חובות על הבנקים לטובת לקוחותיהם וצדדים שלישיים ואלה החובות אינן נהדפות מול האינטרסים הנגדיים של הבנק  ועם זאת עולה, כי כל מקרה ומקרה נבחן לגופו. לפיכך יש ליתן את הדעת בכובד ראש בטרם החתימה על המסמכים המחייבים, לערוך בדיקות מקיפות באמצעות בעלי מקצוע בתחום, לבחון את האלטרנטיבות, את המשמעויות, ההשלכות, ההתחייבויות שהנכם מבקשים ליטול על עצמכם.

אין במידע שלהלן או בכל חלק ממנו להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או המלצה או חוות דעת או אחר ובכל מקרה, יש לפנות לייעוץ אצל עורכי דין בתחום על מנת לקבל חוות דעת אישית.