התנגדות לטיפול בבעיות של התמכרות. התמודדות משפחתית ומערכתית. 

שנים ארוכות של מפגשי ייעוץ וטיפול עם אנשים מכורים הפגישו אותי במספר לא מבוטל של תחושות אכזבה, תסכול וכישלון. תחושות שמלוות אותי כמטפל. תחושות שאינן זרות כלל למטופלים עצמם, לבני משפחתם הדואגים מאוד להחלמתם, ולחבריהם הסובבים אותם. כולנו היינו מעוניינים מאוד שהמכור יפטר מתופעת ההתמכרות ממנה הוא סובל.

אז היכן נמצא אחד מהמכשולים המורכבים ביותר בהצלחת תהליך הטיפול במכורים, או היכן נמצאת הדרך היכולה להתמודד עם סף הכניסה הנמוך לייעוץ וטיפול. כיצד פותחים רחב יותר את שער הכניסה לייעוץ וטיפול בהתמכרויות? שאלה חשובה ואפרט מדוע.

יציאה מתהליכי התמכרות מחייבת פעמים רבות עבודת צוות ממושכת. עבודת המשפחה כמערכת מכנית אחת. אדמה זאת לרכב נוסע. הרכב לא יוכל לנסוע אם אחד מגלגליו יהיה מפונצ'ר, או אחת מבוכנותיו תסתובב לכיוון מנוגד.  כך  בדיוק גם נסיעתו של המכור לתהליכי החלמה. הדרך לא תוביל אותו להצלחה. נהפוך הוא הדרך תוביל את המכור לכישלון אם יזהה בקרב בני משפחתו התנגדות לתהליכי הטיפול או כלפי הלחץ המוסרי או הכלכלי שמונח לפניו.

המשפחה והמכור עצמו צרכים להתמודד עם תחושות הבושה, עם חשש מסטיגמה, עם הצרות וההפסדים שנגרמו עד כה, ועם היכולת לתת לאיש מקצוע – מומחה בטיפול בהתמכרויות, להובילם לחוף מבטחים.

אתן עוד דוגמא: הים סוער ומשפחה שטה בו בספינת מפרשים עם מדריך היכול לכוון את באי הספינה בדבר הכיוונים בו אליהם למשוך, לפרוס ולכוון את מפרשיה. לא ייתכן שעל הספינה ייווצר מצב בו לעשרת בני המשפחה יהיו מאה הצעות שיקראו למשיכת המפרש לצד ימין או שמאל, למתיחתו או קיפולו. כך ספינת המפרש לא תגיע לשום מקום ותמשיך להסתובב ולחפש כיוון. על בני המשפחה להרפות מידיעותיהם, מרצונותיהם, לתת את "מושכות ההובלה" למדריך המנוסה. לתת למדריך את העזרה הנדרשת בכדי שיוכל לכוונם לחוף מבטחים.

ובייעוץ בנושא התמכרויות "השייט" לחוף מבטחים מתחיל עם הקשבה ומילוי הנחיותיו של המומחה להתמכרויות. כל אלו גם אם הצעותיו והנחיותיו נשמעות מנוגדות לאינסטינקט האימהי, ההורי. חשוב שנזכור כי עד כה דרכנו כמשפחה לא צלחה. בננו או בתנו התמכר. ייתכן והיינו קשוחים מדי כלפיו, ייתכן ורכים מדי. אולי עיוורים, אולי חוששים מחשיפת בן משפחתנו לכאב ולרוע. כל אלו לא יסייעו לנו במשימה הכבירה אליה הצטרפנו.

פעמים רבות השלבים בייעוץ ובטיפול יחייבו אותנו:

• להגיע לייעוץ ולהסכים על חוזה טיפולי מוכתב ומובל ע"י מומחה בתחומי ההתמכרויות.
• לדרוש מהבן/בת המכורים להגיע לייעוץ וטיפול ולא להחסיר ממפגשיו.
• שבן/ת המכור ייתן בדיקות שתן השוללות המצאות סמים או כדורים ממכרים, או בדיקות נשיפה השוללות המצאות אלכוהול.
• להתמיד ברצף ובעקביות את תהליכי הטיפול, ההחלמה, ההתחזקות וההבראה.
• ליצור שינויים נדרשים במשפחה כמערכת. (זוכרים את הבוכנה המסתובבת כנגד כיוון הנסיעה של הרכב?)
• להתמודד עם תחושות מציפות של בושה ואשם. סודות והסתרות.

המשפחה צרכה ללמוד לעבוד אחרת, להגיב אחרת, לדבר יותר על רגעי כעס או זעם, על תחושות עלבון או עצב. לדווח על מצבי סיכון וסכנה.

אין טיפול אינסטנט במצבי התמכרויות. בעזרת המומחה היועץ למצבי התמכרויות, ננסה להבין את דפוסי הכשל המחייבים תיקון. את חולשות ההתמודדות שלנו עד כה. "עקב בצד אגודל", להבין, להפנים ולהשתנות בהתאם.

גם בחוף הים לא הרוחצים מכריזים איזה דגל על המציל להניף. גם אם הם רבים לאלפיהם והוא אחד. המציל יהיה זה שיאסור כניסה לים בהנפתו דגל שחור כשמאוד מסוכן, דגל אדום כשמסוכן, ודגל לבן כשיעריך את הים כרגוע ושקט.