עיני התשבץ 

אתחיל "בבדידים", או בשמם הלועזי "מקלות קוויזנר". ג'ורג' קוויזנר היה מורה בביה"ס יסודי בבלגיה שנפטר בשנת 1976. קוויזנר הגה את רעיון "מספרים בצבעים" שנבדלים בצבעם ובאורכם. הטעות הייתה שאין קשר בין מספרים לצבעים, הפילול לא בושש לבוא גם מצד משרד החינוך בישראל- בשנת 2003 מקלות הבדידים נאסרו לשימוש והגלוי גבר על הנסתר. הצבעים ייצגו מספרים ולהפך, בכל רמה של בדיד הערך עולה או יורד ב-1 ס"מ וצבעו שונה, ולהפך. רעיון שבו "מספרים בצבעים" נבדלים בצבעם, אורכם ושונות הלאה.

האיכר פילח את האדמה: המתמטיקאי פרופסור רון אהרוני "פירף" את הנזק שנגרם, הוא התנגד לגישה הקונסטרוקטיבית. קונקרטיות ולא אבסטרקטיות. מתמטיקה מציבה תמורות. ניזונה משיח מתמטי ונשענת על משפטים והפרכות. לא מההגיון של הצבעים שנטמע בדור שלם. אין ליישב את זה. צבע זה פיסיקה.

מעורבב ולא בחוש: כוח הכבידה הוא לא כח! כבידה היא השתקפות גאומטרית של מרחב וזמן. במרחב-זמן הסימטריה של חוקי הטבע משתרעת הרחק מעבר להעתקות וסיבובים גרידא. לכל אדם עם עיניים חומות יש עיניים ירוקות, תכולות, ועוד צבעים שנמדדים בקולורימטריה. כן, מתחת לפגמנט החום שבעין של כל אדם שמושרש ממדינות שטופות שמש יש כל צבע שרק יחפוץ בו. ניתוח לייזר בארה"ב לשינוי צבע העיניים בעלות של 20000ש"ח שנמשך 20 דקות בערך והעובדה מתקיימת.

בעולם אין צבעים!. צבע הוא מונח שמייצג את תפיסת הראייה שלנו. תדירויות או אורכי גל של אור. הצבעים שאנחנו רואים בעצמים מסויימים הם כתוצאה מהחזרה שונה של אורכי גל שונים בהירתמות תאורות מסויימות. לתופעה הזו קוראים 'מטרמיזם'.

הצבע הלבן הוא צבע אכרומטי (כמו הצבע השחור) שמורכב מכל קשת הספקטרום, אור לבן יכול להיווצר ע"י צבעי יסוד: אדום, ירוק וכחול. הפיזיקאי האנגלי אייזק ניוטון הוכיח שהאור הלבן נוצר ע"י צירוף של מספר צבעים בניגוד לדעה שרווחה בקרב המדענים עד לתורתו של ניוטון שהצבע הלבן הוא הצבע היסודי של האור. ישנה אמרה די משעשעת בספרו של האסטרופיסקאי פרופסור מריו ליביו 'שפת הסימטריה' תחת הכותרת "שלטון הסימטריה"- "הטבע וחוקיו נחו בחשכת שחור: ויאמר אלוהים, יהי ניוטון! ויהי אור."

ספקטרום התדרים במיניפולציה של התמרת פורייה מספק מידע על כל גל, תדירות הגל ועוצמתו. המשמעות של המילה הלטינית 'ספקטרום' היא רוח רפאים. ניוטון היה הראשון שחקר ופיצל בתנאי מעבדה את האור הלבן לקשת צבעים וכינה אותה בשם 'ספקטרום' בגלל יופיים של הצבעים שנראו לו כ-רוחות עליזות. נהוג היום כמובן לקרוא לזה בעגה המקצועית במדע 'קווי ספקטרום' כך שלכל קו יש צבע אחר. אז איך בכלל אנחנו רואים צבעים?

כל הצבעים שאנחנו רואים אינם אלא פרשנות שעושים מערכת הראייה והמוח שלנו לאור שמופיע באורכי גל שונים. למעשה, לא כל בעלי החיים רואים את העולם בצבעים. לעומת זאת, יש בעלי חיים שרואים הרבה יותר צבעים מאיתנו. במילה אחת, מה מאפשר לנו לראות צבעים? התשובה היא- האור.

מהו אור ואיך זה קורה?

אור הוא סוג של קרינה אלקטרומגנטית. העין האנושית מסוגלת להבחין באור באורך גל שנע בין 400 ננומטר שאותו אנחנו רואים כסגול ועד ל700 ננומטר שאותו אנו רואים באדום. התחום שבין 400-700 ננומטר נקרא "האור הנראה". ישנם יצורים שמסוגלים לקלוט אורכי גל שנמוכים מ-400 ננומטר (על-סגול) וגבוהים מ-700 ננומטר (תת-אדום). לאור השמש לדוגמא, יש אנרגיה שיכולה להפוך לצורות אחרות כמו תהליך הפוטוסינתזה בצמחים. משמעות המילה "פוטו" ביוונית היא אור. עוד תהליכים שהופכים לאנרגיה בהשראת אור השמש שברבים מהתהליכים הללו מופיעה המילה "פוטו".

צבע, כאמור, הוא אחד התכונות החשובות והוא האופן שבו אורך הגל של האור מתבטא בתפיסה החושית שלנו. בחזרה לבדידים. מה שמאפשר לנו לראות צבעים הוא קיומם של שלושה קולטנים ברשתית העין שנקראים 'מדוכים' והם רגישים לאור בשלושה תחומים שונים של אורכי גל שמקבילים לאדום, כחול וירוק. דפוסי התגובות של שלושת הקולטנים האלה הוא מה שמאפשר לראות מגוון רחב של צבעים. פגם במדוכים יגרום לעיוורון צבעים והעיוורון יהיה בהתאם לפגם. מלבדם קיימים קולטנים בשם 'קנים' שאינם רגישים לצבע אך קולטים עוצמות אור נמוכות שמשמשים אותנו לראות בחשיכה. לכן איננו רואים צבעים בחושך.

חסילון המנטיס: בעל החיים עם ראיית הצבע המשוכללת ביותר הוא סרטן בשם 'חסילון המנטיס' שמכונה גם "חסילון גמל שלמה", הכינוי נובע מכך שהוא מזכיר הכלאה של חסילון וגמל שלמה. הוא חי באיזור אקלים טרופי וסובטרופי; למינים האלה יש 16 קולטני אור, 12 מהם מנתחים אור באורכי גל שונים, ארבעה מהם רגישים לאור על-סגול. המנטיס גם מסוגל לזהות אור מקוטב שבני האדם יכולים לראות רק בעזרים כמו מסנן קוטב במצלמה, יש לו מסננים צבעוניים שמקטינים את כמות האור שמגיעה לצבעי הראייה, בדומה למשקפי השמש. הדבר המדהים הוא שהראייה המשוכללת ביותר מופיעה אצל המינים בעלי הגוף הצבעוני ביותר.

האם אנחנו באמת כהי עור ובהירי עור? או שכהי אור ובהירי אור?

מה יקרה כשנגלה שלכולנו אותו צבע אבל מדוכים וקנים שונים?

אבן הנגף הגדולה ביותר להבין את זה היא כנראה העובדה ששני צבעים בעלי אותו צבע אובייקטיבי ייראו לנו שונים והצבע הסובייקטיבי תמיד יהיה שונה בשל קשר שונה שמעובד במוח. תהילת עיני התשבץ.